סקר שילוב

סקר שילוב

באמת מעניין אותי (לא מקדמת אג'נדה, לא מוכיחה טענות,לא בעד ולא נגד כלום- רק רוצה לדעת):

האם הילד המשולב באמת משולב חברתית? (הגדרה- יש לו חבר שניים מהכתב שכיף לו אתם והם חברים שלו גם ולא רק הוא שלהם- לא זנב לאריות, אלא אריה. סתם אריה).

האם טוב לא או שזה כמו עבודה- הולכים בבוקר ומהצהריים מתחילים לחיות (ככה היה עבור מכתה א' עד סוף כיתה ט' ואני לא אוטיסטית וככה זה לרוב האוכלוסיה הבוגרת...)

בן כמה הילד.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
אצלנו הבכור היה משולב כל שנות לימודיו (סיים יב בשנה שעברה).
אובחן בגיל 13.
סבל בביה"ס, מאז האיבחון פחות (למעשה בשנה הראשונה עדיין
מאד מאד- הצקות והתעללויות, אח"כ הגיעה מחנכת ראויה לתארה,
ואז המצב השתפר פלאים).
רק ביב היו לו חברים- נער אחד גיבש סביבו חבורה ובכורי ביניהם.

ה
היה משולב עד כתה ב', אח"כ עבר לכתת תקשורת-
שגם שם היה משולב אבל לא יחידנית.
בכתות ז' ח' היה שוב משולב יחידנית.
עכשיו הוא בחינוך ביתי.
מעולם לא היה לו עניין להיות משולב חברתית,
ולכן ממילא לא היה

אבל גם לא היה מנודה או משהו כזה.
בכתת התקשורת אני חושבת שכן יצר איזשהם קשרים חברתיים,
לא עד כדי להיות מעוניין לבקר בביתם או שיבקרו אותו,
אבל לדבריו:"בכתה הקטנה יותר נחמד כי כולנו מבינים אחד את השני יותר טוב".
לא היה לו טוב בביה"ס, נראה לי שבשילוב יחידני במיוחד
(בכתת התקשורת היה גם צוות פתוח ומקסים)
ועם השנים יותר ויותר.
 

רואה 6 6

New member
עד לאחרונה הייתי מאוכזבת מכל ענין השילוב

זו שנה שניה,קודם בגן אחד ועכשיו באחר. תמיד הוא מאחור,הכי נמוך בשרשרת,הכי לא מצליח ,צמא לקשר וזה לא יוצא ולא יוצא.
נמאס לי היה לשמוע כמה כל מי שעבד איתו היה הופך לג'לי מולו. משהו נראה לי לא נכון בזה שכולם אומרים כמה מתקדם פה וכמה שם ואיזה נפלא אבל זה רק במעבדה.
לא נעים לי לומר,רק כשנכנסתי קצת לענינים שם חלה התפתחות.
קשה לי לומר שיש לו חבר אמיתי אבל הרוב אוהבים אותו ואומרים עליו בבית דברים טובים.סוג של אהבה,אין לה ממש הרבה ביטוי חיצוני...
 
סתם עוד ילד....

הכוונה לא למוביל חברתי, אבל גך לא שעיר לעזאזל.
מוצא את מקומו בדרכו שלו - יש לו חבר או שניים (כמובן, אם הוא רוצה, אפשר גם לא, יש לי לא מעט מכרים נוירוטיפיקלים כולל אני בצבא שלא דברו עם אף אחד מחוסר רצון).

זנב לאריות באופן הכי אינטואיטיבי בעולם- זה שסובל, לא מוצא את עצמו, לא מוצא חברים, מנודה, ולא מדובר על בחירה באף אחד מהסעיפים.....

לא רוצה ילד ראש לשועלים ולא זנב לאריות רק ילד. אריה, שועל, ארנבת ותמסך, לא חשוב הדימוי.
 
ברור שזה בסדר

לכן מבחינתי זה עוד סתם ילד..... אין שום דבר בחבר אחד. אין גם שום דבר מיוחד בלי חברים בכלל כל עוד זה מה שהילד בוחר ונובע מחוסר רצון. גם נטים כאלה אני מכירה.
 
את חושבת שיש ילדים נ"ט ללא חברים בכלל?

תמיד ניראה לי שלכל ילד נ"ט, גם לילד הכי סגור/ביישן/לא חברותי יש לפחות חבר אחד. אולי אני טועה?
 
כן. אבל זה לא העניין

אני מכירה נט (לא אוטיסט לא מאובחן, נט) שמעדיף להיות לבד, יש לו מעט מאוד חברים והוא רואה אותם אולי פעם בחודש (אחד בחודש). אחרים פשוט לא ממש חברותיים. בני אדם, מגוון...
לא ממש חברים... ועוד אחד שבחטיבה לא היה לו אף חבר או חבר אחד אחר הצהריים. גם מכירה לא מעט אוטיסטים עם חברים בחינוך מיוחד (כי נחמד להם, לא כי תיווכו להם), בחינוך רגיל אני לא מכירה.

לא חושבת שנטים בלי חברים זה רגיל, אבל זה גם לא היה העניין- התכוונתי לא להיות שיפוטית- אם משהו לא רוצה חברים וטוב לו לבד אשריו לצורך הדיון, נט או אוטיסט. כמו ששלומית כתבה שלבן שלה לא היו חברים כי הוא לא רצה....
ניסיתי להבין מניסיון של הורים אם הילדים מוצאים עצמם בשילוב, וכך הגעתי לחברים כביטוי לבחירה (כן או לא חברים בכתה). אם טוב להם....
 
הבן שלי בכיתה ח, משולב מכיתה א

מאד מרוצה, מאד שמח. טוב לו מאד מאד. אין לו חברי נפש, אבל יש הוא משולב חברתית (הוא לא מסתובב לבד, תמיד מוצא עם מי להיות). אחה"צ מעדיף לבד או/ו לא מזדמן לו להיפגש, אבל הולך לחוגי ספורט ולמפגשים שכבתיים/חברתיים, אם יש (לרוב הוא מוזמן גם אם מזמינים רק חלק מהילדים).
 
לא יורדת לסוף דעתך.לא דיון פילוסופי

כפי שאמרתי, זה לא שאלה עם עמדה מאחוריה. הכל מותר, רק אם טוב או לא לילד. אם הוא לבד מבחירה או בודד מכפייה. אם הוא מוצא את מקומו....
 

רותי770

New member
היום אחד החברים קרא לו מהחלון

ושאל אם הבן שלי יכול לבוא אליו ביום רביעי
ו'הזכיר' לו שידפוק בדלת ולא יפתח לבד
 

רותי770

New member
אנחנו בכיתה ג'

שנה שנייה בשילוב בבית ספר בשכונה

בעיקרון, הוא הולך בצהריים ל2 חברים
כל תקופה הוא מתביית על ילד אחר
כשרוב הזמן העניין העיקרי זה לצפייה משותפת בווידיאו. על זה אין לי שליטה, כן.

כשחבר בא הביתה, אם ממש יש לי זמן אני משדלת אותם לשחק משחק קופסא

בכיתה, יש הפסקות שהוא משחק או מספר בדיחות לחברים. ויש הפסקות שבא לו להיות לבד.
 
איפשהו מזדנב שם...

עושים הרבה מאמץ לשילוב חברתי
הילד לא שם...
יחד עם זאת - השנה התחיל להרגיש את השונות שלו, בדידות. הכיתה לא דוחה אותו, אבל גם לא מקבלת. סובלת...
 
למעלה