סקר שילוב

[הגשמתי חלום]

כיתה ב

 

[yuliyuli1]

לא שם כי הוא לא ממש רוצה?

או שרוצה ולא מצליח?

 

[הגשמתי חלום]

רוצה אבל בתנאים שלו...

רוצה שיתעניינו רק במה שהוא מתעניין (אובססיבי...) - דמות רובוטית ממשחקי מחשב שנות השמונים. הוא משחק רק בזה, מצייק את זה, רוצה להיות זה. לכל הילדים סביבו כבר נמאס, יוצא מהאזניים...

 

[אריה127]

מעולה

ילד אהוב ומקובל בגן (בן 5 וחצי בגן שפה).
באים אליו חברים כמעט כל יום.
לפעמים גם הולך אליהם.
אנחנו משקיעים בכך שלחברים יהיה כיף להגיע (ולא רק בגלל הבן).
עובדים על נושא השילוב החברתי כבר המון זמן ועם הרבה השקעה וחשיבה.
סתם סיפור - שמנו לב שהוא מתרגז כשצוחקים עליו. עכשיו, רק אחותו הקטנה (בת 3 בגן רגיל) קצת לועגת לו, ונהנת לראות אותו מתעצבן.
הבנו שצריך ללמד אותו אסטרגיות להתגבר על כך שצוחקים עליו. אז התחלנו לעבוד על כך כבר מעכשיו. (למי שמעוניין - כשלועגים לו אז שיגיב: "מצחיק מאוד" בנעימה לגלגנית. כשישלוט בזו, נלמד אותו אסטרטגיות נוספות...)

 

[yuliyuli1]

אני אשמח לשמוע על כל אסטרטגיה בנושא

זה אחד הקשיים העיקריים אצלנו

 

[אריה127]

אסטרטגיות למה?

להתמודדות עם הצקות או להשתלבות?

 

[yuliyuli1]

התכוונתי להתמודדות עם הצקות

אבל כמובן שגם האסטרטגיות להשתלבות יעניינו אותי

 

[אריה127]

מאוד תלוי בגיל

התחלנו רק עכשיו. חברים לא מציקים לו, רק קצת בבית אחותו הקטנה מציקה קצת. אבל כיון שידענו שתהיה בעיה אז אנחנו מכינים אותו מראש.
כתבתי לתקווה (בהמשך השרשור) כמה אסטרטגיות לגיל הגן.
הרעיון באופן בסיסי הוא שצריך ללמוד כיצד ילדים מתמודדים עם הצקות.
(הדרך היחידה ללמוד זה על ידי צפיה ולימוד מבני הגיל הרלוונטי .
אח"כ לתרגל בבית על ידי ילדים זמינים - אחים, קרובי משפחה..

אסטרטגיות לשילוב (גיל הגן): שילדים מהמסגרת יגיעו לבית שלכם. שיהיה בבית אוכל "שווה" מדי פעם [חשוב מאוד מדי פעם ולא כל פעם אחרת ילדים יגיעו רק בשביל האוכל]
כדאי שתהיה מישהי שתפעיל את הילד והחבר. שהמפגש יהיה מועיל. [סוג ההפעלה והאינטנסיביות תלויה בסוג במשחק ובהזדמנות אחרת ארחיב על כך]
בדרך כלל רק חבר אחד!! [בגיל הגן ילד עם חבר טוב זה מספיק].
לפעמים שני חברים.
לפעמים ממש נדירות שלושה חברים

למידה שלכם - אם אין זרימה, והחבר מתחיל לשחק לבד. או במקרה של שני חברים שמשחקים אחד עם השני, והילד שלכם נמצא לבד. או מכל סיבה אחרת ללמוד מכך ובפעם הבאה לשפר ולשנות.

אגב יש ספר נחמד "עם מי שיחקת בגן היום" של עדה בקר. על עולמם החברתי של ילדי הגן.

סליחה על הכתיבה בנקודות. מקווה שהייתי מספיק ברור...
ומקווה שעזרתי.

 

[TikvaBonneh]

רעיון מצויין

בודאי שעדיף על התגובה שלו היום, שהיא לצעוק על הילד "זה לא מצחיק!!!"

 

[אריה127]

יש לנו בת בת 3 וממנה אנחנו לומדים

איך ילדים מתנהגים.
יש גם כמובן את "הכל חוזר עליך" (בנעימה הנכונה) ומסוגיו.
בכל גיל וחברה יש את התשובות המקובלות. חשוב להתבונן בילדים וללמוד מהם. ואם הילד לא מסוגל לעשות את זה (זה חלק מהקושי) אפשר לעשות זאת בשבילו.
העיקר כמובן ללמד אותו לא להתרגז. אבל את זה אי אפשר ללמד, תמיד צריך ללמד מה כן לעשות, ולא מה לא לעשות.

 

[ל11 ששכחה סיסמא]

רעיונות מעולים אריה! אפשר להתמודד עם הצקות???

זה נראה לי כל כך עניין של אופי... אני בחיים לא הייתי מצליחה להתמודד. נראה לי כולם סובלים....

מה שלא הבנתי זה האם הילד שלך משולב יחידנית בגן עירייה רגיל? הבנתי שאתה מדבר על גן שפתי ואז זה שילוב בתוך החינוך המיוחד (גם אם ימים שלמים...).

 

[אריה127]

נמצא רק בגן שפה.

למרות שגן שפה הנו חנ"מ, הקשיים אינם תקשורתיים.
בפועל למרות שהוא בן 5 וחצי אנחנו רואים שהחברים היותר טובים שלו צעירים בני ארבע. כרגע, אנחנו נוטים להשאיר אותו עוד שנה בגן.

יש שילוב בגן סמוך (לכל ילדי הגן שפה במסגרת סדנאות, קבלת שבת וכו' וכן זמן חצר ביחד)

הרעיון הוא לדעת היכן הקשיים יצוצו ולהכין את הילד לפני כן.

ותודה על המחמאה..

 

[שרון123]

לא משולבים חברתית

לאף אחד מהבנים שלי אין חבר אחד ולא שניים בבית הספר. אבל מבחינת הלימודים הם משולבים לגמרי, הם לא ילדים שמציקים להם או מעליבים אותם

. הבנים שלי לא סובלים מכך שאין להם חברים ולא מעוניינים לשנות את המצב, כל שינוי שניסינו לעשות - המוטיבציה הגיעה מאיתנו ההורים ולא מהילדים עצמם.
הם הולכים בשמחה בבוקר וחוזרים שמחים בצהריים

 

[1אילת2]

אלו מושגים מאוד נ"ט.

הבן שלי (13) משולב לפי מיטב יכלתו.
זה גיל מחורבן, וחטיבת ביניים זה מקום מחורבן.
אין לו חברים. גם כשלמד ביסודי, והילדים אהבו אותו, ובכל שבוע מישהו בא אליו אחר הצהרים, וכולם דיברו איתו והוא שיחק איתם בהפסקות, הם לא היו "חברים" שלו.
הוא לא אריה, לא שועל, לא זנב ולא ראש.
אני אומרת תודה כאשר מדברים איתו ונופלת על ברכי כאשר הוא נפגשאיתם אחר הצהרים.
גם לימודית הוא לא כמו כולם. וגם לא מבחינה התנהגותית.
והוא לא מתחיל לחיות כשהוא חוזר מבית הספר. אם זה תלוי בו, הוא קובר את עצמו במחשב ולא מדבר עם אף אחד.

 

[ל11 ששכחה סיסמא]

רק אם טוב לילד או לא....

אכן- חברתית לא מדד.
אני שומעת על הרבה ילדים בחינוך מיוחד שכן מוצאים את עצמם חברתית (ההורים מדווחים שהם הולכים בשמחה/ יש להם חברים/ טוב להם) וחשוב לי להבין האם זה המצב אם ילדים משולבים יחידנית-
לא חינוך מיוחד

 

[אמא לנער אוטיסט]

לילד שלי לא היו יותר חברים בחינוך המיוחד...

 

[גמבה מתולתלת]

ולשלי היה איום ונורא בח"מ

 

[TikvaBonneh]

גם אני חשבתי ככה על הבן שלי

אבל גיליתי שהבעיה היא בכך שלא מקבלים אותו ואת השוני שלו, ולא בחוסר מוטיבציה חברתית אצלו.
זה התחפש לחוסר מוטיבציה גי הוא נכשל הרבה פעמים ולא העז לנסות.
אחרי שעבר לבית ספר חינוך מיוחד, הוא הפך למוביל חברתית

 

[1אילת2]

היינו בחינוך מיוחד.

הוא יחזור לשם על גופתי המתה.

 

[TikvaBonneh]

דיברתי על הבן שלי, לא על שלך

כל אחד ומה שנכון בשבילו.
כל ילד הוא עולם בפני עצמו.
אני מצטערת אם השתמע מהודעתי, שאני ממליצה לבנך, שאני בכלל לא מכירה, לחזור לכיתה שאני לא מכירה בבית ספר שלא שמעתי עליו.
את האמא שלו ואת יודעת הכי טוב מה נכון עבורו.