וכאן בדיוק נכנס החיבור בין האישי לפוליטי.
אין כרגע מקרה פרטי, כלומר אישי, של מישהי שמקבלת יחס חברתי זהה בכל פרמטר (או ברוב הפרמטרים הרלוונטיים), לזה שגבר אמור לקבל, בכל מקום ובכל זמן (או ברוב המקומות והזמנים הרלונטיים) ועל ידי כל פרט ופרט בחברה (או ע"י הרוב הנורמטיבי). על כל גבר שאישה כזו תצליח תיאורטית לגרום לו לכבד אותה ממש כאילו היתה גבר, קיימים אינספור גברים אחרים שרק ישאפו לבזות ולהשפיל אותה בשל החריגה שלה מהנורמות המקובלות (וכן, גם נשים אחרות שינסו למנוע ממנה את התענוג). הם יעשו זאת במגוון דרכים העומדות לרשותם, ואף ימציאו חדשות. זאת בגלל המצב הפוליטי, החברתי, שמקבע גברים במקום גבוה יותר בהיררכיה. מסיבות אלו ואחרות, הן הגברים ברובם והן הנשים ברובן, רואים/ות את ההיררכיה הקיימת כנורמלית ואף מתבקשת, ואילו חריגה מהכללים נחשבת מפחידה וחצופה.
בכל סוגיה בה דיכוי הנשים ונחיתותן ההיררכית באים כיום לידי ביטוי, ניתן למצוא נשים שסובלות ממנה הרבה פחות או לא סובלות ממנה כלל, לעומת נשים אחרות שסובלות ממנה מאד. למשל כשמדברים על יכולת השתכרות פחותה, אין בעיה למצוא אישה שמרויחה הון, ובטח שאין בעיה למצוא אישה שמרוצה מיכולת ההשתכרות שלה. כשמדברים על אלימות מצד בני זוג, אין בעיה למצוא אישה שמעולם לא חוותה אלימות מבן זוג, ובטח שאין בעיה למצוא אישה שתהיה מרוצה מהיחס של בן זוגה אליה.
בנוגע לשאלה מה יותר קריטי לקביעת היררכיה, נשיאות בביהמ"ש העליון מול יכולת לצאת מהבית בביטחון ללא ליווי בדגש על שעות החשיכה - אתה רחוק מאד מלקחת בחשבון את ההשלכות הנרחבות שיש להפקרה החברתית הזו ולפחד הזה המלווה נשים בחיי היומיום, ובכלל, להשלכות של חיים תחת נורמות דכאניות. יש הבדל גדול בין אדם שבוחר שלא לצאת מהבית בתמורה לאיזו עיסקה (ויודע שתיאורטית הוא יכול לוותר על העיסקה בכל עת, או לצאת בעתיד כשיפוג תוקף העיסקה), לבין אדם אחר שמלכתחילה הוכרח לגדול לתוך נורמה גורפת בה הוא נחשב "מופקר" אם הוא יוצא בחושך ללא ליווי, ושנירמל זאת לכדי "אני ממילא לא רוצה לצאת בשעות כאלה, בשביל מה לי?". ההבדל הוא שלאדם הראשון היתה יכולת בחירה, ואילו השני מעולם לא הספיק לחשוב על הנושא ולהבין שנמנעה ממנו בחירה.
וזו היתה רק דוגמא אחת בודדה לכך שאפילו אישה שזכתה במעמד כל כך חריג כמו נשיאת בית המשפט העליון, עדיין נמצאת באספקטים רבים של חיי היומיום במיקום נמוך בהיררכיה בהשוואה לגבר הממוצע. דוגמא נוספת היא שגברים רבים ונשים רבות שמתנגדים/ות לדיעותיה, ישפטו אותה על פי המראה החיצוני והמיניות שלה - מה שלא ימהרו כל כך לעשות לשופט גבר.
בנוגע ל- ג', אני לא מכיר גברים שמבחינתם זו לא אופציה לצאת לבדם בלילה כשיורדת החשיכה, ושרק בליווי של אישה הם מרגישים בטוחים. להכחיש שהמקרה ההפוך הוא ה-סטנדרט במחוזותינו, זה כמו לומר שהשמש לא זורחת תמיד בצהריים כי יש ליקויי חמה.
