הבנות איכשהו מאמינות , הבנים בכלל לא . אני ינסה לפרש למה : כי כל מי שלא מאמין , מבין שאם אלוהים לא עזר לו כשהוא היה צריך אותו , אז כבר אין צורך להאמין , תקנו אותי אם אני טועה
אם יש בורא שמוגבל במגבלתו שהגביל את עצמו למוגבלתו => הוא הוגבל במגבלתו שהגבילה אותו בגבוליות של ההגבלה שהיא מוגבלת במגבלות שמוגבל בגבולותיו של המוגבל מבחינת מגבלתו של הבריאה שבראה את הבריאה של כל העולם של בורא שברא את הבריאה יחד עם ההבראה של הבריאה שברא את הבריאה שהיא עצמה בראה אותו בבריאתה המובראת הבריאה שהבריאה ושבראה את בריאתה של הבריאה שברא את הבריאה שבראה את הבריאה שברא אותו הבריאה, שיצרה את היצירה של כל העולם של יוצר שיצר את היצירה יחד עם התצורה של היצירה שיצר את היצירה שהיא עצמה יצרה אותו ביצירתה הנצורה שנוצרה ושיצרה את יצירתה של היצירה שיצרה את היוצר, שהתחילה את ההתחלה של כל העולם של מתחיל שהתחיל את ההתחלה וההחתלה יחד עם התחילית שהתחילה את ההתחלה שהיא עצמה החתילה אותו בהחתלתה המוחתלת המוחלטת. וטרם הזכרתי את ענין הסופני שמוסף בסופיותו שהוסיפה אותו בסופיות של הסופניות שהיא מוספת בסופניות שנוספה לסופיותו מבחינת הסיוף של הסיפן.
את מי מעניין אם יש אלוהים או לא? זה באמת משנה? ומי זה אלוהים בעצם? בעבר חשבתי שאיני מאמין באלוהים, כיום אני יודע שאיני מאמין באלוהים עליו גדלתי (החרדי) ואולי כן מאמין במשהוא אחר. ואולי לא?!?!?!?