ואולי זה בגלל שאנחנו נשים?
וחינכו אותנו ללכת ללמוד מקצוע של נשים, כזה שיהיה נוח גם להרויח מהצד וגם לגדל ילדים. והדוגמה שקיבלנו מהבית היא שאבא עובד ממש והוא זה שמרויח את הכסף האמיתי ועושה קריירה ואמא רק "קצת" עובדת, מרויחה מהצד, כדי שבכל זאת זה לא יהיה כמו פעם, שאמא היתה רק בבית. ואולי אנחנו מכינות את עצמנו לעימות הזה בין הקריירה לבית בכך שאנחנו מוותרות מראש על הקריירה? עצוב לי לומר, אבל גם בבתים הכי מתקדמים הרבה פעמים רואים מין רמז לבנות, שהמסלול עבורן לא יהיה בדיוק כמו זה שמיועד לבנים, ויש חלוקת תפקידים מאוד מוגדרת בבית. אז נכון שכשככה עובד החינוך - יותר קל לעשות את ההחלטה ולהיות יותר אמא מאשר אשת קריירה, אבל קצת שוללים את הבחירה מאיתנו. מבין הבנות שלמדו איתי וחברות אחרות, ישנן בחורות שהגיעו מאוד רחוק, והן רחוקות מלהיות "דפוקות" או over qualified, underpaid וכל זה. לא כי הן לא נשיות אלא כי זה היה חשוב להן, כי יש להן מוטיבציה וכי היה להן ברור מראש שהן לא נופלות בכלום מהגברים - הן השקיעו וחלקן הגיעו הרבה יותר רחוק מאשר הרבה גברים מאותו "סטוק" (ואני מתגאה להגיד שגם אני ביניהן!)... נכון שרובן ואני גם, עשינו קודם קריירה, ואולי חלקנו נוריד הילוך כשהפרק של הבית יתפוס תאוצה, אבל לפחות היתה לנו הזדמנות לעשות גם את זה וגם את זה.