סקר קטן

[hoggle]

שמתי לב בפעם הקודמת שהיו לנו שיחות

שכר, שכל הנשים לא תיכננו להתמקח, אלא קיבלו את הגזירה שאמרו מראש שאין העלאות באותה שנה, וכל הגברים, אבל כולם אמרו שבטח שהן מתכוונים להתמקח, מגיע להם יותר. ובאותה פעם, אני גם לא התמקחתי, והיה בחור שעבד איתי, הגיע חדשיים לפני, היינו בדיוק באותו תפקיד, אני הייתי ה"מוצלחת" יותר בתפקיד, ואמנם לא נתנו העלאות, אבל נתנו לו פי 2 אופציות ממה שנתנו לי. לא משנה שהיום אפשר לנקות עם הנייר של האופציות את הישבן, אבל זה עדיין העלה לי את הסעיף. מה שבטוח זה שבשיחות הקרובות אני הולכת להתמקח. אגב, אני דווקא גדלתי בבית מאד פמיניסטי שבו לאמא תמיד היתה את המשכורת הגבוהה, והיינו ילדי מפתח, ודווקא ככל שאני רואה את החיים שלי בקריירה אני יותר נמשכת לחיי משפחה ולגידול ילדים. ממש לא לחוץ לי לבזבז את החיים שלי בעבודה. אבל כמו שאת אומרת, לי באמת ניתנה האפשרות לבחור (אגב, הרבה מהנשים שמסביבי מתחילות לחשוב ככה, וגם הרבה מהגברים. כנראה לכולם נמאס להיות עבדי היי טק

)

 

[danonit]

גם אני זוכרת משהו כזה.

כשסיימנו את הלימודים וכולם הלכו לחפש עבודה, הבנים תמיד התמקחו על השכר והבנות היו מבסוטות ממש שהציעו להם, לפעמים כי "לא נעים", לפעמים בגלל חוסר בטחון עצמי ולפעמים, לכי תדעי בגלל מה. לגבי ההיטק - אני די מסכימה, אפילו שנפלתי מאוד טוב ויש לי עבודה של אחת למליון. עדיין, עבודה זה עבודה וכל המטרה של העבודה זה שיהיה לי מספיק כסף לעשות דברים שאני רוצה ולקנות מה שבא לי, לא משקיעה את כל הנשמה בעבושה וגם לא הולכת להקריב את החיים האישיים בשבילה. אולי זה עוד מקום בו הנשים שונות מהגברים. בעלי (שעובד איתי) חי את העבודה הרבה יותר ממני, לוקח חומר לקרוא בבית ומשקיע יותר משאבים מנטליים ממני והרבה גברים שאני מכירה חיים את העבודה יותר מאשר נשים באותו תפקיד. זאת גם היתה אחת הבחירות הקשות שעשיתי - לוותר על המסלול האקדמי שהתחלתי בו אבל שהשתלט לי על החיים ולא השאיר לי זמן לחיות בשביל עבודה מצוינת ומתגמלת, אבל ללא אפשרות קידום ממשית.

 

[הילית*]

היום כבר אין מקובל . אם הם רוצים

הם גם יכולים להקפיא את השכר ולא לעלות ואחר כך הם עוד אומרים "תגידו תודה שלא הורדנו לכם"

 

[רחלילי]

ברור שמרוצה

אבל המקום בו אני עובדת הוא מעין תחנת ביניים ומראש ידוע שאהיה שם פרק זמן קצוב (לצערי). בעבר עבדתי בכמה מקומות בתקפידים אחרים מהיום, ובייתי בהתחלה מרוצה ועם הזמן לא. לקח לי כמה שנים בכל אחד מהמקומות כדי להבין שאני שווה קצת יותר ולטוס משם הלאה לעמדות בכירות יותר הערכה גדולה יותר ולהכנסה גבוהה יותר.

 

[keren1877]

גם אני בעבודה זמנית...

שנמשכת כבר 3.5 שנים...

ותימשך עוד חצי שנה, לפחות, עד שאסיים את התואר הראשון... אני, למען האמת, די מחבבת את העבודה ואת האנשים (כולם כמעט סטודנטים) והאווירה היא אחלה. הבאסה היחידה היא שזו עבודה של 3 ימים בשבוע והמשכורת היא מינימום, ככה שכסף לא יוצא לי ממנה יותר מדי, אבל לפחות זה עוזר לקניות היומיומיות...

 

[עששית]

לא היה לי טוב ולכן עזבתי

בגלל הבוס שהיה פשוט נורא ואיום. היו עוד כמה חסרונות ויתונות אבל שום דבר לא ישווה לבוס המגעיל הזה. עכשיו אני כבר חודשיים בבית.