סקר קטן

dorlim

New member
סקר קטן

בעקבות השאלה של אתי@ איך אתן מרגישות בעבודה היום? האם אתן מרוצות? מה מונע מכן לעזוב אם אתן שוקלות את העניין ? מה משפיע על שביעות רצונכן מהעבודה? (ואני כבר רואה את הפתח שפרצתי הבוקר
....)
 

קוקולה2

New member
זה משתנה

יש ימים שממש בסדר לי ויש לי המון אתגר וסיפוק מהעבודה. יש ימים שממש בא לי להרוג מישהו... אבל זה אני חושבת יהיה קיים בכל מקום עבודה. אני לא מחפשת עבודה ולא מתכננת לעזוב. רוצה למצות את התפקיד (אני פה רק שנה וחצי) ולהפיק ממנו את המירב ורק אז להמשיך הלאה - בשאיפה בתקופה יותר טובה כך שאני לא אצטרך גם להתפשר על התפקיד ועל השכר. באיזשהו מקום אני גם יודעת שמקום העבודה שלי כרגע "נחשב" בעיני אחרים ולכן הניסיון הזה "כשורה ברזומה" חשוב לי מאוד כדי לנפנף בו אחר כך. רק התקופות הרעות מסנוורות ומשכיחות את כל הטוב.
 
שאלה קשה ../images/Emo5.gif

אני עובדת עם בעלה של אחותי ולכן אני כל הזמן צוחקת שיש לי "חסינות דיפלומטית" ואי אפשר לפטר אותי אחרת אחותי תתגרש ממנו... אבל האמת היא שאני די אוהבת את העבודה ושיש ימים שנמאס לי אז מגיע הקטע שזה משפחה ואם אני אתפטר יהיה לי לא נעים בקיצור מילכוד כפול
 

אתי@

New member
זו שאלה גדולה ../images/Emo13.gif (לא סקר קטן)

יש המון קריטריונים שמשפיעים על שביעות רצון בעבודה, לכל אחד יש משקל אחר בתקופות חיים אחרות. היום למשל, חשוב לי שתהיה לי עבודה מענינת ומאתגרת, כזו שלומדים ממנה כל יום משהו חדש. חשוב לי שהאנשים סביבי יהיו נחמדים ויתיחסו אלי בכבוד. קריטריון נוסף שחשוב הוא מיקום העבודה. מניסיון, כשעובדים רחוק מידי מהבית זה פוגע במוטיבציה (כל הזמן עייפים מנסיעות). ההרגשה הנוכחית שלי היא די טובה. אני לא מרגישה שאני מספיק ממצה את עצמי, אבל די נעים לי בחברת האנשים שסביבי. לצערי אין פה הרבה צעירים נחמדים (הצעירים שיש כאן לא משהו
). בתקופה קשה כזאת אין לי תלונות על התנאים (למרות שאני מרגישה שעובדים עלי לפעמים). המיקום מאוד נוח לי, וכך גם שעות העבודה. יש לי חשדות שאני נושמת כאן אויר מאוד מאוד מזוהם שמשחיר לי את הראות (ומקלקל לי את עור הפנים
) וזה נושא שכן מטריד אותי. כשאני קוראת את מה שכתבתי, נראה לי שמשתמע בדבריי שאני לא כ"כ מרוצה מהעבודה. זה נכון שיש הרבה חסרונות, אבל בתקופה קשה כמו היום לא הייתי שוקלת לעזוב.
 

תוכי

New member
אז.....

אני מרגישה ממש רע בעבודה עקב חוסר הגינות וחוסר צדק מצד הבוסית שלי וגם משכורת מה שמונע ממני זה המצב בחוץ ו...המשכנתא לצערי אני שוקלת את העזיבה וכבר מחפשת מקום חדש
 

הילית*

New member
בואי נגיד שיכול להיות הרבה יותר טוב

לפחות מבחינת הלחצים שיש בעבודה שלי כרגע לא מתכוונת לעזוב
 

poogi27

New member
בכלליות אפשר להגיד שאני מרוצה

בתפקיד בו אני נמצאת היום אני יכולה לשחק "ראש קטן" וכרגע זה מתאים לי. שעות טובות מאוד קביעות - בשוק עבודה כל כך משוגע זה יהיה טירוף לעזוב בוסית נהדרת מצד שני לפעמים ממש בא לי לקום וללכת השגרה לפעמים משגעת אותי, עד למצב שאני יותר באינטרנט , מאשר על הרגליים. אין קידום. משכורת זעומה בשקילה של אחד מול השני אין סיכוי שאני אקום ואלך לפחות עוד שנתיים
 

dorlim

New member
שביעות רצון בעבודה

מושפע באמת מכל מיני גורמים: מבחינה מקצועית - אפשרויות קידום, שיפור ידע, למידה, סיפוק, אתגר מקצועי וכו´ מבחינה אנושית - אנשים שעובדים איתם, סביבת עבודה מבחינה אישית - יכולת השפעה בעבודה, עבודה עם משמעות בעבודה שלי היום המצב הוא
אחד גדול - בכלל לא בטוח שהחברה תמשיך להתקיים... אני אישית כבר מיציתי את עצמי ומאחר והגעתי לקצה יכולת הקידום שלי כאן, אני אשמח לעזוב, אבל רק למשהו טוב יותר ולכן ממתינה לשעת כושר (או לסגירת החברה
). בכל מקרה אני לא אעזוב בלי משהו אחר
 

אביבית1

New member
אז ככה...

האמת שאצלי העבודה מאוד קשה מבחינה נפשית כי אני עוסקת בגביה, אני לא כל כך מתה על העבודה הזאת, אבל:
מקום העבודה מאוד נוח וקרוב לבית שלי.
המשכורת סבירה לשעות שאני עובדת.
התנאים הסוציאליים ממש מעולים. (לדוגמא: עכשיו לא הייתי 3 ימים בעבודה מפאת מחלה אני אקבל 100% כסף על כל הימים ולא כפי שהחוק קובע)
רוב האנשים שאני עובדת איתם מקסימים (חוץ משניים) ובגלל המצב היום במשק אני לא חושבת לעזוב, ואם הייתי חושבת לעזוב אז רק אחרי שיהיה לי משהו אחר.
 

השולצים

New member
אני לא כל כך מרוצה כאן

מבחינת האנשים - עובדים איתי אנשים מקסימים, יש לי בוס שהלוואי על כולם כזה בוס וזה אחד הייתרונות היחידים בעבודה הזאת. העבודה עצמה משעממת, אין לי לאן להתקדם פה, ואני מרגישה שאני ממש ממש לא ממצה את עצמי במקום העבודה. האמת שמהיום שהגעתי לפה (לפני שנתיים) הייתי בחיפושים מתמידים אחרי עבודה אבל לא מצאתי משהו שיספק אותי גם מבחינת תוכן, גם מבחינת מיקום וגם מבחינת שכר. עכשיו הכל ירד מהפרק עד אחרי הלידה וגם מאחר ובעוד שנה בערך נעבור למודיעין אני מתכוונת לנצל את זה ואולי לחפש משהו בירושלים (אני שוקלת לחזור לעבודה הקודמת שלי בירושלים לפני שעברתי למרכז).
 

switch

New member
אני מרגישה בדיוק, אבל

בדיוק כמו השולצית (חוץ מהקטע עם ההריון
). מקום עבודה עם אנשים מקסימים, בוס מ-ד-ה-י-ם עבודה לא כל כך מספקת ובלי אפשרויות קידום...אבל אני סוחבת עד שנעבור דירה, כי אז לא אוכל להגיע לעבודה הנוכחית שלי...בקיצור בינתיים,עד שישתפר המצב בשוק אני לא זזה מפה.
 
אותנו ממילא סוגרים עוד חודשיים...

היו תקופות שהיה לי טוב והיו חודשים שלא כלכך. בגלובלי, אני כבר לא מסתכלת על אפשרות של לגדול בתוך אירגון. אלא יותר בקטע של ללמוד משהו שנתיים שלוש ואז לעבור הלאה לשלב הבא. מהנדסת - ראש צוות - מנהלת מוצר וכו´ וכו´. במרבית האירגונים, אלא אם כן הם גדלים ופותחים מחלקות חדשות, לא ממש ניתן לגדול. לכן השיקול של לעזוב או לא נובע מכמה אני יכולה ללמוד שם. אני כן אעזוב מקום עבודה נחמד עם משכורת הוגנת אם אני ארגיש שמיציתי מבחינת רכישת כישורים. כמובן לטובת משרה חדשה שעונה על הדרישות שלי. ואני בהחלט אעזוב מקום שגורם לי להיות אומללה.
 

danonit

New member
עכשיו הרבה יותר טוב

היו לנו לפני חודשיים ישיבות עם הבוס ונסיעה לחו"ל והעניינים ממש השתפרו. שתבינו, לפני זה במשך בערך חצי שנה פשוט לא היה לנו מה לעשות. העסיקו אותנו, שילמו לנו אבל עבודה יוק. וכמה שזה נשמע לא נורא זה מאוד מתסכל... עכשיו אנחנו עובדים על כמה פרוייקטים מעניינים ומקווים שתבוא השקעה בחברה בקרוב. מבחינת עניין וסיפוק, כשיש עבודה אז לא יכול להיות יותר טוב, העבודה שלי מאוד מעניינת, מחקר ופיתוח בתחום שלמדתי אז אין טענות
 

yoyo10

New member
שאין ברירה עובדים בכל הבא ליד

לפי הכותרת זה מובן שאני ממש לא נהנת בעבודה א. אני לא עובדת במקצוע שלמדתי ואפילו לא קרוב לתחום. ב. אני הכי זוטרה כאן למרות שההשכלה והיכולות שלי עולות על אחרים כאן אבל אין לי מספיק ויטמין P ג. האנשים כאן ברובם פשוט חרא אבל אי אפשר לפטר אותם בחיים הם יושבים כאן חזק עם הקשרים שלם בצמרת ד. כל יום אני נוסעת בהמון פקקים כדי להגיע לעבודה היתרונות : א. משכורת סבירה. ב.יש מזכורת (אחרי ישבה ממושכת בבית וחיפוש מתמיד אחרי עבודה. אני לא מתכוונת לעזוב כאן בקרוב כי פשוט אני לא מוצאת משהו טוב יותר
 
וואלה אקטואלי!

אני בידוק חושבת על זה, איך אני מרגישה היום בעבודה? קצת פריירית. מה מונע ממני לעזוב? אני מניחה שזה אומץ בעיקר , הטענות של כל הסביבה שקשה למצוא עבודה טובה בימינו אבל גם האנשים פה בחברה שבסך הכל אני אוהבת וטוב לי איתם. מה שמפיע על שביעות הרצון או ליתר דיוק אי שביעות הרצון: המשכורת שהיא מצחיקה ממש ביחס לנסיון ולסוג העבודה.
 
ובאותו ענין.

כמה מקובל להעלות משכורת של עובד אחרי שנה שבה לא העלו לו? כמה ברוטו מקובל להעלות ? אתמול הבוס הציע לי 400 שקל ברוטו וזה היה נראה לי מגוחך ממש. אגב, אני עובדת פה שנה וחצי.
 

hoggle

New member
מעניין

כולן כמעט חושבות שהן או over qualified, או שדופקים אותן, או שהן מרוויחות לא מספיק, או הכל ביחד. אתן חושבות שזה קשור לזה שאנחנו נשים, שמנצלים אותנו בעבודה? שמתן לב לפערים אצלכן בעבודה בנוגע לנשים וגברים?
 

danonit

New member
ואולי זה בגלל שאנחנו נשים?

וחינכו אותנו ללכת ללמוד מקצוע של נשים, כזה שיהיה נוח גם להרויח מהצד וגם לגדל ילדים. והדוגמה שקיבלנו מהבית היא שאבא עובד ממש והוא זה שמרויח את הכסף האמיתי ועושה קריירה ואמא רק "קצת" עובדת, מרויחה מהצד, כדי שבכל זאת זה לא יהיה כמו פעם, שאמא היתה רק בבית. ואולי אנחנו מכינות את עצמנו לעימות הזה בין הקריירה לבית בכך שאנחנו מוותרות מראש על הקריירה? עצוב לי לומר, אבל גם בבתים הכי מתקדמים הרבה פעמים רואים מין רמז לבנות, שהמסלול עבורן לא יהיה בדיוק כמו זה שמיועד לבנים, ויש חלוקת תפקידים מאוד מוגדרת בבית. אז נכון שכשככה עובד החינוך - יותר קל לעשות את ההחלטה ולהיות יותר אמא מאשר אשת קריירה, אבל קצת שוללים את הבחירה מאיתנו. מבין הבנות שלמדו איתי וחברות אחרות, ישנן בחורות שהגיעו מאוד רחוק, והן רחוקות מלהיות "דפוקות" או over qualified, underpaid וכל זה. לא כי הן לא נשיות אלא כי זה היה חשוב להן, כי יש להן מוטיבציה וכי היה להן ברור מראש שהן לא נופלות בכלום מהגברים - הן השקיעו וחלקן הגיעו הרבה יותר רחוק מאשר הרבה גברים מאותו "סטוק" (ואני מתגאה להגיד שגם אני ביניהן!)... נכון שרובן ואני גם, עשינו קודם קריירה, ואולי חלקנו נוריד הילוך כשהפרק של הבית יתפוס תאוצה, אבל לפחות היתה לנו הזדמנות לעשות גם את זה וגם את זה.
 
למעלה