קפואירה, נינג'יטסו, טאי צ'י.
קפואירה - 3 שנים - אני חייב להודות שמדובר במשהו שקרה לפני הרבה מאד זמן. אני יכול להעיד שראיתי אנשים שהגיעו והפסיקו מתוך כאבים קשים בברכיים, מפרקי ידיים, בעיות בגב ועמוד השידרה. לצערי, אין לי מספרים (או אפילו שמות) לתת. לגבי עצמי - אני הפסקתי קפואירה בשלב שבו פרקי הידיים כאבו לי גם מחוץ לאימון. ובמקביל היו לי כאבי ברכיים חזקים מאד. (כנה מידה: היה לי קשה לכתוב, היו ימים שהיה לי קשה לרדת במדרגות. קשה = לא הצלחתי ועברתי לקצב תנועה של צב שמנסה לרדת במדרגות). אני גם זוכר את הפעם שהייתי בבאטיזאדו, וניכנסתי למעגל לעבוד מול המאסטר שהגיע, ובזמן שמסתובבים (לתפוס נשימה) הוא נכנס עם בעיטה מסובבת בבטן שלי, מה שהמשיך לכאוב כל אותו לילה, כאב עמום וחם מבפנים. יש גם את אחי שטען שהוא כנראה עבר התקף לב קטן באחד האימונים, אבל אני לא בטוח כמה לקחת את זה ברצינות. נינג'יטסו - 5 שנים - לגבי אחרים - אני זוכר בחור עם מזל (או יכולת תנועה) מאד מצערים. שיום אחד הטילו אותו והוא נפל על הבוהן שלו ושבר אותה. אני חושב שהיא נשברה בשתי מקומות, אבל אני לא בטוח. מאז לא ראיתי אותו. אני הכרתי גם חבר פורום, שביצע בחינה לחגורה (חומה אני חושב), ואחד מהניבחנים האחרים ביצע עליו הטלה שהוציאה לו את הכתף מהמקום. היה גם פעם שהוא ועוד אחד אחר הלכו קרב ואחד שבר לשני את האצבע והשני שער לאחד את המרפק (או משהו דומה). היו גם עיקומים חזקים של פרקי יד, שהובילו לכאבים והפסקת פעילות. אבל כבר הידיים שלי מאד כאבו באותם תקופות, אז זה פחות נחשב. טאי צ'י - 2 שנים - בטאי צ'י יש משהו קצת עקום מהבחינה של פציעות. קודם כל, לא ראיתי או הכרתי אף אחד שנפצע קשה (השבתת אימונים) מטאי צ'י. מצד שני, אני יכול לומר שיצא לי הרבה יותר פעמים שפצעו לי את הפנים (דם בגבות ובשפתיים וכו'). אני גם יכול להעיד שהברכיים שלי מאד כאבו בהתחלה, אבל שעכשיו הם הרבה פחות. היו כהמ מצבים שכאבי הברכיים השביתו אותי, אבל מדובר היה מעומס שנבע מהאימון (ולרדת נמוך מידי!), ולא שום דבר אחר. הבנתי שזה חלק מהתהליך, היות ששמעתי סיפורים דומים מהרבה מאד אנשים, מצד אחד. ומצד שני, הרבה מאד מהם אומרים שהם הגיעו עם בעיות בירכיים קשות, ושמהאימון הם הגיעו לריפוי חלקי עד כמעט מלא (לפחות כל עוד הם ממשיכים להתאמן), ותלוי גם מה סוג הבעיה הרפואית שאיתה הם הגיעו. אני גם יכול להעיד שבטאי צ'י עברתי יותר קרבות מאשר במקומות אחרים, אבל לזה בטח לא תאמינו לי
. ומיתר: כל הכבוד על השירשור, נוסטלגיות ומיד
טל.
