סקר על שינוי

[בן טל-שחר]

 

[פרעה10]

נפלא ....

"כשהתחלתי לבחון את נקודות המבט ואת התחושות שעלו בי ,במקום לחפש לשנות אותן או להיפטר מהן ,הבנתי שבעצם כולן ספורים ".....תמשיך בדרך זו ....התבוננות ללא תגובה ...רק להתבונן בתחושות ...והן מופיעות ונעלמות ...והכל חוזר לשקט .נפלא ...אור ואהבה

 

[בן טל-שחר]

 

[lightflake]

מה שאת מתארת מוכר לי מאוד

השינוי שאת מתארת מתרחש לאחר שנצברה מספיק אנרגיה של סבל מהכיוון המסויים של מהלך העניינים שהובילה לעלייה של אנרגיה (מה שאת קוראת לו "החלטה") של התנגדות מאוד חזקה - "לא עוד!" "נמאס לי!" וכו...
זה נראה שהזרימה של החיים מתנהגת כמו נהר שזורם עם כח התמדה בכיוון מסויים והשינויים הגדולים האלו קורים רק כשנצברת אנרגיה מספיק להצבת סכר מאוד חזק של "לא עוד!" ואז המים חייבים לשנות כיוון...
&nbsp
אבל אם כך אני חייב לשאול את עצמי (ואותך) האם חייבים להגיע באמת רק לסיטואציה כל כך קיצונית כדי שיתאזרו בנו הכוחות לשים את הסטופ הזה והאם זאת באמת דרך הניווט האידיאלית ?
או שמא זו דרך ניווט מאוד גסה ובעצם רק ניווט של "אין ברירה" - כשהסבל עולה על גדותיו ... זה לא נשמע לי בדיוק כמו ניווט של קפטן מקצועי של ספינה...
&nbsp
מה דעתך ?

 

[מגדלאור1]

מקווה שלא איכפת לך ש (גם) אני משיבה...

ראשית הרשה לי להחמיא לך על מה שכתבת - אהבתי מאוד את הניסוח והתיאור! בקשר לשאלתך - בוודאי שזה לא הכרחי להגיע למצב של סבל גואה, על מנת לעשות שינוי דרסטי בכיוון שבו אתה זורם - אבל זהו המצב באופן גורף כמעט. מהות השינוי המדובר, היא ברובה בתחום הלא נודע וזה אכן קושי טבעי, לצאת מתוך חיים שמהותם שליטה, אל עבר חיים שמהותם התמסרות וכניעה - כניעה במובן של אי התנגדות. זהו צעד מפחיד, שעליך לעשותו בעצמך, מפני שזהו צעד פנימי, בינך לבין עצמך וההתמודדות עם כול ההשלכות היא שלך בלבד! נגמר סדר לברוח, להדחיק, להכחיש, להאשים ולהסיר אחריות. ומתחילה חוויה אחרת לגמרי ואישית לגמרי. אתה מקריב במובן מסוים את עצמך - את הדמות שאתה, אתה מפסיק להתקיים ברובד מסוים. וכדי להסכים ״למות״, לחדול מלהיות משהו/מישהו שאיתו הזדהת עד עתה - נדרש סבל כזה או אחר ממי שאתה כרגע! תודה ויום נפלא.

 

[lightflake]

נראה לי שאת נוגעת כאן בדבר מהותי מאוד

נראה לי שהתנועה הזו של שינוי רק במצב של סבל גואה היא לא מצב אידיאלי של תנועה והיא המצב הרווח רק כי אנחנו עדיין ישנים ולכן צריכים את הסבל כדי להתעורר (ואני לא מדבר כאן על "הארה" רק על מין התעוררות קטנה לשינוי וחזרה מיידית לשינה הרגילה) ונראה לי שמה שאת מדברת עליו זה כבר צעד אחד קדימה, להגיע לרמה של זרימה מתוך התמסרות לזרימה הנכונה או הגדולה של החיים ואז אין צורך לנוע בצורה הגסה שהוזכרה קודם (שינה->סבל גואה שמגיע לסף מסויים->שינוי חד->חזרה לשינה), כלומר את מדברת כבר על התעוררות של ממש, צריך לשים לב שבמה שאנחנו אומרים נשמע שישנה סתירה, מצד אחד את אומרת לקחת אחריות (ושליטה) אמיתית על החיים - אבל מצד שני שזה מתאפשר רק לאחר "מוות" של המהות השקרית שלי (בסדר מבחינתך לקרוא לזה ה"אגו"?), ולמעשה התמסרות וכניעה ל...(למשהו שאין לו שם) שזה הזרם הנכון והטבעי של החיים עצמם...
&nbsp
אשמח אם תוכלי להסביר/להרחיב/לתקן/להוסיף בנושא

 

[מגדלאור1]

אני כותבת וכותבת וכותבת לך ופוף... זה נעלם! מכיר את זה?

אבל אל דאגה - אני אשמח לכתוב עוד פעם. תשומת ליבי מוסחית קמעה כעת, אז אמתין לרגע המתאים... כי זה נושא מרתק וחשוב ביותר ומגיע לו את מלוא תשומת הלב וההשקעה!

 

[lightflake]

בהחלט קחי את הזמן... כנראה שליקום היו תוכניות אחרות

שזה מעלה עוד תת-נושא שקשור לשיחה הזו, מה שאנחנו רוצים שיקרה לעומת מה שקורה בפועל (והאם "הכל לטובה" בסופו של דבר?) ומה גורם לאי-ההתאמות הללו שנראות לי כבר כניווט יותר עדין ממה שהעלנו קודם, אבל עדיין זה ניווט של התנגשויות.... וזה מעלה תת-נושא נוסף!

איך אני יודע אם אני פועל מתוך אגו (ואז הגיוני לי שיווצרו יותר התנגשויות בין התשוקות האישיות שלי לבין ה"רצון" של היקום) לבין פעולה מתוך מניע נכון וגבוה יותר (שמאפשרת תנועה חלקה יותר ו"ניווט" מתקדם יותר בחיים)
&nbsp
אני אמתין בסבלנות

&nbsp
&nbsp

 

[הקוסמת הורודה2]

נקודות חשובות

 

[מגדלאור1]

אקדים ואומר שהשאלות הנ״ל הן ברומו של עולם ועצם העניין

אכן הפער בין ה״רצוי״ לבין ה״מצוי״, הוא האחראי לתסכול, למרירות, לזעם ולסבל! אז מה נותר לעשות? לחדול מלרצות? לא לרצות יותר דבר, מלבד מה שבנמצא? ניקח לדוגמא את מה שקרה לי עם ההודעה שכתבתי לך ושהיא נמחקה לה... הסיבה שבאותו הרגע חייכתי לעצמי ונותרתי רגועה, היא מכמה גורמים : 1. ההקשר שממנו הרצון שלי יוצא לפועל - נתינה! אצל כולנו מתקיים חלל פנימי - יש שיתפסו אותו כחוסר, מקום שיש למלא ובדחיפות, כי אחרת הם לא ירגישו שלמים לעולם! ויש מי שיתפסו אותו כמקום שניתן בו להכיל את האחר, מקום שבו אתה מכניס את האחר לתוך חייך ומעניק לו ממך! כאשר בזה מדובר אז אין לחץ, אין דחיפות ואין מעמסה! 2. אני ״עובדת״ עם המציאות ולא כופה את עצמי עליה! יש לי רצון לכתוב לך תגובה, בגלל מה שיש לי לתת ולהעניק לך וברגע הנכון זה יקרה! הצורך בכך שזה יקרה עכשיו ומיד, נובע מתוך רצון להשיג משהו, לקבל לעצמך(אגו) ורק מוסווה כרצון לתת ולהעניק. 3. אמון מלא שהיקום פועל למעני ולטובתי ושיש סיבה טובה מאוד למה שקרה, גם אם היא סמויה וכמוסה מעיניי! 4. המשמעות של ״לרצות את מה שבנמצא״ - הכוונה היא ללא לרצות מעבר למה שקיים! להתמקד במה שיש ולא במה שנדמה כחסר. וחלק ממה שיש זה שיש לי תשובה ומשם הרצון לתת אותה. אני יודעת שניתן להבין זאת באופן מוטעה ולחשוב :״מה?! אין לי בת זוג, אז אני אמור להסתפק במצב הזה ולא לרצות מעבר למצב הנוכחי שלי?!״ התשובה היא, שאין לך בת זוג, אבל יש בך מה לתת לבת זוג? תתמקד בכך, תרצה לתת את זה! זו דרך שבה צועדים מתוך מלאות ולא מתוך חוסר ושלאגו אין דריסת רגל בה! תודה רבה!

 

[lightflake]

אהבתי בגדול אבל חייב להודות

שבחלק ממה שכתבת עלתה בי המחשבה "כן אבל האגו משחק את עצמו הרבה פעמים שהוא רוצה לתת למעשה זה על מנת לקבל בחזרה (הערכה, שיראו כמה אני... וכו...)"
אז זה עדיין לא לגמרי מסביר איך אני יודע שאני פועל מתוך אגו או מתוך אמת אבל אוקיי זה כנראה צריך לחדד חוש לזה

 

[מגדלאור1]

נכון מאוד ולכן ציינתי זאת בעצמי בסעיף השני -

"2. אני ״עובדת״ עם המציאות ולא כופה את עצמי עליה! יש לי רצון לכתוב לך תגובה, בגלל מה שיש לי לתת ולהעניק לך וברגע הנכון זה יקרה! הצורך בכך שזה יקרה עכשיו ומיד, נובע מתוך רצון להשיג משהו, לקבל לעצמך(אגו) ורק מוסווה כרצון לתת ולהעניק." זה גם נותן לך הסבר כיצד לזהות, שמדובר בנתינה נטו או ברצון לקבל... תודה על תגובתך ותרגיש טוב!

 

[מגדלאור1]

I'm back

נקפוץ ישר למים - האגו הוא תוצר לוואי של הזדהות ערכית עם ה״דמות הפיקטיבית״. ותפקידו הוא להזין, לשמר ולבסס את קיומה של הדמות הפיקטיבית. אלו הם חיים שמהותם היא שליטה, אך לא מדובר על שליטה עצמית-פנימית, אלא על ניסיון שליטה במציאות החיים החיצונית - מה שקרוי שתלטנות! והאפשרות האחרת שדיברנו עליה היא הנכונות המוחלטת לאבד זהות עצמית - ביטול קיומה של הדמות הפיקטיבית והסכמה להיות משהו לא ידוע, נטול גבולות, ללא הגדרות, בלי ערבויות ובלתי נפרד ממרקם החיים כולו! מישהו חסר חשיבות עצמית כיחיד - רק כאחיד. ההתמסרות היא למקצב החיים התת הכרתי, שפועם מבעד למציאות החיצונית - לנוע ביחד עם החיים, בהרמוניה, באחווה ובסנכרון. מבלי לכפות את עצמך עליהם, מבלי לנסות לכופף אותם על מנת שיתאימו לרצונך. ושרצונך יהיה בדיוק מה שקורה כרגע - כאן ועכשיו! מפני שמה שמתרחש כאן ועכשיו - ברגע הזה, זה בדיוק כול מה שאתה צריך כדי להאיר לך את פתח היציאה החוצה, מתוך גלימת הסתרים של הדמות הפיקטיבית! מה שמתקיים ברגע הזה הוא כול מה שאתה זקוק לו בשביל לפלס לך דרך אל האמת. האמת שמעולם לא מתה ושמעולם לא נולדה. האמת שמעולם לא נותקה ולא הופרדה מעצמה. האמת שתמיד ניצבת מולך, ממתינה לך, שתבחר בה - שתעדיף אותה על פני כול זיוף ואשליה. אמת שאין לה הופכין. אמת ששורפת עד היסוד כול מה שהנצח שלא חושל בו הנצח. אמת שתותיר אותך עירום מגופך, יתום ממשפחתך וחסר כול גשמיות לבטחונך! אבל תעניק לך את מי שאתה באמת!!! ואז אתה כבר לא תהיה מריונטה שמסתחררת מכול משב שחלף בכיוונה, אלא תהיה המפעיל של הבובה - המושך בחוטים וזה נקרא שליטה.

 

[lightflake]

וואו אמרת את זה בצורה פואטית... אני אחשוב על זה

תודה

 

[מגדלאור1]

תודה לך

ואני מתכוונת גם לענות על השאלות האחרות שלך.

 

[lightflake]

קחי את הזמן, נושא גדול, אני בד"כ לא נוגע בנושאים האלו

זה תמיד נראה לי קצת כמו נסיון של עיוורים לגשש באפילה לגבי איך פועל היקום ואיך להצליח לצעוד בו וכו, ולכן הרבה פעמים זה נושא שמכיל השערות ולפעמים ניחושים מרחיקי לכת וזאת לעומת התעוררות (בעזרת בעיקר חקירה עצמית ומדיטציה) שהיא כמו ע"פ אותה אנלוגיה לפקוח את העיניים ולראות ממש ואז אין צורך בהתעסקות הזו...
&nbsp
אני לא אומר את זה כביקורת פשוט זה איך שראיתי את זה עד כה ולכן העדפתי לא להתעסק בזה בצורה כזאת

 

[הקוסמת הורודה2]

 

[חמניה מגורענת]

מעניין

עכשיו אם תוכלי לפרט מהו אותו "סבל כזה או אחר" שנדרש - אז ענית על שאלתי

 

[מגדלאור1]

כול מה שמונע ממך להיות נוכחת באופן שלם.

 

[lightflake]

כל זה בלי וו !