סקר על שינוי

[חמניה מגורענת]

סקר על שינוי

(הדגשה - זהו סקר למטרות מחקר אישיות, אז רק מי שרוצה לענות מנסיונו האישי ולא להביא תאוריות וידע בבקשה. )

במידה ועברתם שינוי כלשהו באופן מודע, מה עשיתם על מנת לשנות את הסיטוטציה? (גם אם השינוי לא היה מכוון, אלא נלמד לאחר הניסיון).

דוגמה מחיי - בפעם האחרונה ששיניתי את הסיטואציה מרע לטוב, זה היה בגלל שהחלטתי שנמאס לי. הבטתי על האדם שמולי, חשבתי לעצמי איך הולך להראות היום שלי איתו, וחשבתי איך יראה היום שלי בלעדיו, לבד. האופציה השנייה נראתה יותר טובה. התחושה של יום שלם איתו הייתה בלתי נסבלת, עד כדי כך שהעדפתי להיות לבד. כבר באותו יום הכרתי מישהו חדש (במזל?!) שהיה בדיוק ההיפך ממנו ובדיוק מה שרציתי.

* זה לא ורוד כמו שזה נשמע, לכן הסקר מלכתחילה. תודה לעונים.

 

[פרעה10]

שינוי...

השינוי מתחיל באדם עצמו ....ולא משינוי מצבו המגדרי בחיים ....מחוויה ישירה ....בהצלחה אור ואהבה

 

[חמניה מגורענת]

תודה, אך זה לא מה ששאלתי

 

[Mist2]

שיניתי, החלטתי, חשבתי, העדפתי, רציתי...

מי הוא זה ששינה, החליט, חשב, בעדיף, רצה....?
&nbsp
אם כל הדברים שכתבת על עצמך אכן היו אמת, היית כבר ערה או מודעת לגמרי. או אם תרצי מוארת.
כל הדברים שתיארת כאן, קרו לך, חלקם אף ללא טיפת תשומת לב, לאחר המעשה חלק מסויים בך שזו עבודתו הרכיב את הסיפור שסיפרת.
אלה הן רק אשליות ושקרים.
אין צורך לנסות מייד להפסיק או להילחם בהם, הדבר בלתי אפשרי.
טוב יהיה אם נתבונן בהם וננסה שלא להאמין בהם בצורה כה עיוורת.

 

[חמניה מגורענת]

תודה, אך זה לא מה ששאלתי

 

[Mist2]

בבקשה, אבל זה מה שעניתי

 

[lightflake]

החלטות

השאלה באמת אם אנחנו מחליטים או שזה רק נראה ככה מנקודת מבט מסוימת ?
בשביל זה אפשר לבדוק האם אני זה שמחליט אילו מחשבות עולות בראשי? הרי אם לא אני שולט במחשבותיי אז אני לא יכול באמת לזקוף לזכותי את ההחלטות והשינויים שקרו בעקבותיהם... זה פחות או יותר נראה לי מה שמיסט כתב לך ...

 

[חמניה מגורענת]

הבנתי מה מיסט כתב

השאלה הופנתה לאלה הבטוחים שהם שולטים במחשבותיהם
או
לאלה הלמודים מנסיונם ומבינים שבעקבות החלטה או צעד מסויים שעשו הגיעו לנקודה אחרת.

השאלה לא הופנתה לאלו המתחבטים בשאלות כגון- האם אני הוא זה השולט המחשבותיי או האם מישהו אחר מכתיב לי אותם. או מהי בכלל תפיסה? או יש אלוהים או אין אלוהים? מי אני בכלל? וכיו"ב...

 

[lightflake]

אוקיי, השאלה הופנתה רק לאלו שמסכימים עם הנחות הבסיס

הקיימות בשאלתך, ואינך פתוחה לשמוע אם מישהו חושב שהנחות בסיסיות אלו אולי שגויות.
&nbsp
OK

&nbsp
&nbsp

 

[חמניה מגורענת]

כן. זה לא רלוונטי.

זה ברור שיש דעות לכאן ולכאן. אפשר לפתוח שרשור נפרד.
ממש מתנצלת, אבל כן.

 

[lightflake]

100%

 

[נציב המים]

פעם היתה לי "טכניקה" כזו

כשהייתי בתיכון, נראה לי, המצאתי לעצמי מין טכניקה של הסתכלות על דברים שמפריעים לי.
קראתי לזה "שינוי נקודת המבט" - בגדול הרעיון היה לבחון משהו שמפריע לי, כלומר גורם לי לאיזו תחושת אי נוחות,
ולחפש באופן אקטיבי נקודת מבט עליו שאינה גורמת לתחושה הזו.
ברגע שמצאתי נקודת מבט כזו, הייתי נאחז בה ובעצם מסתכל על הדבר רק דרכה.
כלומר הייתי מחליף את הסיפור הראשון שעלה בי בסיפור אחר, נוח יותר.
כך הבאתי לשינוי "פנימי" מבלי בפועל לשנות את הדבר החיצוני שהפריע לי.
&nbsp
כבר הרבה שנים שלא השתמשתי בטכניקה הזו, כי בשלב מסויים היא הפריעה לי לראות את עצמי באופן צלול.
הבנתי בעצם שבמקום לבחון את נקודת המבט שעולה בי, אני בורח ממנה בכח ומחפש אחת אחרת.
הבנתי שאותה טכניקה היתה בעצם "טריק של האגו", בכדי להגן מפני בחינה אמיתית, ואולי כואבת, שלו.
כשהתחלתי לבחון את נקודות המבט ואת התחושות שעלו בי, במקום לחפש לשנות אותן או להפטר מהן, הבנתי שבעצם כולן סיפורים באותה המידה, ושפעמים רבות אין באמת קשר בין הדרך בה אני מסתכל על דבר לבין הדבר עצמו.
&nbsp
עם הזמן למדתי להסתכל על דברים ללא נקודת מבט כלל, אבל אולי עצם העיסוק בה הוא שהביא להבנה כי אין בה צורך אמיתי, כך שאינני יכול לומר כי לא היה לטכניקה הזו חלק בהתפתחות האישית שלי.

 

[חמניה מגורענת]

תודה רבה. על התשובה

לפי מה שהבנתי, ניטרלת את השלילי והבטת רק בחיובי. נראה לי אבל שפספסת שלב אחד (שבגללו הייתה הבעייה עם האגו).
לדעתי, לפני שמשנים נקודת מבט לחיובי, צריך להביט במצב הנוכחי. להכיר אותו כל כך טוב עד שמבינים מדוע לא רוצים אותו. ז"א יודעים במודעות מלאה - מהי הסיבה ל"שינוי נקודת המבט". ככה אין אחכ שום בעיות עם האגו, כי הפעולה לא נעשית מתוך הדחקה.

(לא כל כך הבנתי את המשפט האחרון. " אולי עצם העיסוק בה הוא שהביא להבנה כי אין בה צורך אמיתי" במי אין צורך אמיתי? ולמה? )

 

[נציב המים]

העיסוק בנקודת המבט הביא להבנה כי אין בה צורך אמיתי

הכוונה במשפט האחרון היתה כי לעיתים אין כלל צורך בנקודת מבט על דברים.
אפשר לראות דברים מבלי להגדירם כ"שליליים" או "חיוביים".
הופעתה של תחושה טובה או רעה כתגובה למשהו היא תופעה מעניינת, אבל היא איננה הדבר עצמו.
הדבר עצמו אינו "נכון" או "לא נכון", פשוט כי הוא המציאות, והסיווג הזה הוא כבר שיפוט של המציאות.
לכן כבר אינני "משנה את נקודת המבט" על דברים, אלא פשוט משתדל להסתכל על הדברים כפי שהם.
אם עולה "נקודת מבט" זו או אחרת, אפשר להסתכל גם עליה, אבל עם הזמן אותן נקודות מבט, אותו "שיפוט" של המציאות, מופיע פחות ופחות.

 

[neophile]

אתה אומר שאותו שיפוט של המציאות מופיע פחות ופחות

אבל האם ההרגשה שמופיעה לפני התהליך השיפוטי המחשבתי - גם נעלמה ?
&nbsp
ואם לא איך אתה מתמודד עם ההרגשה הזאת ?

 

[נציב המים]

לפעמים היא מופיעה, לפעמים כבר לא.

במקרים בהם היא מופיעה, אני מסתכל עליה, מנסה לשהות בתוכה ולהכיר אותה.
הכוונה היא לא להסביר אותה מחשבתית, לא לשאול "מה גרם לתחושה" או לתאר אותה במילים.
גם הנטייה לעשות זאת קיימת, כך שגם המחשבות האלה עולות מדי פעם, אך אני משתדל שלא להסחף לתוכן, ולהשאר בתוך התחושה עצמה, כלומר לבחון כיצד בדיוק אני מרגיש, מה בדיוק מתרחש שם.
קצת קשה לי לתאר זאת במילים, אבל הדבר דומה אולי להתבוננות בעננים, או בים, או אל תוך להבה בוערת.
להתבונן ממש בכל ה"תנועות" הרגשיות אלה בתוכי.
נראה לי שעם הזמן התגובות הרגשיות האלה פוחתות, לבטח היום דברים מפריעים לי פחות מבעבר (היו לי לאחרונה מספר "נסיונות" כאלה בחיי האישיים), אך גם כשהן מופיעות, עצם ההתבוננות בהן מחלישה מאוד את עוצמתן.
זה מרגיש כאילו "נגמרת להן הבטריה", במובן מסויים, כי שום דבר כבר לא מזין ומפעיל אותן.

 

[בן טל-שחר]

 

[חמניה מגורענת]

הבנתי...

נשמע לי כמעט בלתי אפשרי. או ממש קשה...

 

[נציב המים]

נכון, זה נשמע קשה.

קראת את ההודעה, ועלתה בך המחשבה "זה נשמע קשה מאוד".
שתי שאלות עלו בי כתגובה:
1. האם את יודעת מאיפה הגיעה המחשבה הזו? מה בתוכך ייצר אותה?
2. האם ניסית אי פעם לעשות זאת, או שאת מאמינה שזה קשה ולכן אינך מנסה זאת?
אינך צריכה לענות לי על השאלות, אבל אם תרצי תוכלי לנסות לענות עליהן לעצמך.

 

[בן טל-שחר]