ספר טוב

[אנאתורן הרביעי]

ספר טוב

יש משהו בארץ, בעולם, וביקום שדומה מעט לסגנונו של טולקין? כי קראתי כל ספר שהוא כתב ותורגם לעברית ואני מת לקרוא בסגנון אבל לא בדיוק, אתם יודעים, כתיבה כזאת רצינית, אבל עם מלחמות ואכזריות ורשע בלתי נגמר, שכותב עם מילים יפות וחזקות, שיודע לתאר מקומות כמו שצריך, להבהיר לקורא כל דבר, וליצור לקורא עולם שלם ססגוני ורבגוני (ארדה אצל טולקין)

 

[עפרית אטלנטה]

מי קרא?

את הספר "כרומוזום כלכותה?" של אמיטאב גוש? אשמח לקבל חוות דעת.

 

[Boojie]

בדיוק מחכה לי על השולחן.

בפורום מד"ב באורט היו עליו תגובות חיוביות באופן כללי, ואילו מנוע החיפוש שם היה פועל, גם הייתי יכולה להביא קישור לדיון. צר לי.

 

[עפרית אטלנטה]

שאלה לקוראים.

לאיש שלי יש יום הולדת וחשבתי לקנות לו ספר. אני זקוקה להמלצה על ספר מעניין בסיגנון של "מצעד האיוולת" ביוגרפיות, "עליתו ונפילתו של הרייך השלישי". את כל הספרים הוא קורא באנגלית או בעיברית. אשמח לשמוע הצעות.

 

[een ogenblik]

התלבטות

האם הוא מתעניין בהסטוריה כללית או בתקופת מלחמת העולם השניה בפרט? לברברה טוכמן יש סגנון קליל יחסית, ונוח לעיכול. היא כתבה גם את "אוגוסט 1914" על התהליכים שהביאו להתנגשות בין המעצמות, ויצרו את המפולת שהתדרדרה לכדי מלחמת העולם הראשונה. הספר מתרכז בארועי אותו חודש בלבד, ומראה כיצד ההסטוריה יכולה להשתנות מארועים שבזמנים אחרים, נעלמים ללא הותיר עקבות. על מלחמת העולם השניה יש הרבה מאוד ספרים. "למה ניצחו בעלות הברית"/ריצ'רד אוברי (Why the alliea won/Richard Overy) מדבר על תהליכים כללים, שהובילו לנצחון בעלות הברית על כוחות הציר בסופו של דבר. הספר פונה להדיוטות בנושא, אך בעלי עניין. לא נדרשת התמחות בידע על מלחמת העולם ובהסטוריה הצבאית שלה, ובסופו רמת התובנה עולה. ספר אחר הוא The day the war ended/Martin Gilbert. ספר זה מורכב מעדויות רבות של אנשים שונים, משני הצדדים, מכל שכבות הציבור הלוחם והאזרחי. הספר מעניק פרספקטיבה מאוד אנושית על סיום המלחמה, ועל שהגיע בעקבותיה. אין לי מושג אם הספר תורגם לעברית, והוא די ישן. כל אחד משלושת הספרים האלו מומלץ למדי.

 

[עפרית אטלנטה]

אין נושא מיוחד..

רק משהוא מעניין, ביוגפיות (למשל של ריכארד שטראוס) "how the maind work" כך שחשבתי אוליי על איזו ביוגרפיה (רצוי באנגלית ורצוי ספר כבד) יש לך עוד רעיונות? תודה. .

 

[een ogenblik]

ביוגרפיות על דמויות ספרותיות מתאים?

למחבר אנרי טרויה (Henri Troyat) יש די הרבה ביוגרפיות טובות למדי. הוא מתרכז בדמויות ספרותיות בעיקר (טולסטוי, צכוב וכד'), אך יש לו גם ביוגרפיה על קתרינה הגדולה (המקור נכתב בצרפתית, אם השם עוזר לך הוא Catherine La Grande). קראתי אותה לא מזמן, אך אני חוששת שביוגרפיות אינן הסוגה החביבה עלי, כך שאיני האדם המתאים לחוות דעה. אני יכולה לומר שהכתיבה שטפה יפה, אך לא מעבר לכך.

 

[יעל בוגין]

הביוגרפיה של קתרינה הגדולה

מצוינת! מרתקת וקריאה מאוד. לעומת זאת, לא ללכת לכיוון של טולסטוי, הרבה פחות טוב. את האחרות עדיין לא קראתי, כי טולסטוי השאיר עלי רושם רע. אפשר גם - ברברה טוכמן: המגדל הגאה - על התקופה שקדמה למלחמת העולם הראשונה (תקופה סוערת מאוד, שבה נבנית לאט לאט, בשל כל מיני סיבות מרתקות המלחמה המתקרבת);מצעד האיוולת - כללי למדי, אך כתוב היטב ומעניין בהחלט; אוגוסט 1914 - על החודש הזה ומה שקדם לו - כתוב מצוין, מותח ומבריק ממש; התנ"ך והחרב - על ארץ ישראל, המיתוסים, המעורבות של כל מיני גורמים, למה, כמה, איך - פחות מדהים מ-"אוגוסט" אבל קרוב אלינו.

 

[כוכבית 43]

עוד המלצות

ספרים שקניתי במתנה והיו הצלחות גדולות (כך שההמלצה היא מעדות שמיעה בלבד) "סטלינגרד" ו"כיבוש ברלין" של אנתוני ביוור "יום הפלישה" של סטיבן אמברוז (כתב את הספר שעליו התבססה סדרת הטלויזיה "אחים לנשק" ששודרה כבר פעמיים בערוץ 1). אמברוז היה קצין במטה של אייזנאואר ונחשב מומחה בתחום (ראיתי אותו במספר סרטים שהוקרנו בערוץ 8 אודות הפלישה לנורמנדי). "הצופה שנרדם" שכחתי את שם הסופר - על כשלון מערך המודיעין לפני מלחמת יום כיפור שלנו ספרים מעדות ראשונה "אניגמה" של יו סיבאג מונטיפיורי - מלחמת הצפנים במפצחים במלחמת העולם השניה (ובעצם עוד לפניה), מלחמה בה הכוכבת הראשית היא מכונת ההצפנה הגרמנית - האניגמה. הספר עובר באופן כרונולוגי על מהלך המלחמה בהקשר הזה, סוקר בפירוט רב את אשר התרחש בפארק בלצ'לי (שם ישבו המפצחים הבריטים - מתמטיקאים, בלשנים, חובבי תשבצים ועוד) ומקשר את הישגי הפענוח להשגים ממשיים בקרבות. הספר מקדיש גם מקום נכבד לימאי הוד מלכותו שחרפו נפשם כדי להשיג כמה שיותר אינפורמציה מצוללות גרמניות כבושות שלעתים מולכדו על ידי ימאיהן בדיוק בשל כך. כמובן מכיל נספחים שמסבירים את מבנה המכונה ועונה על שלל שאלות טכניות בקשר לפעולתה ולאופן הפענוח. "ספר ההצפנה" של סיימון סינג (כתב גם את משפט פרמה) - ספר שסוקר את תולדות אותה מלחמה (מלחמת הצפנים במפצחים) מהעת העתיקה ועד ימינו. ספר מרתק, מלווה בהמון דוגמאות, סיפורים מעניינים, מומלץ ביותר. משהו שונה לגמרי אבל איכשהו מתקשר לי - "העולם של אתמול" ספרו האחרון והטוב ביותר של סטפן צוויג - זוהי האוטוביוגרפיה שלו, סיפור מרתק על העולם שאבד. בהחלט מתקשר להמלצות האחרות באיזו אסוציאציה מוזרה אך בעלת זכות קיום.

ואיזה יופי של סמיילים יש פה, תענוג

 

[עפרית אטלנטה]

איך מאייתים

את שמו של סטפאן צוויג באנגלית.ואיך נקרא הספר באנגלית?

 

[עפרית אטלנטה]

מצאתי. את תרגום השם.

מישהו מכיר ביוגרפיה טובה על נפוליאון.?

 

[een ogenblik]

הספר היחיד שאני מכירה בנושא

הוא "נפוליאון 1813 - מלחמת העולם הראשונה"/חזי שלח, הוצאת כתר. אך הספר נכתב בעברית במקור, אין לי מושג האם תורגם אי פעם, ובמקור כבר אי אפשר להשיגו.

 

[עפרית אטלנטה]

תודה על העזרה!

 

[מונמורנסי]

אם ספרים מעניינים זה מה שאת מחפשת

אז אפשר לנסות את "ימי הכלנית" של תום שגב. תום שגב מספר על ימי המנדט הבריטי בארץ ישראל, ועל התקופה בכלל בצורה מפוקחת ומעניינת, תוך שילוב סיפורם האישי של שני אישים "אפיניים" לתקופה. מאוד קריא, ומאוד מומלץ.

 

[דדאלוס]

קראתי

וציינתי יותר מפעם אחת (וגם בפורום הזה), שזהו אחד הספרים היותר מעניינים שקראתי בשנים האחרונות. מה שמצא חן בעיני במיוחד הוא שהמסר העיקרי פועל גם על הדמויות וגם על הקורא, וזהו - אני לא יכול לומר יותר מבלי לקלקל. מה שכן, כל פעם שהמלצתי עליו בעבר הבנתי מחובבי מד"ב אחרים שהם לא התלהבו ממנו יותר מדי, כך שיש לקחת בחשבון שהתגובות מעורבות...

 

[suki da yo]

שיר של אש וקרח

שבדיוק סיימתי לקרוא באנגלית, ולכל מי שיכול ומוכן להשקיע קצת יותר זמן- זה ממש שווה. למרות שג'ורג' מרטין כותב כל כך מעולה ששבעברית מדובר בסדרה לר פחות ממהממת, באנגלית הוא עובר את הגבול הזה, ובקלות. פתאום רואים בחירה כל כך בררנית של מילים, צורת הבעה כל כך מיוחד, שהלכה לאיבוד בעברית.. בכל מקרה, יש מלחמות, יש רשע, יש כתיבה מעולה...

 

[Boojie]

בעיניי התרגום לעברית משובח,

כך שיהיה ממש נחמד אם תביאי דוגמאות לחזק את הטענה שלך שצורת ההבעה המקורית הלכה לאיבוד בתרגום. יש בינינו אנשים, אני לא רוצה להזכיר שמות, שמקצועם הוא תרגום, וקצת רגישים לאמירות מהסוג הזה שבאות ללא ביסוס.

 

[suki da yo]

ואו, זו חתיכת בקשה

היות ולקח לי שנים לסיים את הראשון באנגלית, אני בהחלט לא חושבת שתוכלי לחכות שאני אעבור עליו שוב כדי לענות לך ברצינות הראויה. מה שכן, אני בהחלט לא אומרת שהתרגום לעברית היה לא טוב. הוא היה הכי טוב שיכול, אבל תמיד משהו ילך לאיבוד בתרגום, ובמקרה הזה זה מִבנים שלא כ"כ רואים באנגלית של יום יום, ובחירת מילים שנראית מיוחדת. אני לא יכולה להוציא מהזיכרון שלי משפט מסויים שיבטא את זה, כי אני עוד לא מכירה את כל הספר בע"פ.. אבל זה בהחט מה שחשבתי בכל הזמן הארוך שלקח לי לסיים אותו.

 

[Boojie]

אוי, הטענה הזאת,

"תמיד משהו הולך לאיבוד בתרגום"... בכל ספר בשפה זרה, תמיד משהו הולך לאיבוד בקריאה. בין אם בתרגום, בין אם בקריאה בשפת המקור. כשהשפה זרה לך, אתה לא מכיר את ההקשרים התרבותיים שהסופר בא מהם, את המקורות הספרותיים של השפה שהוא משתמש בה, את המטען האסוציאטיבי שמתלווה לכל מילה ומילה, אפילו דבר פשוט כמו ניבים וביטויים. להמליץ לאדם שאנגלית אינה שפת האם שלו להעדיף לקרוא ספר באנגלית ולא בעברית זה לעשות לו שירות דוב. אולי הוא יזכה להחשף לשפת המקור המרשימה והמיוחדת יותר מאשר בתרגום העברי, אבל מצד שני הוא יחמיץ המון המון דברים בדרך, שתפקידו של המתרגם הוא להגיש לו אותם בקונטקסט אסוציאטיבי שמדבר אליו. כשמדובר בקריאת ספר שנכתב במקור בשפה זרה, אין תחליף לתרגום טוב. חווית הקריאה של תרגום טוב, לאדם שאינו קורא ממש מיומן בשפה זרה, תעלה על חווית הקריאה של המקור, ברוב המקרים אם לא בכולם. ואני רוצה להבהיר: זה לא שאני נגד קריאת ספרים באנגלית. אני חושבת שזו דרך נהדרת לשפר את האנגלית, וזו גם דרך נהדרת לפתוח את עצמנו לצליל ולטעם של שפה אחרת, לאנשים שזה עושה להם משהו. אבל אני חושבת שההמלצה הגורפת לקרוא ספר באנגלית כי שפת המקור יותר טובה היא המלצה שגויה ומטעה, שמבוססת על האמונה השגויה שעבור כל קורא כל השפות שוות-ערך. זה לא ככה.

 

[Rivendell]

תרגום בעיני זה גם לשנות דברים

בהתאם לביטויים המתאימים בשפה אליה מתרגמים. כלומר - אם אני מתרגמת מאנגלית לעברית, יש הרבה ביטויים שצריך כביכול "להחליף", כי בתרגום סימולטני הם יישמעו מטופשים ולא ברורים. אין לי דוגמא כרגע מהשרוול, אבל אני בטוחה שמישהו פה יחשוב על משהו

הדברים צריכים להתאים לשפה. ואגב, עבודת תרגום יפה באמת בעיני - "ערפילי אבאלון". קראתי באנגלית ואז בעברית, והמתרגמת שם פשוט נפלאה. נראה שהיא ממש נהנתה מהעבודה.