סנסיי

isaacl

New member
זו שוב

אותה טעות, לדעתי. אתה מוכן לקבל חלק מן הטקסט כסיפור היסטורי, אבל מסרב להתיחס לתובנות של הטקסט. הגיבור המרכזי של הטקסט המקראי הוא האל. על פי הטקסט, האל הוא שבחר במשה, באהרן, בכהנים והלוויים. האל הוא שמציע להתיחס ברצינות לפולחן ולמשתים בקודש. אתה מעדיף לקרוא את הטקסט כאתאיסט, אבל לבקר את הטקסט כאדם דתי. זהו אוקסימורון פרשני משעשע. מה שחשוב הוא לא מה שהיה, אלא איזה מסקנות רליגיוזיות עולות מן הטקסט המקראי. המקרא הרי התיחס למעשי אהרן. הוא גינה אותו, אבל הציג את תפקידו כמנהיג חלש שנגרר, שהעדיף שלא להלחם על עמדתו, כמו שאול מאוחר יותר, למעשי העם. ומאוחר יותר אף הוכיח את חפותו בעיני האל בנס מטה אהרן. אתה מעדיף ללגלג על מעשה הניסים משום שעמדת האל אינה חשובה בעיניך, אלא רק עמדת משה. אבל מה נעשה? האל משחק תפקיד חשוב מאוד במקרא. הוא אפילו נוכח שם לעתים. דעתו נחשבת. הוא המחוקק ולא משה. לפחות על פי המקרא. אתה תמיד רשאי לא לקבל את המקרא. מה שאינך יכול לעשות הוא לקבל את דברי המקרא באופן סלקטיבי. פעולה כזו, יותר משהיא מעידה על ניתוח ענייני, היא מעידה על הצדקה של מי שמבקש לצאת ממערכת מלחיצה. ראה ערך ביקורת המקרא של המאה ה19. יצחק
 
לגבי לא תרצח

אני מזכיר את מעשהו של דוד המלך ששלח את אוריה למותו למען יוכל לקחת לעצמו את אישתו בת שבע לאישה. מעשה זה לא מופיע בספר דברי הימים (כתוצאה משיכתוב ההסטוריה ע"י בית המלוכה?), דוד המלך עצמו נחשב לדמות מאוד אהודה, ושושלתו היא זו ששלטה (אפילו המשיח שלבואו מתפללים המאמינים הוא "בן דוד").
 

אלישיר

New member
הוא מופיע בפירוט בספר שמואל.

בעזי"ת והנה עוד מעשה מספר שמואל: "...והנה משם איש יוצא ממשפחת בית שאול ושמו שמעי בן גרא יצא יצוא ומקלל. ויסקל באבנים את דוד ואת כל עבדי המל דוד וכל העם וכל הגבׂרים מימנו ומשמאלו. וכה אמר שמעי בקללו צא צא איש הדמים ואיש הבליעל. השיב עליך ה' כל דמי בית שאול אשר מלכת תחתו ויתן ה' את המלוכה ביד אבשלום בנך והנך ברעתך כי איש דמים אתה. ויאמר אבשי בן צרויה אל המלך למה יקלל הכלב המת הזה את אדוני המלך אעברה נא ואסירה את ראשו." -שלשה ניחושים: איך הסיפור מגיע לסיומו?
 

isaacl

New member
רן

לא ההיסטוריה המופיעה בתנ"ך היא שחשובה, אלא התובנות שעולות מן הטקסט. מה שחשוב הוא לא מה עשה דוד המלך, אלא איך הטקסט מתיחס אל מעשיו. היפה בטקסט הוא העובדה שהטקסט מגנה את מעשי דוד באופן הבוטה ביותר, חרף היותו מלך אהוד. אז בדברי הימים הסיפור לא הובא. אבל בספר מלכים הוא הובא בפרוטרוט, וגונה על ידי הנביא. וזאת בהקשר של התקופה. מלך העושה כרצונו בנשות עבדיו. ביג דיל. אבל ספר מלכים בנבדל ממלכי התקופה עושה מזה עניין לענות בו. ומשל כבשת הרש אכן מעלה את עומק הפשע המוסרי. ואגב הלחי השניה, לנצרות באמת אין היסטוריה מוסרית שאפשר להתגאות בה. הם הגישו שוב ושוב את הלחי השניה שלנו כדי להדגים את האהבה והחסד הנוצריים. לא חכמה להצהיר על השקפה מוסרית. החכמה היא להדגים אותה. עם ישראל הדגים, דווקא במהלך שנות הגלות, קהילות יהודיות שבהן הייתה חמלה לדל, חיי קהילה בעלי מאפיינים דמוקרטיים ועזרה הדדית, ומסירות לתורה - מסירות לעניין אינטלקטואלי. העובדה שהציונות נסתה להשכיח את הגולה, העובדה שמערכת החינוך השתדלה בכל כוחה לא להציב את חיי הקהילה בגולה נובעת בעיקר מסיבות של חינוך מגוייס. אני נזהר לא להסחף. התחום הזה הוא תחום המחקר שלי ואני יכול להמשיך עוד ועוד, אבל לדעתי, ליהדות יש בהחלט על מה להתגאות. לפחות בעברה. לא תמיד אמנם, אבל בדרך כלל הרבה יותר מכל עם אחר שאני מכיר. יצחק
 

אלישיר

New member
לפעמים אני רוצה לזרוק עליך נעלים...

בעזי"ת ...כשאתה כותב דברים כמו הסתפקות האם הרבי מליובאוויטש היה רב. אולי רוצה לשאול האם כל הפוסל? אבל מכל מקום תודה תודה על הדברים שכתבת כאן. ישר כח. ובשבילי הודעותיך היו כעין נזיפה קלה: למה אלישיר נעדרת מבית המדרש מתחילת השבוע, הא?? שבת שלום.
 

isaacl

New member
שוב לא יכולתי להתאפק

מה לעשות. אני חסר סובלנות לפגניזם. הרבי מלובוויטש היה בקיא בתלמוד, אבל בעל תפיסה פורמליסטית וחסרת הבנה. בעיתו העיקרית הייתה שהוא הניח לחסידיו לקרוא לו משיח, ולא אפשר לשום אדם בחצרו להתפתח לידי האדמו"ר הבא. הוא גם רדף כל אדמו"ר פוטנציאלי עד חרמה. אל תשכח שאני מתנגד. כמו שהרב שלי אמר, חב"ד אפילו אינה יכולה להקרא הדת הקרובה ביותר ליהדות. יצחק
 
יצחק, האם בזה הוא מוציא את

אחותי, שהיא חב"דניקית, מכלל ישראל? יהודי שעבר לדת אחרת, קורעים עליו קריעה ויושבים שבעה...
 

isaacl

New member
לפי דעתו כן../images/Emo4.gif

אבל כמה מן החברים הטובים שלי הם חב"דניקים.
 

isaacl

New member
ובלי אירוניה

יש לי בעיה עם המשיחיות החבדית, והגרוע מכל, עם הפלג החבדי הסוגד לאדמו"ר המת. זה שמאמין שהוא חי, וזה שמאמין שהוא אלוה, ויש כאלה. שאר החבדניקים הם אנשים טובים, נחמדים ומחונכים לאהבת אדם וזה נפלא. יצחק
 
גם לי יש בעיה עם המשיחיות,

לא רק החבדית אלא גם זו הרואה במדינת ישראל תחילת הגאולה. ענין האדמור המת נראה גם לי רע, ואחותי (לשמחתי) אינה מאלה - אבל היא כן חבדניקית. ואם חבד אינם יהודים, מה הם כן?
 
הקמת מדינת ישראל היא בעבועה גאולה

או לכל הפחות חלק ממנה. ומשיחיות זו חיה אחרת לגמרי.
 
גאולה למי?

שני דברים לחוד: הקמת המדינה זה דבר אחד, "גאולה" דתית זה דבר אחר. "גאולה" אמורה להביא אותנו לביאת המשיח ולהקמת בית המקדש. הקמת מדינה אמורה לאפשר לנו (אזרחי המדינה) לחיות כעם בין האומות. אלה שני דברים שונים. רוב העם היהודי אינו חי בישראל. רוב העם היהודי אינו בסכנת פיגועים כמונו, ואינו תחת סכנת מלחמה כמונו. הכלל הראשון בהגנה מהתקפה הוא לצאת מקו האש. אם קהילה יהודית במקום אחד נמצאת בסכנה, הפרטים או הקהילה כולה יכולים לעבור למקום אחר - נכון, זה לא קל אבל אפשרי. אנשים הצליחו לברוח אפילו מאושוויץ. האם אפשר להזיז את המדינה מקו האש? הסכנה הגדולה ביותר לקיומו של העם היהודי, ו/או הדת היהודית, תהיה הגשמת הציונות - אם כל היהודים יהיו במקום אחד, יהיה יותר קל להשמידם. יובל, אני יודע שאני מצייר כאן תמונה מאוד, מאוד קודרת, ואחרי שלוש שנים בסדיר ועוד כמה במילואים, מאוד לא נוח לי איתה. אני ישראלי; גם אם אחיה בין יהודים באמריקה/צרפת/סין, עדין אהיה ישראלי. אבל היום אפשר להגיד שהריכוז הגדול ביותר בעולם של יהודים הנמצאים תחת סכנת אלימות אנטישמית, הוא כאן בישראל; וכאן גם עוצמת האלימות הגדולה ביותר. על יהודי צרפת לא יורים קסאם.
 
קיומה של מדינת ישראל ../images/Emo104.gif ...

מעלה באופן עקיף או ישיר את מקדם הבטחון של כל יהודי בכל מקום. ממשלות תיתמודדנה עם אנטישמיות בין השאר (או בעיקר) בגלל לחץ דיפלומטי של שגרירות ישראל במקום וקשרי-חוץ (בטחוניים, כלכליים וכד'). והאמן לי: יש לי את הביקורת שלי על מה שהולך כאן... מאיר שליו כתב בספרו האחרון, אמירה בשם אחד מהגיבורים, שעם ישראל משול לדשן: כשהוא מפוזר בעולם - הוא משביח כל חלקת אדמה אך רכז אותו במקום אחד ומה קיבלת
ערימה של חרא... ומבלי להיות כ"כ ציני: כבר נשכחו מלב רובינו מדינת יהודה שהייתה כאן 80 שנה ומלכות בית חשמונאי שהחזיקה 200 שנה... יותר מ- 56 שנים, הלא כן
אין ערובה כי נצליח אך עד עתה המצב לא כ"כ רע... ראיתי קצת עולם: יש עוד לאן לשאוף אך גם במה להתגאות. דוד: טירור לא כובש מדינות ולא משמיד עם. טרור הוא בסה"כ כלי פוליטי (אחד מני רבים): אמצעי מדיני / צבאי, שפשוט לפי הערכים שלנו, מוקצה מחמת מיאוס ובר מיגור. עליו וממנו לא קמים ולא נופלים. ת-מ-י-ד נשפך כאן ובכל מקום בעולם, דם ו-ת-מ-י-ד יישפך - אנו גזע צמא דם והיום יותר מתמיד הטירור הוא בינ"ל. זכור כי פיגוע הטירור הקשה ביותר בכל הזמנים היה במרכז השחר העולמי בדרום-מרכז מנהטן ולא כוון כנגד יהודים. דמם של כולם הפקר, אבל יללנות ותבוסתנות מקוממת אותי לא פחות מאשר ששכול מעציב אותי. ביאת המשיח
בנין הבית
אם אתה מפרש אותם בפשט הרי שהצדק עם המבכים והמקוננים... אני לעומת-זאת: רואה בכל המדינה הזו את בית המקדש וניצוץ משיחי בקצה אצבעותיו של כל מי שמחזק את המדינה שלנו בביטחון, בכלכלה, בחינוך, בסעד ובתרבות. דעה אישית.
 
כשחזרתי מהמילואים,

כתבתי משהו שכנראה לא הייתי צריך להחביא בדף האחרון בין ארבעה. זו התשובה שלי לגבי תבוסתנות. ארוך קצת, וסליחה על כך, אבל היה לי קשה לנסח את זה אז בקיצור, ולא היה לי כוח להעלות כמאמר נפרד.
 

פכסם

New member
אתה רואה ניצוץ משיחי בעיניה של

לימור לבנת? (אני מצטער, ברוח טובה, פשוט לא יכולתי שלא להתאפק)
 
למעלה