רק אל תשתמשי בדרסאז' כבריחה
אני הרגשתי בדיוק כמוך לפני 10 שנים.
אחרי שנים שבה הכי אהבתי שיעורי קפיצות, גם לי הייתה תקופה רעה, שפתחתי בה פחד אדיר, וברחתי לדרסאז', והתחלתי להתחמק מהקפיצות כמה שיכולתי.
משהו מאוד תסכל אותי בדרסאז', זה לא הלך כמו הקפיצות, לא משנה כמה השקעתי.
ואז פגשתי מאמן דרסאז' שאמר לי שדרסאז' זו לא בריחה, זו דרך חיים ומחשבה (גם כשהוא בא כבסיס לקפיצות).
הוא אמר שנראה לו שמשהו עוצר אותי ב"התמסרות" לדרסאז', ושאל אותי אם הייתי "ג'אמפרית"... מדהים איך שהוא קרא אותי.
הוא אמר לי שלרוב אלה ש"בורחים" לדרסאז' קשה להתחבר, ובשלב מסויים זה נמאס (כי זה דורש לעתים הרבה יותר מקפיצות), וכיון שהם מפחדים מהקפיצות הם מפסיקים לרכב.
אני חושבת ששם עשיתי איזה סוויץ'. אני לא דרסאז'ניקית, ולא ג'אמפרית. אני מישהי שנהנית מהדרך, וללמוד דברים חדשים.
ואגב, לפני 4 שנים, אחרי הרבה עבודה בסיסית, חזרתי לקפוץ. אני אוהבת גם את זה
סתם חשבתי לחלוק
אגב, כדאי לפני שאת לוקחת פסק זמן מהקפיצות, לבקש שיעור על הסוס הכי לא סרבן, והכי "בטוח" שיש. כדי להיות עם טעם טוב.