סיפור מצמרר

[נבוזרדן]

תסכים איתי שקיים הבדל עצום

בין לומר החיים קצרים ממקום של ייאוש והשלמה, לבין לומר החיים קצרים וחבל על כל רגע.

 

[לחוד]

ברור שיש הבדל

ולכן מה?

 

[טירון באמצע החיים]

רעיימעזזז'

<הקרוקולידה מחידון התנך, ארץ נהדרת 7>

 

[אלכהוליקן]

האמן לי שזה מה שיקרה, ומכיר אני כמה אמהות

שחיים את חייהם בצל הכאב העצום מכך שבנם יקירם עזב את הדרך, זה כאב מתמשך יום יומי שאינו מרפה. מנגד אני גם מכיר כאלו שזה פחות נגע ללבם, והם השלימו עם הדרך שהילד שלהם בחר לו. כך שאין כאן כל מקום להכללות, כל אחד לפום מה דמשער בליבו, יקח על עצמו את ההכרעה המוסרית, האם יש פגיעה אנושה או רק פגיעה שיטחית, והאם חירותו האישית קודמת לכל או שיש סיגים גם לאגואיזם, האם הגיבור הוא זה שנשאר או זה שעוזב.

 

[לחוד]

באותו ענין

http://172.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1176118

 

[אביב זמיר 3]

אם המקרים שאתה מכיר

משקפים את המציאות,זה בהחלט מעודד. לא נראה לי נכון לערוך השוואה בין הקהילה למשפחה.כי משפחה שמתנהגת כמו משפחה,אכפת לה מאוד מכל אחד מבניה בכל המובנים.אז נכון שכשמדובר בהתנגשות עם הדת הכל משתבש,אבל אין בזה כדי לשנות את התמונה הכללית. כשהאנוס מרגיש שחייו אינם חיים,אין לי ספק שחייו קודמים.הנידון הוא כשהחיים שלו נסבלים פלוס,רק שהם רחוקים מאיך שהוא היה רוצה לראות אותם.

 

[pokeret]

זה תלוי בבן אדם

הכרתי יוצאים ויוצאות בשאלה שחשבו על ילדיהם ועל משפחתם גם לאחר שעזבו. הכרתי גברים שבגלל שרצו לשמש כהורים לילדיהם עבדו שעות נוספות ושכרו דירה עם שני חדרים כדי שיהיה לבת הקטנה שלהם איפה לישון. הכרתי אימהות שויתרו על לימודים באוניברסיטה והשלימו לימודים בשעות הערב. הכרתי אנשים שהשתדלו להגשים את החלום שלהם בלי לאבד צלם אנוש. אה, והכרתי לצערי גם כאלו שלא.

 

[אנוס אמיתי]

גרושות/ים של יוצאים בשאלה,

לא רק שלא יגמרו את חייהם, מצבם יהיה טוב יותר מכל גרוש/ה בציבור החרדי, בהם לא ידבק שם רע של, חולי נפש, נוטלי כדורים ושאר מרעין בישין... הגירושין יתקבלו בהבנה ובאהדה רבה, אדרבא, שמם הטוב ילך למרחוק... גבורתם העיקשת לא ליפול ברשתו של בן הזוג, אל עבר פי פחת... תינשא בפי כל... בקיצור, יש להם את מירב הסיכויים להנשא מחדש, באופן מכובד ביותר.

 

[אביב זמיר 3]

אתה מדבר מידיעה ?

כי הגיוני שיגידו שאולי גם היא נדבקה מהמחלה שלו.ובמיוחד כשיש ילדים יכולים לחשוש שנדבקה בהם שמץ שלך מינות רח"ל.

 

[אנוס אמיתי]

לא כ"כ מידיעה,

אבל לי נראה הגיוני, שעליה עצמה, וודאי יצא שם טוב, הנה היא הסכימה לוותר על הכל, ובלבד לא ליפול לבאר שחת אחרי בעלה הסורר, זה לא מלמד על אישיות חזקה? יציבה? וכו' בהקשר לילדים אכן צדקת, יתכן חשש כזה, אבל תלוי מאד בנסיבות, באיזה גיל הם? מה תהיה מידת השפעתו עליהם? ועוד.

 

[דמות הגוף]

האם מוסרי לצאת בשאלה על חשבון המשפחה?

זהו תוכן השאלה הגדולה. ואני רוצה להרחיב קצת בנושא. מזה זמן מקננת בי התחושה שאנוסים כמונו הם פשוט פחדנים ונקניקים, שמתרצים את החיים הכפולים באידיאולוגיה מוסרית. אני לא רואה שום אדם שפוי שיצדיק חיים שלמים, כולל חינוך ילדים לדרך שאתה מאמין שהיא מפגרת לגמרי, ומקריב את כל חייך על מזבח הדאגה לסביבה. נראה לי שאם לא היה שום פחד לצאת בשאלה, כולנו היינו אומרים: "לעזאזל המוסרניות הצדקנית, יחי החופש" והיינו מוצאים ערמה של צידוקים מוסריים לכך. לגופו של דיון מוסרי, אם אכן נגרם נזק רציני לסביבה הקרובה, ואכן אמור להגרם נזק. עדיין, ההגיון הפשוט אומר, שהזכות הבסיסית של האדם לחיות את חייו על פי אמונתו, גוברת על כל פגיעה עקיפה בזולת. יתירה מכך, בסוג הדברים האלו, כשמסתכלים בצורה רחבה יותר, דהיינו האם כל האנוסים צריכים להיות אנוסים, או שמא כולם יצאו בשאלה. במקרה כזה, יש לקחת בחשבון שככל שהתופעה תהיה רחבה יותר, כך הפגיעה העקיפה תהיה קטנה יותר. משל מצויין לכך הוא נושא הגירושין במגזר החרדי, כשזה היה נדיר, מי שעשה את זה פגע רבות במשפחתו, כיום שזה כבר לא כל כך נדיר, גם הנזק קטן. לכן, האינטרס הציבורי הוא, שיצאו רבים בשאלה, כך גם יקטן הנזק של הבאים בתור לצאת. אז אני אולי נאה דורש, בטוח שלא נאה מקיים...

 

[אביב זמיר 3]

כשחסר ב'נאה מקיים'

חסר גם ב'נאה דורש' כידוע. למה שאנשים יפחדו מלצאת חוץ מהחשש לפגוע במשפחה ? כנראה לכבודו יש איזה פחד מסתורי מלצאת,ולשיטתו, נאה דרש ונאה מקיים.

 

[דמות הגוף]

זה יסוד חדש של ר' חיים?

הפחד, יכול לנבוע מדברים רבים, מ'מה יאמרו' שאנו אוהבים כל כך לזלזל בו, אבל הוא באמת מפריע. מהבדידות החברתית והניתוק המשפחתי, מאיבוד בן בת הזוג, מהגעגוע לילדים, מהבעיות הכלכליות הנלוות, ומן הסתם הרשימה ארוכה יותר. כל אדם צריך לשאול את עצמו כך, אם יש כפתור החזרה בשאלה, שמטיס אותך לחו"ל ומייד אתה מיליונר עם חברה (בסגול תחת החית, וגם בפתח) מוצלחת, האם אתה לוחץ? אם התשובה היא כן, אזי הבעיה בעיקר הפחד, אם לא, אזי הבעיה היא מוסרית.

 

[אביב זמיר 3]

יסוד ישן של 'רבורוכבער'.

איזה מה יאמרו יש אם אתה עובר לאוטמוספירה אחרת ? ואותו דבר לגבי בדידות חברתית.בשאר הדברים אני מסכים אתך.

 

[mister xy]

../images/Emo6.gif ר' ברוך בער,

לקח לי חצי דקה עד שקלטתי את מה שכתבת.

 

[דמות הגוף]

כבר כתבתי שאנחנו נוטים לזלזל בזה

אבל לאדם תקין, חשובה מאד הדעה של הסביבה שהוא היה קשור אליה, גם אם הוא מתכנן לעזוב אותה, האגו של בן אדם נשען על ההערכה מהסביבה במידה רבה, ולכן, הלחץ שההורים המשפחה והשכנים יגידו שהוא רשע גדול, היא בהחלט מפחידה גם אם אין בה הגיון ואתה בטוח בדרכך.

 

[mik504]

אז אתה מציע יציאה קולקטיבית?

יאללה נפתח שרשור לאילו שרוצים לצאת יחד כשנגיע ל100 ראשי בית אב נאחז ידיים ונקפוץ יחד

 

[sec op]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[דמות הגוף]

מאה זה לא מספיק...

העיקרון הוא, שטובת הציבור היא שיהיו הרבה יוצאים, כך נקל על הדורות הבאים

 

[הייליגער כופר]

מי שרוצה להצטרף ליציאה, יש לי 2 מקומות פנויים