סיפורי תלמוד

[בבא אלי]

סיפורי תלמוד

לאלו שהיו בציפורי ולאלה שלא שלום רב. אני מצרף בוורד מאמר על דרך העריכה שלי לסיפורים שסיפרתי בציפורי. אני מקווה שתמתאו במבאמר "כלי עזר" בעבודת עיבוד של חומר כתוב לסיפור מסופר.

 

[הגבירה מן האגם]

מרתק, יוצא מן הכלל.

תודה לך על ההשקעה והטרחה שבהכנת המאמר ובנכונות לשתף בדרך עבודתך על סיפורים תלמודיים. בהיר ונהיר. דוגמה מצויינת למודעות חשיבות השימוש המתאים בקול ובג'סטה במקביל לעיבוד הטקסט. לא יעזור - מי שמשקיע - מגיע. (כן, אני מכירה את הגרסה השניה למשפט הזה...) אשמח אם תאשר העלאת המאמר לאסופת הפורום. בברכה,

 

[בבא אלי]

מותר לפרסם

לגבירה מהאגם

כן מותר לפרסם את זה בתור מאמר. אלי [בבא]

 

[הגבירה מן האגם]

תודה מקרב ../images/Emo23.gif

 

[love lev]

הנה הסיפור לפי גירסתי.....

ואחר כך הערותיי. אמרו בשמו של רב: כל חולי – ולא חולי מעיים. כל כאב – ולא כאב לב. כל מחוש – ולא ממחוש ראש. כל רעה – ולא אשה רעה. אשה רעה, למה הכוונה? מספרים על אשתו של רב, שהיתה מצערת אותו. מה פירוש? כשביקש שתבשל לו פולים, הכינה לו דווקא עדשים. כשביקש שתכין עדשים, הכינה לו דווקא פולים. כשגדל חייא, בנו של רב, היה מעביר בקשתו של אביו לאמו, ולהיפך. והנה החל הרב לקבל את מבוקשו. ביקש פולים – קיבל פולים. ביקש עדשים – קיבל עדשים. שמח הרב ואמר לבנו – ראה, אמך השתפרה מאד. ענה לו חייא בנו: לא היא השתפרה. אני הוא שגרמתי לכך. מסרתי לה בדיוק ההיפך מבקשתך, ולכן קבלת את מבוקשך. ענה לו הרב: אכן, "היוצא ממך מלמדך חכמה". בני אתה, ולימדת אותי איך להתנהג, ובכל זאת, התנהגותך איננה נכונה, כי יודע אתה "מדבר שקר תרחק". אני איני סבורה שכשאתה מספר אגדה תלמודית, אתה צריך להביא את המילים המדוייקות. צריך לשלב, לעשות את השפה בהירה, ויחד עם זאת קרובה ברוחה לתלמוד. אשמח לשמוע הערות והערות

 

[בבא אלי]

עוד על שיקולי עריכה

מובן שמי שרוצה רשאי להחליט לוותר על השפה התלמודית ורחו השפה. השפה התלמודית זה לא רק מילים "עתיקות" או מילים בארמית או יוונית אלא גם שפה "טלגרפית"; שפה של רמיזות למביני עיניין. דרך אגב, המשנה שנחתמה ב-219 לספירה על ידי יהודה הנשיא היא "מקוצרת" אף יותר. למען האמת הצורך בתלמוד נובע מכך שהמשנה נראית כתקציר-של-תקציר. התלמוד[ים] הבבלי וקצת פחות הירושלמי מוסיף אגדות, סיפורים ומשלים כך שהדברים יהיו מובנים לקהל רחב יותר. לגבי גירסתך: הסיפור בגרסה שלך משתמש בשפה עכשווית בעיקרו וזה בסדר. בעיית העריכה העקרית היא יצירת שני רבדים לשוניים. [למשל הביטוי "ולהפך" הידוע מההומורסקות של קישון ["חיכיתי לאוטובוס בתחנה ולא בה שום אוטובוס אלא להפך"]. בעיית עריכה שניה היא השאלה כמה "הסברים" אני נותן בסיפור וכמה אני סומך על המאזינים. או, מכיוון אחר, יש מאזינים רבים ש-"נעלבים" כשאני מסביר להם יותר מדי. הם רוצים שאסמוך על האינטליגנציה שלהם. יש דברים שראוי [לדעתי] לקצר בהם ולתת להם להתפרש מתוך הסיפור. למשל "שמח הרב". מדוע זה נדרש? האם המאזין לא יבין זאת מתוך "ראה השתפרה אמך מאד" ? דוגמה נוספת, כשחיא עונה לאביו "לא היא השתפרה". אמירה כזו פשוט אינה ברוח התלמוד!!! יש בה משום "לשון הרע"!!! אילו היה חיא מאז לומר זאת לאביו, היה ננזף קשות. מכאן שעריכה ללשון ימנו מחייבת זהירות שלא לפגוע ברוח המקור. ואם ברוח המקור, ראוי לשמור על סיגנון המקור [הנתפס כלשון חגיגית או גבוהה] גם כאשר משתמשים במילים וביטויים בני ימנו. למשל: במקום "אמך השתפרה מאד" כדאי לשקול, "השתפרה אמך מאד"?

 

[love lev]

צודק אבל

הקהל שאני מתכוונת אליו, שהוא קהל רגיל ולא מכיר במיוחד את התלמוד, אני סבורה שצריך לשזור מעט ביטויים מהתלמוד עם עברית עכשווית אבל לא נמוכה. עם זאת, יש צדק בדבריך לענין ה"שמח הרב" וגם "השתפרה אמך מאד". מאד מעריכה את הערותיך/הארותיך. בעצם עכשיו כשאני חושבת על למה כתבתי "שמח הרב" כנראה שבתת הכרתי רציתי להדגיש כמה הרב היה מסכן בגלל מעשי אשתו.

 

[אביעד שר שלום]

דברת על אשה רעה ?!

ובכן, לא סיפור תלמודי, אבל היה היה אותו רב, שאת כבוד הרבנית תליט"א, היה מכנה בשם משלו. 'בחוקותי', כך הוא קרא לה, לזוגתו הרבנית הגוצה והקטנה. זה השם בה הוא כינה אותה. מובן שהיא נהנתה מהמחמאה שמעניק לה בעלה הרב. הרי בחוקותי היא פרשה בספר במדבר שבתורה הקדושה. אבל את האמת היא לא ידעה. הוא קרא לה כך, כי גם פרשת בחוקותי היא פרשה כה קטנה, אבל מלאה ב... קללות. קללות התוכחה מוזכרים בפרשת בחוקותי. ואם תרצו עוד משהו בנושא. הרי, מסופקני מי מכם זוכר עדיין את הלירה. אבל הזוכרים יודעים שחמישים גרושים = חצי לירה בדיוק. אבל חמישים גרושות, אפילו לא רבע לירה... חבר'ה, מזל שזה רק וירטואלי. כי מי יודע כמה אבנים הייתי סופג כרגע. וכעת ערב ראש חודש אלול [המוקדם], ברכת כתיבה וחתימה טובה לכל חברי הפורום. ולהתראות, בסיפור תלמודי ... מעניינא דשלום ביתא.

 

[אביעד שר שלום]

אוי. הנה הלינק לסיפור התלמודי

ולהתראות, בסיפור תלמודי ... מעניינא דשלום ביתא.

 

[אביעד שר שלום]

שוב לא מצליח להכניס לינק.

וכעת כל הנסיונות. נסיון 1. http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=394335 נסיון 2. הסיפור התלמודי

 

[שחרזדה האחת]

אפרופו אשה, סיפור קצר

היו היתה אשה נאה וחסודה, שהיתה מקפידה על לבושה ותסרוקת פיאתה, והרגישה שבעלה לם שם ליבו עליה. הלכה לרב , ואמרה לו: רבי, בעלי לא מביט עלי, לא כשאני מתלבשת יפה לכבודו ולא כאשר אני חוזרת מהמספרה , לא כאשר אני מטופחת, ולא כאשר אני מוזנחת, מה עלי לעשות, שהוא יביט בי? ענה לה הרב: חיזרי לביתך וקשרי מטפחתך כשהזנבות מלפנים ולא מאחור. הלכה לביתה , ולפני שנכנסה בדלת, סובבה מטפחתה כשזנבות המטפחת מלפנים ולא מאחור , כמו שאמר לה הרב בעלה היה בבית באותה שעה , ישב ליל שולחנו ולמד תורה. לאחר כמה רגעים אמר לה: שורלה, מדוע קושרת את מטפחתך הפוך? חייכה שורלה, וסובבה מטפחתה, עם זנבותיה מאחור. ואז ידעה : בעלה , אכן מביט בה.

 

[אביעד שר שלום]

תודה תודה. יפה מאד

וגם מעשיה מאד ערכית ומוסרית.

 

[יונה כחולה]

מזכיר את רמפול

זוכרים אותו ? עורך הדין האנגלי האלמותי הוא היה קורא לאשתו : ! she who must be obeyed

 

[שחרזדה האחת]

אפרופו אשה...האישה שנמאסה על בעלה

אשה באה אל המגיד ובכתה לפניו: בעלי התחיל שונא אותי , בטענה שאני מכוערת.. שאל אותה ,רבי ישראל: ושמא באמת את מכוערת? אוי, רבנו, התיפחה האשה, כשנכנס עימי לחופה אמר לי, כי יפה אני, מכל בנות העיר. עתה, לאחר שנים רבות של טורח ועמל שעמלתי בשבילו, בישלתי, ואפיתי וכיבסתי וגידלתי את בניו, בעוני וביסורי גוף ונפש, נמאסתי עליו, ואינו משגיח עלי כלל. הזמין את בעלה להשיב על טענתה. השיב הבעל: כל דבריה אמת לאמיתם, אבל, מה עלי לעשות והיא אכל, נמאסה עלי? .. פסק רבי ישראל: הדין עם אישתך, וחייב אתה לפיסה ולהשלים עימה. באותה שעה נשא עיניו כלפי מעלה ואמר: ריבון העולמים, כשקירבתנו להר סיני, והקדמתנו " נעשנ" לנ"שמע" היינו לך עם סגולה מכל העמים, אהבתה אותנו ורציתה בנו. עתה, לאחר אלפי שנים, של קידוש שמך ברבים, לאחר שבאנו על קידוש שמך, באש ובמיים, ועתה לעת שקנה, מאסתה בנו ואינך משגיח עלינו כלל. אני, ישראל בן שבתאי, מעז איפוא פני כלפיך וטוען: כשם שצדקה האשה בטענתה, כך גם הצדק אתנו ועליך, רבון העולמים, לפייסנו ולהשלים עמנו... נכנסו הדברים לליבו של אותו בעל ונתפייס.

 

[אביעד שר שלום]

יתן ה'

ובמהרה יתפייס הבעל שנשא את כנסת ישראל לו בהר סיני, וישוב אלינו וישיבנו אליו ויגאלנו בבנין ציון וירושלים. וממש הפתעה. בדיחה ממני בינו לבינה, וכבר סיפורים נוגעים ללב, ועם המון יותר מזיק של תקוה המתאים לערב שבת קודש, שבת שהיא ערב ראש חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות. פורום עם שם 'מספרי סיפורים' סתםםםם. אבל איזה סיפורים... אני חש בבית, ותודה.

 

[אילן עינברי]

אני קונה להדרכות שלי תודה../images/Emo127.gif

 

[המלכה האבודה]

מאמר מעניין - למדתי רבות...

שלום המאמר שכתבת מאיר עיניים. מזמן לא קראתי דברים הכתובים בשפה פשוטה, ברורה, וכולם דברי טעם... אין ספק, מאמר על רמה. נהניתי ללמוד והחכמתי קצת תודה

 

[יונה כחולה]

../images/Emo51.gif על המאמר מאיר העינים

כאוהבת מושבעת של סיפורי התלמוד ודומיהם אני מודה לך על הטיפים לעיבודם. אמנם אני מתה על הטלגרפיות

שלהם ( אחח העברית..איזה כלי מועט המכיל מרובה..), אבל ללא ספק אי אפשר לספרם בלי נקיטת אמצעים מתאימים. כיוון שלא ידעתי, לא ממש הכנתי מראש את סיפורי- אלא באמת סמכתי על האהבה לטקסט, כדבריך, שתסייע לי להגיע לקהל. עם זאת, ברור לי שאעזר בעתיד במאמרך.

 

[פרי גן העדן]

סיפורי תלמוד-רעיון מדהים-מיקצועי|חי

היי. חובה לציין שהתפעלתי מניתוח העבודה. זה מקצועי ממדרגה ראשונה.נהדר שאפשר ללמוד תהליך "בישול" סיפור תלמודי.יש להניח שזה מחייב עיסוק בתלמוד. ושוב. כל הכבוד.מרשים ביותר. חן חן םרי גן העדן.

 

[NAVVAN1]

אלי, שלוש פעמים עברתי על המאמר

ובכל פעם צולל ומוצא פנינים נוספות עלי בבא במערה,מצא פחות פנינים משמצאתי במאמר זה שלך תודה על אור שכבר לא גנוז לי