סיפורה של הגמבה
היו היה מלך ולו שלוש בנות, כולן היו יפות וחכמות, אך הצעירה מכולן היתה החכמה ביותר. והטובה ביותר. ועל כן היתה אהובה על המלך מאד. יום אחד קרא המלך לבנותיו ואמר להן: הנה זקן אני ואין בן שימלוך אחרי, הבה אנסה אתכן, וזאת אשר תטיב לעשות היא תמלוך אחרי. מוכנות אנו אבינו. אמר להן המלך: קחו לכם חלקת אדמה קטנה אשר בשדותי וגדלנה בו ירק אחד אשר מראהו משובב נפש וטעמו כטעם גן עדן, והוא טוב לבישול וטוב לאוכלו חי, טוב לצלי וטוב למילוי ומחירו שווה לכל נפש, ואחרי אשר תגדלנה אותו תשובו אלי וכל אחת תבשל ממנו מטעמים, אשריטעמו לחיכיומראם ינעם לעיני וריחו ינעם לאפי, היא תהיה המלכה. ירדו האחיות לגן וניגשו למלאכה.כל אחת זרעה בחלקתה את הירק שבחרה. שתי האחיות הבכירות החליטו לעשות יד אחת נגד אחותן הצעירה. באו בלילה ועקרו את השתילים של אחותם ושמו שם שתיל של פלפל והצעירה לא שמה לב למעשה הרע שעשו אחיותיה, היא טיפלה בגינה באהבה רבה. יום יום עדרה וטייבה וטיפחה את השתילים, והם החזירו לה אהבה ץ ופרי עגול ויפה הציצ מבין הפרחים. יום יום האדימו הפירות ובת המלך נפעמה ממראיהם, כי מעולם לא ראתה פרי כזה, צבע הפרי כצבע העגבניה הבשלה ומגעו קשה אך פריך. בהגיע יום המבחן נטלו הבנות את סליהן וירדו לגינה . ובמ המלך הצעירה קטפה את פרותיה המופלאים וטעמה אחד מהם בחיל ורעדה והנה אורו עיניה, כי טעמו כשל פלפל מתוק וריחו כתבלין מסתורי, ציפתו רכה וצבעו עז ומשובב נפש. הכינה הבת מטעמים: פרי ממולא ואפוי בתנור, פרי כבוש בחומץ זך, פרי טרי חתוך לסלט, וטנא מלא פרות טריים לקישוט וטעימה. טעם המלך ממטעמי בתו הבכירה וליקק שפתיו בהנאה. טעם ממטעמי בתו השניה ועצם עיניו בתענוג.ולבסוף - - בטעמו ממטעמי בתו הצעירה קרא בהתפעלות: "היא תהיה המלכה, כי במטעמיה חפצתי ו ג ם ב ה " ומאז היום ההוא יקרא ירק הפלאים בשם גמבה.