היו לי יותר בנים מבנות בסדנה.
זאת הייתה אחת החוויות ההזויות ביותר בחיי. אני לא יכולה להסביר בדיוק למה, אבל הייתי בשמיים מזה שכל כך הרבה בחורים רוצים ברצינות לתפור לעצמם קוספליים. הכמות של הבחורים שניגשו אלי עם שאלות לגבי תפירה הייתה בלתי אנושית וזה פשוט, וואו, לא הייתי מאמינה.... זה כזה דבר מעודד לתרבות הקוספליי בארץ, כי אני כבר יודעת על איזה 10 בנים שבכנס הבא יתפרו לעצמם את הקוספליים וזה מרגש אותי, נורא. הכנס עצמו - אין לי שמץ של מושג, אני עדיין חצי חסרת-הכרה, פלוס להיות מהצד השני לא דומה בכלל ללהיות מטיילת-כנס רנדומלית. כאב לי שלא היה לי זמן להכין קוספליי, אבל הבגדים שלי מבייבי עודדו את רוחי עד מאוד. אמ... אני לא בטוחה מה עוד לכתוב. אני מסוממת לחלוטין, לא יכולה להזיז את רוב הגפיים ונשמעת כמו חרגול מעוך על הכביש. אז. מתי עושים מפגש? יש לי חשק עז לתפור קוספליי מטורף כדי לפצות על הכנס, ואתם לא תתחמקו. (לגחכדלךגחכלדגח ניצןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן~~~~~~~~ BE MY BOYFRIEND~~~)