קונאן ואדי כצמד, ואז בפיוד לאחר שבגד בו. קרייזי 33, היום פרומוטר בסיודד חוארז, אמר שאדי הצליח בארה"ב ותמיד ידע שיצליח כי היה גדול מההתחלה. חוץ מהיאבקות פעמיים בשבוע, אדי עבד כעוזר מנהל בחנות עוף מטוגן. זאת הייתה העבודה היחידה שלו פרט למתאבק. בספטמבר 1987, הגיע לארינה מקסיקו לבכורה שלו במופע 54 השנים ל-CMLL, כשארבעת האחים והאבא חוזרים לאירוע, מול 12,860 איש. צ'אבו, מנדו והקטור היו בקרב אחד, והוא ואל היחו דל סאנטו היו צמד בקרב באנדרקארד. הרעיון היה ליצור את הצמד האטומי החדש, אבל סאנטו היה כוכב מבוסס שמשך קהל, ואדי רק התחיל, וזה היה מוקדם מדי. כעבור כמה שבועות כבר סיים את הפיוד המקומי הראשון שלו, מול ארי רומרו, מההילים הוותיקים באזור, בקרב שיער. הוא כבר התפרסם במקסיקו כאחד שיהיה הטוב ממשפחת גאררו, לחץ על ילד בן 19. יש המון הקבלות בין אדי לאואן הארט. בנים של אגדות, זירת היאבקות בבית, אבות מפחידים, אחים גדולים שהתאבקו במידות משתנות של הצלחה, מתאבקים חובבים, ביישנים, כישרונות טבעיים וכוכבים מהרגע שהגיעו, והמתאבקים המקומיים שנאו אותם כי היה ברור שיצליחו. הם גם נחשבו לקטנים מכדי להצליח בארה"ב, והצליחו באופן בינלאומי. ההבדל הגדול הוא שאואן לא לחץ על עצמו כמו אדי, ולא התמכר כל כך. טרי פאנק ראה קלטת של אדי בארינה מקסיקו, בה היה בצוות עם צ'אבו ומנדו. פאנק נזכר שהביא אותו ל-WCW בקיץ 1989, אדי הרזה עבד וחטף מפאנק, ההיל הראשי לקראת פיוד מול ריק פלייר, בקרב בטלוויזיה. אדי קפץ בפלאנצ'ה, שלא ראו בארה"ב. הוא היה מוכשר והיה ברור שהוא לא ג'ובר רגיל, בניגוד לתפקידו. פאנק אמר שידע לעבוד והזכיר לו את גרייט מוטה שבדיוק התפרסם בארה"ב עם המהלכים שלו. הוא לא רצה לנצח אותו, הוא רק רצה שהאנשים הנכונים יראו אותו. אחרי הקרב, לא דיברו עליו שוב.
רינקון זוכר כשאדי חזר הביתה פצוע בגלל הקרב. לפני הקרב, פאנק אמר לכולם מאחורי הקלעים שיהיה הגאררו הטוב מכולם. פול היימן היה שם ואמר שידע מההתחלה מהניצוץ בעיניו שיהיה כוכב, ולאחר הקרב הבין סופית. בבליינד דייט באותו הזמן, הכיר אדי את ויקי לארה, מעודדת של נבחרת בייסבול מקומית באל פאסו. תקופה עצובה בחייו, אביו גסס מסרטן. מנדו אמר שאבא שלהם היה 14 פעמים בבית החולים בשנתיים האחרונות שלו. הוא האמין שאביו חלה יותר זמן ממה שחשבו. כשמת, זאת הייתה הקלה שלא סבל עוד. מנדו אמר שהוא יודע שאדי מצא שלווה, אבל יש לו ילדות, אחת בת שלוש. גורי מת באפריל 1990 בגיל 69. כשגסס, אמר לאדי שלא משנה מה, שלא יבטל את החתונה. הוא נקבר ב-21 באפריל, ובאותו הלילה, קונאן ופלורס הלכו למסיבת הרווקים. קונאן נסע והשניים השתכרו ונסעו באל פאסו וצרחו במכונית. למחרת היום התחתן, אבל לא חגג. כעבור יום, האחים התאבקו במופע לזכר אביהם. מנדו אמר שזה היה כמו ה-RAW לזכר אדי, והקהל צעק את השם של גורי. אדי פרת באפריל 1992. ניו ג'פאן חיפשו עוד מתאבק ממקסיקו לטורניר הסופר ג'וניורים, אז משהו חשוב. נגרו קאסאס, שקצת עבד אצלם, המליץ על אדי. הוא היה שם בעיקר לג'ובים והגיע למקום חמישי, עם ניצחונות על קוג'י קאנאמוטו ופליינג סקורפיו הג'וברים. הוא הפסיד לאל סמוראי, ג'ושין לייגר, נוריו הונאגה, קאסאס, פגסוס קיד שהוא כריס בנואה, ופיט פינלי. כשאדי חזר למקסיקו, הוא אמר לכל מי שהקשיב שהאגדה האירופאית שלא הייתה מוכרת בשאר העולם, זה הדבר האמיתי. הוא כבר היה חבר של בנואה, הם הכירו ב-1990 כשעבד במקסיקו. בנואה זוכר את הקרב הראשון שלהם, בטורניר. בנואה בטעות עילף את אדי. בנואה ביקש ספוט אבל אדי לא הצליח. בנואה ניסה שוב ולא הצליח, ואז הוחלט לסיים את הקרב מהר, ואדי עשה את הסיום בדיוק כפי שקבעו. כשאדי גילה מה קרה, הוא הלך לבנואה והתנצל שעולף והקרב לא הלך. בנואה היה המום שזה שהוא עילף היה זה שהתנצל.
בתחילת 1993, חשה הנהלת ניו ג'פאן שלייגר-פגסוס על תואר הג'וניורים כבר נשחק, ולייגר ניצח את פגסוס בקרב מסכה. הם חיפשו איש חדש במסכה שיהיה היריב של לייגר. הרעיון היה להחזיר את הדמות של בלק טייגר, דמות בסדרה של טייגר מאסק. הוא היה האח המרושע של טייגר מאסק אבל הם לא ידעו שהן זכורים. רולרבול מארק רוקו מאנגליה היה היריב הגדול של סאטורו סאיאמה לפני שהפך לטייגר מאסק, ובתחילת שנות ה-80 עשה את הגימיק. שאלו את דייב מי הזר שיכול לשחק את בלק טייגר, והוא הציע את אדי, שכבר היה מוכר כי ערך שם שני סיבובי הופעות, והוא הופיע אצל AAA והיה אז המועמד הטוב לתפקיד. אמרו שהוא מוכשר, אבל רצו מישהו קצת גדול יותר. בפעם השלישית שאדי הגיע לניו ג'פאן, הוא היה בטורניר הסופר ג'וניורים 1993. הוא הרשים את ההנהלה מספיק בפעמיים הקודמות כך שלא הגיע כבחור שעשה לוצ'ה לפני שהפסיד ליפני או האמריקני החזק והטכני. רבים נדהמו מיכולתו לשלב בין סגנון לוצ'ה, אמריקני ויפני לחבילה אחת והם התעלמו מבעיית הגודל. בטורניר, אדי ניצח את סמוראי, דין מלנקו, סקורפיו, לייגר והונאגה. הוא הפסיד לוויילד פגסוס שהיה השם החדש של בנואה, פינלי, שינג'ירו אוטאני ולייטנינג קיד שהוא אקס פאק., ותיקו עם מאסאו אוריהארה. הוא הגיע למקום השני עם לייגר שנפצע בסוף, סמוראי, מלנקו וסקורפיו. הוא היה מאחורי פגסוס שגמר במקום הראשון וניצח את סמוראי שניצח בפלייאוף לאחר שמלנקו ניצח את אדי והדיח אותו. כשבלק טייגר הגיע בספטמבר 1993 וניצח את אל סמוראי, זה היה אדי, והוא התחיל לנצח לקראת קרב אליפות ג'וניורים בנובמבר 1993 מול לייגר, בו הפסיד. הוא הרוויח יפה לראשונה בקריירה, ועבד ביפן וב-AAA, וגם קנה בית באל פאסו. בחמש השנים הבאות, בלק טייגר הגיע ל-17 סיבובי הופעות ביפן. הוא עבד במידקארד, עם חלק מהוורקרים המוכשרים בעולם אז. הם גנבו את ההצגה מתאבקי המשקל הכבד הגדולים שקיבלו פוש, אבל כמו רוב הקריירה, הוא היה במקום בו הצליח, אבל ההתקדמות הייתה מוגבלת. הוא מצא פינישר בשם BT בומב. מחלקת הג'וניורים הייתה כל כך חזקה אז שבאוקטובר 1994, לפני הקרב המפורסם בתחילת הקריירה שלו, הארגון הוסיף לטורניר הזוגות טורניר ג'וניורים. אוטאני ופגסוס ניצחו את בלק טייגר וגרייט סאסוקה בגמר בקרב שהיה מועמד לקרב השנה. הטורניר הצליח יותר מטורניר הזוגות המקורי, ואדי התגאה, וחש שעכשיו הוכיחו שמתאבקי הג'וניורים מושכים קהל. ועדיין, זאת השנה היחידה שניו ג'פאן עשו את זה.
ב-1994, הגיע לתיקו במקום הראשון עם פגסוס, אוטאני וקאנאמוטו בטורניר הסופר ג'וניורים, והפסיד לפגסוס בפלייאוף. כעבור שנה, ניצח בבלוק שלו עם ניצחונות על לייגר, מלנקו, הונאגה, טוקימיטסו אישיזאווה שהוא קנדו קאשין וגם ויליאנו 4, והפסיד רק לאוטאני. הוא ניצח את פגסוס מול 5,200 איש ביוני 1996 והגיע לגמר. למחרת, במיין איבנט הראשון שלו בקרב יחידים במופע גדול ביפן, ניצח את לייגר מול 6,650 איש. זה הוביל למיין איבנט כעבור חמישה ימים בבודוקן הול, במופע ג'וניורים עם מתאבקים מכל יפן. הגיעו 13,500 איש, והוא אתגר את האלוף סאסוקה, והפסיד כשהספלאש שלו הפך להוריקנראנה, סיום של ריי מיסטריו וחובנטוד גאררה ממקסיקו. בלק טייגר קיבל כמה קרבות על אליפות IWGP לג'וניורים בין 1993-96, והפסיד ללייגר, הונאגה וסאבו כשהיו אלופים. הוא פרץ במקסיקו ב-1991. הוא הלך לארינה מקסיקו ועבד בעיקר במידקארד בתקופה בה בגלל שהתחילו לשדר לראשונה מזה עשורים במקסיקו סיטי, העסקים היו במצב ענק. הכוכבים היו כוכבי רוק, ולפני משבר הפסו והפריחה בארה"ב בגלל מלחמות ליל שני, קונאן וואמפירו משכו שם. ארינה מקסיקו הצליחה וערכו שם מופע פעמיים בשבוע, עם יותר מ-10,000 איש בליל שישי ו-6,000-8,000 איש בימי ראשון. ה-UWA עברו את השיא, ועדיין הביאו 8,000 איש לנאוקלפאן פעם או פעמיים בשבוע. אנטוניו פנה, הבוקר, שהמציא דמויות חדשות ועשה את הפיודים שהצליחו, החליט להקים ארגון משלו עם קונאן. באפריל 1992, פנה הודיע שהוא עומד להתפטר. מאחורי גבם של CMLL, הוא חתם על הסכם השידור עם טלויזה- לאחר ריב שני הארגונים שודרו שם- והקים את AAA. בשלושת השבועות הבאים, קונאן ופנה הביאו המון מושכי קהל איתם, ובעיקר שלושה מחמשת הגדולים- פארו אגוואיו, אל היחו דל סאנטו ואוקטגון. כשהם נואשים לכוכבים חדשים, CMLL החליטו במאי שאדי יבוא במסכה כמאסקרה מג'יקה, והוא זהר שם. הוא עבד בפיוד עם אולטימו דראגון, כולל קרב באוקטובר שנבחר לקרב השנה במקסיקו סיטי. אבל אדי שנא את הגימיק. הוא גר במלון במקסיקו סיטי בו גרו האמריקנים משני הארגונים, כולל נורמן סמיילי, לאב מאשין, ואמפירו וכריס ג'ריקו. הוא ולאב מאשין היו חברים, מתאבקי דור שני שגדלו באולמות, והיו להם כבר משפחות- לאדי נולדה ב-1991 כבר בת בשם שול. שניהם היו מתאבקי תיכונים טובים שהמשיכו לקולג', אבל נכנסו להיאבקות מוקדם. שניהם לא יכלו להצליח בארה"ב, אדי כי היה רק 1.69 מטר, ומאשין, קצת גדול יותר, כי הואשם באונס אישה צעירה בגרם מדרגות באולם. זה הפך לסיפור מרכזי כי הוא לא נכנס לכלא, והוא נאלץ לעזוב את אורגון כי הוועדה סירבה לתת לו רישיון לאחר ששיקר שלא נעצר על סמים בעבר, אבל בעצם בגלל התקרית. גרוע מכך היה שרודי פייפר, מורו וחברו, נתן לו גימיק שבו ילדים צעירים הלכו אחריו באולם כשרקד, בשם ביטלג'וס, על שם דמות מסרט של אז, כמו חלילן מהמלין. WCW הביאו אותו עם הגימיק, אבל כשהעיתונים במקומות בהם ערכו מופעים קיבלו פקס של הכתבות מאורגון, וג'ים הארד האמין שזה בגלל מלחמת ההיאבקות, ל-WCW לא הייתה ברירה אלא לפטר אותו.
שניהם ניסו להביא את המשפחות למקסיקו סיטי, אבל עם כמה שנהנו מההיאבקות, בהשוואה לארה"ב זאת הייתה מדינת עולם שלישי והמשפחות שנאו את זה. ויקי לא ידעה ספרדית ולא עשתה הרבה חוץ מלחכות במלון. קונאן תמיד ניסה שסמיילי, מאשין ואדי יעברו. מאשין היה יכול לקבל פיוד טבעי נגד בלו פנת'ר ההיל. שנה קודם לכן, הם מילאו את ארינה מקסיקו ב-18,000 איש לקרב מסכה, ומחשש למהומה כי כל כך הרבה מעריצים לא השיגו כרטיסים- ב-1990 בקרב של ריו דה חליסקו וסיאן קאראס, הקהל גבר על המאבטחים והזיק לאולם- הם שמו מסכים בחוץ ועוד 8,000 איש צפו. פנת'ר כבר עבר. קונאן המשיך לשכנע את אדי, בטענה שירוויח יותר. המשפחה של אדי הייתה קשורה ל-CMLL לתמיד. הוא ואחיו האמינו שהם תמיד יהיו שם, ואמנם הארגון החדש היה לוהט, אבל לא ידעו שישאר להמון זמן. המשפחה ראתה כבר המון ארגונים באים והולכים, אבל משפחת לותרות' ניהלה את CMLL מאז 1934. וגם, למרות שקונאן הראה לו כמה הוא מרוויח, הוא היה הכוכב ואדי לא היה ברמה הזאת. קונאן הצליח להביא לו הבטחה ל-2,000 דולר לשבוע, ושכנע אותו לשבור את המסורת בארינה מקסיקו בכך שיוריד את המסכה של מאסקרה מג'יקה בהתנדבות בזירה, ולהגיד שהוא אדי גאררו, בנו של גורי גאררו, והוא לא צריך מסכה, ואז לעזוב. אימא של אדי קראה לו צ'ילקוויל, קינוח מקסיקני שאמהות קוראות לילדים על שמו. קונאן לעג לו עם השם ואדי אמר שאם לא יעצור, הוא יכסח אותו. בחג האהבה, בטוק שואו, אדי היה ביישן וקונאן קרא לו צ'ילקוויל. אדי זעם ולא דיבר איתו שבועיים. בהתחלה אדי היה בצמד עם סאנטו, סופסוף הצמד מלפני חמש שנים, הצמד האטומי החדש. מה ששכחו, היה שסאנטו, אוקטגון, אדי ולאב מאשין היו צוות באביב וקיץ 1993 כפייסים. היצירה של לוס גרינגוס לוקוס, הצמד ההילי של מאשין ואדי, שהפך לצמד הטוב בעולם, קרתה בכמה שלבים.
ברט הארט וסטיב אוסטין בטח מעולם לא ראו את הקלטות או שמעו על הפיוד, אבל הפיוד שלהם ב-1997 היה כמעט דומה למאשין-פנת'ר. מאשין היה מגעיל ונולד לשחק היל, אבל בגלל שהיה קטן ובן של פרומוטר מאורגון, תמיד עבד כפייס. כשההיאבקות הייתה גדולה במקסיקו סיטי, הרעיון של פייס אמריקני צעיר עם שיער ארוך בפסגה התאים. פנה הבין את העניין, אז ביולי 1993, פנת'ר התראיין ומאשין תקף ופצע אותו, בצורה הילית.
