סיימתי את עונה 3!
יאיי! אז ממש מגניב לי וכיף לי ואני נהנית.
יש לי הרבה מה להגיד
אני אנסה לעשות את זה לפי הסדר:
סוף עונה 2-תחילת עונה 3:
וואו. זה היה ממש מעולה. ומלחיץ. והפרקים האלה שמו סוף לאחד מקווי העלילה הפחות האהובים עליי, אז זה בכלל טוב
דני ואיזי. לא אהבתי את זה. בכלל. האמת, חיכיתי שהוא ימות. לא כי הוא היה רע, אלא כי ממש לא אהבתי את קו העלילה הזה ורק חיכיתי שהוא יסתיים. ותיארתי לעצמי שהוא יסתיים במוות. לא אהבתי את דני, אבל לא הייתה לי שום סיבה לכך. כלומר, כשחשבתי על למה אני לא אוהבת אותו- לא מצאתי סיבה לזה באופי שלו או במעשים שלו. הוא חמוד, הוא משעשע, הוא אוהב את איזי, הוא אדם טוב. אז למה? ואז הגעתי למסקנה שאני לא אוהבת אותו בגלל הקו הזה שלו. כי הוא נוראי בעיניי, ולכן אני לא אוהבת את הדמות. אולי, אם היו עושים את זה בצורה אחרת, אם זה היה אחר, הייתי אוהבת אותו.
לדעתי זה לא נעשה בצורה אמינה. היא מטפלת בו כמה חודשים בודדים, וכבר הוא מציע לה נישואים? הם מכירים אחד את השני רק בתוך בית החולים. זה מוזר מדי. אם הוא היה מזמין אותה לצאת כשיבריא, אז בסדר, זה היה אמין והגיוני. אבל ממש לא ברור לי איך הוא הציע לה נישואים אחרי תקופה כל כך קצרה שהם מכירים אחד את השנייה רק בתוך בית החולים, כרופאה ומטופל, ואיך איזי הסכימה. חוץ מזה, הקשר שלהם היה קצת מעצבן בעיניי. אבל השיא, והדבר הכי גרוע בכל הסיפור הזה- היה הצורה בה הוא הסתיים. אני מאוד אוהבת את איזי. היא מקסימה והיא חמודה. אבל בכל הסיפור הזה היא ממש עצבנה אותי. כל עניין הלחתוך-את-האל-וואד שלו היה כל כך מטופש ולא אחראי, וכן, גם אם היא האמינה שברק יגיע, זה לא נותן לה זכות לעשות דבר כזה. בסדר, היא אוהבת אותו, היא רוצה שהוא יקבל את הלב... זה לא משנה, שום דבר לא הופך את זה לבסדר. וזה עצבן אותי שהיא עושה את זה, ובכזאת קלות. ושדני מאשר לה. כשהבנתי שהיא מתכוונת לסכן את דני בשביל שהוא יקבל את הלב ממש קיוויתי שאיכשהו זה לא יקרה כי זה היה נוראי בעיניי מהרגע הראשון. ואז זה קרה. ואני התבאסתי. וכן, חיכיתי שדני ימות, אבל לא ככה- כי אז זה היה אומר שאיזי היא זאת שהרגה אותו, ולא, זה פשוט לא מקובל עליי. קיוויתי שהוא ימות בדרך אחרת. ובכל זאת, כשזה קרה, זה ממש העציב אותי. בגלל איזי. כי היה כואב לראות אותה נשברת ככה, וכי זה היה רגע באמת עצוב בשבילה, אז לא יכולתי לשמוח מזה. אני כן שמחה שנפטרנו ממנו, אבל זה לא הופך את עניין המוות שלו לפחות כואב. ואיזי בפרקים הבאים בכלל הרסה אותי
היה לי קשה לראות אותה שבורה כל כך, רק אופה כל היום, עם המבט האדיש הזה שלה, כאילו שכלום כבר לא מעניין אותה. שלא לדבר על כל סצנות הרצפה בפרק הראשון של עונה 3... אז כן, זה היה קשה. ובסופו של דבר עצוב שהוא מת, גם אם לא אהבתי אותו ורציתי שהוא ילך.
נעבור לדרק ומרדית'. גאד. למה הם כל כך יפים ביחד.
את פין אהבתי בדקות הראשונות, אבל מהר מאוד זה נעלם- כי הוא הפריע למרדר
הוא היה חמוד, והוא היה טוב למרדית', והוא באמת היה אחלה. אבל דרק. זה מנט טו בי וכל זה. פין סתם נתקע שם באמצע. והוא לא מגניב כמו אדיסון (שאותה אני אוהבת למרות זאת), אז מהר מאוד ייחלתי שהוא יתנדף מהעולם.
דרק ומרדית' בפרום- בשניות הראשונות זה היה "עאעאאאאא סוף סוףףףף איזה כיףףףף
" ואחרי שההתלהבות הראשונית עברה קלטתי שדרק בעצם בוגד באשתו. וזה נוראי. וכעסתי עליו. וזה היה מעצבן! כי מצד אחד אני מתה שהם יהיו ביחד! ומצד שני, אני לא יכולה לסבול בגידות. אז אוף. למה ככה, דרק
אבל בסופו של דבר, כן שמחתי על כך, כי יאללה, הגיע הזמן
אבל, כמובן, הם עדיין לא באמת ביחד. כי כל אחד מהם דפוק עם מיליון בעיות והם לא יכולים להיות יחד אפילו שהם שניהם אוהבים אחד את השנייה, נכון?
כל עניין המרדית'-צריכה-לבחור-בין-פין-לדרק היה ממש משעשע. פין כאפות (יאללה, עוף לי מהמסך!), אבל דרק היה ממש חמוד (כרגיל) ומקסים (כרגיל) ומהמם (כרגיל), וזה היה ממש כיפי ומשעשע. וכמובן- נגמר טוב, מרדית' בוחרת בדרק, ואני חושבת- יאיי! סוף סוף! אבל, כמובן, לא. עכשיו מרדית' לא מספרת לדרק שהיא נפרדה מפין... וכשהיא סוף מספרת דרק משום מה לא רוצה, והוא כבר גרוש... ודי כבר... תכנסו לתוך מעלית ותתנשקו!
כשזה קרה בסוף, לא הייתה מאושרת ממני, ו-יאיי, הם ביחד, ווהו!
לגבי אדיסון- כל כך כיף לי לראות אותה משוחררת מדרק! היא דמות ממש אדירה (למה היא עוזבת עכשיו
) ורואים שהרבה יותר טוב לה בלי המרדף חסר הטעם אחרי האהבה של דרק.
ומארק. טוב, אז מארק. הוא דמות שבהתחלה ממש עצבנה אותי, ברמה של כמעט להעיף כפכף על המסך כמעט בכל סצנה שלו, אבל לאט לאט אני מתחילה לאהוב אותו והוא נעשה ממש חמוד ומגניב. עדיין יש לו קטעים של די כבר, אבל רוב הזמן הוא ממש אחלה, וזה רק משתפר.
ברק והירייה- אוי. שנאתי את הסיפור הזה. ברגע שראיתי שירו בו בסוף פרק 25 התבאסתי, כמובן. לא רציתי שהוא ימות. וגם פחדתי ממה שיקרה לדני (לא רציתי שחתיכת האל וואד תגרום למוות שלו כי אז איזי אשמה ובעצם רוצחת) כשהוא לא יגיע. ובהתחלה זה היה מעניין. מה יקרה לברק, הוא ימות, הוא יחיה, הוא יהיה בסדר, מה יקרה. אבל בשלב מסוים זה נעשה מעצבן. כשהוא הבריא והחל לנתח, וכריסטינה (! תהיו גאים בי, באמת קשה לי להוסיף את הנה
) אמרה שהוא בסדר ושהוא יכול לנתח, ויחד הם שיקרו לכל העולם והרעד וכל זה... כל הסיפור הזה עצבן אותי. רק חיכיתי שהוא ייגמר.
הפרק הראשון של העונה השלישית היה ממש ממש מעולה. כל הפלאשבקים היו אדירים- הפלאשבק של אדיסון ודרק
זה היה עשוי מצוין, וראו את הכאב העצום של דרק, והוא היה כזה...
וגם הפלאשבק של הפגישה הראשונה של דרק ומר- די, למות! הם היו כאלה מקסימים וחמודים ואע. חמודים.
והכל היה עשוי ממש טוב בפרק והוא היה מעולה ועצוב (איזי
).
פרק 3- פרק מעולה! ה"תחרות" של דרק ופין שכאמור, ממש אהבתי
והילדה עם ה- CIPA (הא, הבנתי שהיא חולה בזה מהרגע שהיא אמרה שזה לא ביג דיל, עוד לפני שהיא אמרה שהיא לא מרגישה כאב
) ואלכס- שאיתה הוא היה ממש חמוד, והמחלה הזאת ממש מגניבה (לצפייה, נו, ברור שהיא לא באמת מגניבה. ולמי שחולה בה זה בכלל לא מגניב. אבל, בתוך הסדרה
). וזה היה פרק פשוט כיפי.
והפרק הבא זה היה הפרק של מר על מורפיום, נכון? אדיר, כמה צחקתי
ודרק
פרק 7- הפרק עם הקמפינג! פרק ממש חמוד! אני חייבת להגיד שבפרק הזה הצ'יף, שבדרך כלל אני לא אוהבת אותו, היה ממש חמוד. הוא ממש שעשע אותי
(עם הכובע ועם היציאות המשעשעות שלו ומסתבר שמחוץ לבית החולים הוא באמת חמוד. אבל זהו. בביה"ח בדרך כלל או שהוא מעצבן או שהוא סתם מיותר
)
חוץ מזה היה ממש נחמד לראות את הבנים מחוץ לביה"ח, מרענן.
והשיא של הפרק- הסוף שלו! דרק! מרדית'! סוף סוף! הוא היה כל כך מקסים כשהוא הגיע לבר ואמר לה היי אני דרק, והתחיל מההתחלה, ואומייגאד, באמת חשבתי ברגעים האלה ששוב הכל ישתבש ומר שוב תהיה טיפשה ותחליט שלא, אבל אז היא אמרה שהיא מרדית' וכן את מרדית'! ואת אמרת כן לדרק!!! ואתם ביחד!!!!11 יאיי.
גם את פרק 8 ממש אהבתי.
קודם כל, כי מרדר
הם היו כאלה הורסים באמבטיה, ובכלל, כל הפרק. הנסיון שלהם להיות ברייט אנד שייני, דרק שאמר לאדיסון בהתלהבות בוקר טוב, עם חיוך ענק (נו די!), וכל הקטעים שלהם. נו. טוב שהם לא הורסים. ואני יודעת שאני מדברת עליהם המון, אבל די, הם הורסים. וכבר אמרתי שהם הורסים?
אבל גם בלי קשר אליהם, הפרק היה מעולה. המטופל שמדבר בגוף שלישי היה ממש מגניב, ואיזי ואלכס היו כאלה חמודים כשגם הם דיברו ככה
די, שיהיו כבר ביחד
יאיי! אז ממש מגניב לי וכיף לי ואני נהנית.
יש לי הרבה מה להגיד
סוף עונה 2-תחילת עונה 3:
וואו. זה היה ממש מעולה. ומלחיץ. והפרקים האלה שמו סוף לאחד מקווי העלילה הפחות האהובים עליי, אז זה בכלל טוב
דני ואיזי. לא אהבתי את זה. בכלל. האמת, חיכיתי שהוא ימות. לא כי הוא היה רע, אלא כי ממש לא אהבתי את קו העלילה הזה ורק חיכיתי שהוא יסתיים. ותיארתי לעצמי שהוא יסתיים במוות. לא אהבתי את דני, אבל לא הייתה לי שום סיבה לכך. כלומר, כשחשבתי על למה אני לא אוהבת אותו- לא מצאתי סיבה לזה באופי שלו או במעשים שלו. הוא חמוד, הוא משעשע, הוא אוהב את איזי, הוא אדם טוב. אז למה? ואז הגעתי למסקנה שאני לא אוהבת אותו בגלל הקו הזה שלו. כי הוא נוראי בעיניי, ולכן אני לא אוהבת את הדמות. אולי, אם היו עושים את זה בצורה אחרת, אם זה היה אחר, הייתי אוהבת אותו.
לדעתי זה לא נעשה בצורה אמינה. היא מטפלת בו כמה חודשים בודדים, וכבר הוא מציע לה נישואים? הם מכירים אחד את השני רק בתוך בית החולים. זה מוזר מדי. אם הוא היה מזמין אותה לצאת כשיבריא, אז בסדר, זה היה אמין והגיוני. אבל ממש לא ברור לי איך הוא הציע לה נישואים אחרי תקופה כל כך קצרה שהם מכירים אחד את השנייה רק בתוך בית החולים, כרופאה ומטופל, ואיך איזי הסכימה. חוץ מזה, הקשר שלהם היה קצת מעצבן בעיניי. אבל השיא, והדבר הכי גרוע בכל הסיפור הזה- היה הצורה בה הוא הסתיים. אני מאוד אוהבת את איזי. היא מקסימה והיא חמודה. אבל בכל הסיפור הזה היא ממש עצבנה אותי. כל עניין הלחתוך-את-האל-וואד שלו היה כל כך מטופש ולא אחראי, וכן, גם אם היא האמינה שברק יגיע, זה לא נותן לה זכות לעשות דבר כזה. בסדר, היא אוהבת אותו, היא רוצה שהוא יקבל את הלב... זה לא משנה, שום דבר לא הופך את זה לבסדר. וזה עצבן אותי שהיא עושה את זה, ובכזאת קלות. ושדני מאשר לה. כשהבנתי שהיא מתכוונת לסכן את דני בשביל שהוא יקבל את הלב ממש קיוויתי שאיכשהו זה לא יקרה כי זה היה נוראי בעיניי מהרגע הראשון. ואז זה קרה. ואני התבאסתי. וכן, חיכיתי שדני ימות, אבל לא ככה- כי אז זה היה אומר שאיזי היא זאת שהרגה אותו, ולא, זה פשוט לא מקובל עליי. קיוויתי שהוא ימות בדרך אחרת. ובכל זאת, כשזה קרה, זה ממש העציב אותי. בגלל איזי. כי היה כואב לראות אותה נשברת ככה, וכי זה היה רגע באמת עצוב בשבילה, אז לא יכולתי לשמוח מזה. אני כן שמחה שנפטרנו ממנו, אבל זה לא הופך את עניין המוות שלו לפחות כואב. ואיזי בפרקים הבאים בכלל הרסה אותי
נעבור לדרק ומרדית'. גאד. למה הם כל כך יפים ביחד.
את פין אהבתי בדקות הראשונות, אבל מהר מאוד זה נעלם- כי הוא הפריע למרדר
דרק ומרדית' בפרום- בשניות הראשונות זה היה "עאעאאאאא סוף סוףףףף איזה כיףףףף
אבל בסופו של דבר, כן שמחתי על כך, כי יאללה, הגיע הזמן
אבל, כמובן, הם עדיין לא באמת ביחד. כי כל אחד מהם דפוק עם מיליון בעיות והם לא יכולים להיות יחד אפילו שהם שניהם אוהבים אחד את השנייה, נכון?
כל עניין המרדית'-צריכה-לבחור-בין-פין-לדרק היה ממש משעשע. פין כאפות (יאללה, עוף לי מהמסך!), אבל דרק היה ממש חמוד (כרגיל) ומקסים (כרגיל) ומהמם (כרגיל), וזה היה ממש כיפי ומשעשע. וכמובן- נגמר טוב, מרדית' בוחרת בדרק, ואני חושבת- יאיי! סוף סוף! אבל, כמובן, לא. עכשיו מרדית' לא מספרת לדרק שהיא נפרדה מפין... וכשהיא סוף מספרת דרק משום מה לא רוצה, והוא כבר גרוש... ודי כבר... תכנסו לתוך מעלית ותתנשקו!
כשזה קרה בסוף, לא הייתה מאושרת ממני, ו-יאיי, הם ביחד, ווהו!
לגבי אדיסון- כל כך כיף לי לראות אותה משוחררת מדרק! היא דמות ממש אדירה (למה היא עוזבת עכשיו
ומארק. טוב, אז מארק. הוא דמות שבהתחלה ממש עצבנה אותי, ברמה של כמעט להעיף כפכף על המסך כמעט בכל סצנה שלו, אבל לאט לאט אני מתחילה לאהוב אותו והוא נעשה ממש חמוד ומגניב. עדיין יש לו קטעים של די כבר, אבל רוב הזמן הוא ממש אחלה, וזה רק משתפר.
ברק והירייה- אוי. שנאתי את הסיפור הזה. ברגע שראיתי שירו בו בסוף פרק 25 התבאסתי, כמובן. לא רציתי שהוא ימות. וגם פחדתי ממה שיקרה לדני (לא רציתי שחתיכת האל וואד תגרום למוות שלו כי אז איזי אשמה ובעצם רוצחת) כשהוא לא יגיע. ובהתחלה זה היה מעניין. מה יקרה לברק, הוא ימות, הוא יחיה, הוא יהיה בסדר, מה יקרה. אבל בשלב מסוים זה נעשה מעצבן. כשהוא הבריא והחל לנתח, וכריסטינה (! תהיו גאים בי, באמת קשה לי להוסיף את הנה
הפרק הראשון של העונה השלישית היה ממש ממש מעולה. כל הפלאשבקים היו אדירים- הפלאשבק של אדיסון ודרק
וגם הפלאשבק של הפגישה הראשונה של דרק ומר- די, למות! הם היו כאלה מקסימים וחמודים ואע. חמודים.
והכל היה עשוי ממש טוב בפרק והוא היה מעולה ועצוב (איזי
פרק 3- פרק מעולה! ה"תחרות" של דרק ופין שכאמור, ממש אהבתי
והפרק הבא זה היה הפרק של מר על מורפיום, נכון? אדיר, כמה צחקתי
פרק 7- הפרק עם הקמפינג! פרק ממש חמוד! אני חייבת להגיד שבפרק הזה הצ'יף, שבדרך כלל אני לא אוהבת אותו, היה ממש חמוד. הוא ממש שעשע אותי
חוץ מזה היה ממש נחמד לראות את הבנים מחוץ לביה"ח, מרענן.
והשיא של הפרק- הסוף שלו! דרק! מרדית'! סוף סוף! הוא היה כל כך מקסים כשהוא הגיע לבר ואמר לה היי אני דרק, והתחיל מההתחלה, ואומייגאד, באמת חשבתי ברגעים האלה ששוב הכל ישתבש ומר שוב תהיה טיפשה ותחליט שלא, אבל אז היא אמרה שהיא מרדית' וכן את מרדית'! ואת אמרת כן לדרק!!! ואתם ביחד!!!!11 יאיי.
גם את פרק 8 ממש אהבתי.
קודם כל, כי מרדר
אבל גם בלי קשר אליהם, הפרק היה מעולה. המטופל שמדבר בגוף שלישי היה ממש מגניב, ואיזי ואלכס היו כאלה חמודים כשגם הם דיברו ככה
