סחרור - היה לנו?

רמי בר1

New member
היה אז'מ בארץ עם מד זוית התקפה,עכשו טס בארה'ב.

אני חושב על זה,אבל הרגולציה מעיקה...
 
מד זוית התקפה

כל עוד הוא מראה את הזוית בין מיתר הכנף לבין כיוון הזרימה של האויר זה בסדר, כי זה מה ש"מעניין" את המטוס.
כפי שמייק הזכיר, גם בנסיקה ב-90 מעלות לקרקע הכנף אינה מזדקרת, כי יש עליה זרימת אויר.

דוד.
 
נכון. מד זווית ההתקפה מראה את הזווית שבין המטוס לבין כיוון

זרימת האוויר.
מד זווית ההתקפה מודד באופן פיזי, או מחושב, את הזווית הנוצרת בין המטוס כמערכת מכאנית (כאשר הכנף, ומכאן גם מיתר הכנף, מחוברים כלמטוס.) לביו כיוון זרימת האוויר.
ונכון מאד כי בטיסה באנך למעלה, בשיא הגובה, כאשר אין מהירות של המטוס ביחס לגוש האוויר, אין הזדקרות מסיבה פרוזאית שבמצב זה הכנף כלל לא אמורה לתת עילוי. וכשאין צורך לתת עילו אין צורך בזווית התקפה וממילא אין הזדקרות.
אבל, אני שוב חוזר ומדגיש כי כל הדיון של הכותבים לפני יהיה חסר ערך לחלוטין ברגע שהטייס יטיס את המטוס לפי זווית התקפה. מהירות ההזדקרות אינה קבועה!!! היא תלויה במספר גורמים שמשתנים בהתאם לנתוני העומס על הכנף ואילו זווית ההזדקרות לא תלויה בשום משתנה השונה ממה שהמערכת כויילה.
בפוסט הקודם הזכרתי את נושא הכיול מפני שזהו אחד האמצעים להבטיח, עבור מטוס מסויים את גבולות השתנות זווית ההתקפה בין זווית 0 מעלות (שצריך טכניקת הטסה מיוחדת כדי להגיע אליה) לבין זווית ההזדקרות
אך, לאחר שהמערכת כוילה המכשיר יבטיח כי המטוס לא יזדקר כל עוד מד זווית ההזדקרות אינו מורה על זווית ההזדקרות. ולא משנה מהי מסת המטוס, מהי הטיית המטוס, מהי מהירות המטוס ואם מד המהירות מראה מהירות מכשירית או אמיתית או אפילו מזייף בהרבה.
אריאל אריאלי
 

ZeevRozenek

New member
אריאלי ידידי , הערה קטנה

לדעתי העניה, במטוסים עם מדחף (להבדיל ממנועי סילון) , יש כוח עילוי בטיסה באנך . את הכוח הזה נותן המדחף ש"נלחם" מול אָיזיק ( ניוטון)
 
נכון. אבל, בסופו של דבר "איזיק" מנצח


כאשר מזברים על הזדקרות, בדרך כלל, מדברים על הזדקרות כנף. כלומר מצב שבו העילוי (הכוח הניצב למיתר הכנף) לא מתקיים עקב התנתקות הזרימה בזווית התקפה גבוהה מזווית ההזדקרות.כאשר מטוס נוסק נסיקה אנכית (אמיתית!) למעשה כוח העילוי המופק בכנף שואף לאפס וזה קורה כי זווית ההתקפה (כזכור, הזווית שבין זרימת האוויר לבין מיתר הכנף) אפילו קטנה מאפס (בכנף סימטרית = אפס) וזה מושג ע"י "תיקון" מהגה הגובה.
אז איך המטוס בכל זאת "עולה"?.
עליית המטוס פירושה תוספת אנרגיה פוטנציאלית. כאשר המטוס טס במהירות ידועה, יש לו אנרגיה קינטית שהיא, לצורך הדיון, 2/(E=mV(^2 (ובעברית - מחצית מכפלת מסת המטוס במהירותו בריבוע).
כאשר המטוס עובר לטיסה אנכית, האנרגיה ההקינטית שלו "מתפצלת" לאנרגיה פוטנציאלית ההולכת וגדלה (עליה בגובה) ולאנרגיה קינטית ההולכת וקטנה (מהירותו קטנה). אולם המנוע השורף דלק (וזה ממש , ממש לא משנה אם זה מנוע בוכנה או מנוע סילון), בשריפת הדלק, הופך אנרגיה כימית לאנרגיה פוטנציאלית הנוספת לאנרגיה הפוטנציאלית שמקורה באנרגיה הקינטית של המטוס ושני אלו "מעלים" את המטוס מעלה. עד מתי? עד שהאנרגיה קינטית כולה שהייתה למטוס הפכה לאנרגיה פוטנציאלית וכח הסחב שהמנוע מספק משתווה (או קטן) ממשקל המטוס.
כל טייס קרב יגידלך מהי מידת "איבוד האנרגיה" של כל מטוס קרב בביצוע תרגיל זה או אחר. ומשמעות אבדן האנרגיה היא איבוד מהירות.
מתוך כל אלו עולה כי בטיסה אנכית, לכנף אין מה לומר ולכן אין הזדקרות.
אגב, ע"מ להגיע לזוית התקפה שבה אין עילוי (בכנף בעלת פרופיל א-סימטרי זווית זו קטנה מאפס ובפרופיל סימטרי, שווה לאפס), אפשר או לטוס אנכית (קשה למדידה) או לטוס בטיסה לאורך עקומת היפרבולה כלפי מטה ב- G=0.

אריאל אריאלי
 

ZeevRozenek

New member
אריאל, כרגיל, המאמרים שלך הם תורה מסיני,

אבל אם רוצים לראות איך אנרגיה פוטנציאלית הופכת לקינטית, אין דוגמא יותר יפה וממחישה מאשר דאון בצלילה שבסופה הוא מבצע לוּפּ ֱ
 

רמי בר1

New member
מה שאני מכיר,ויש כנראה אפשרויות נוספות,זה מוט בחתך מלבני,

באורך של כעשרה ס'מ שמותקן על פלטת בסיס בזוית של כ-45 מעלות לפלטה. בקצה המוט מזה יש שני חרירים שמכוונים כלפי זרימת האויר כשהזוית בינהם קבועה מראש. את הפלטה מרכיבים בתחתית הכנף,בשליש הרחוק, כששיפוע המוט קדימה בכיוון הטיסה.בין המוט למכוון מחוברים שתי צינוריות שמביאות אליו את לחץ האויר מכל אחד מהחרירים.עכשו צריך לכייל את המכשיר בכמה טיסות ניסיון,הכיול נעשה עי' שינוי זוית המוט כלפי כיוון הטיסה באופן שניתן לעשות בחיבור המוט לפלטה. בלוח המכשירים מורכב שעון עגול עם סקלה שמחולקת לתחום ירוק,תחום צהוב,ותחום אדום.לאחר שהמכשיר מכוייל,מגיעים לנחיתה בעזרת המכשיר הזה במהירות הנמוכה ביותר,באופן בטוח,ולא מענין את הטייס מד המהירות.הוא מקבל אינדיקציה ברורה כמה הוא רחוק מהזדקרות,ולא אכפת לו מצב המטוס,המנוע,או זוית ההטיה.המגשיר לוקח בחשבון את כל הפרמטרים ומציג את המחוג בנקודה המתאימה למצב על הסקלה.
נתי ניב שכותב כאן מידי פעם הרכיב כזה מכשיר במטוס קיוטי שלו,וכתה על נפלאותיו כתבה מפורטת שאני חושב שפורסמה כאן בעבר.תנסה לחפש.
 
עד היום לא ניתקלתי במכשיר הזה,

או שיכול להיות שהיה במטוסים שטסתי עליהם, אבל לא שמתי לב אליהם.
אם אני עדיין כאן, יש מצב שמותקן לי כזה בישבן ולא ידעתי?
 

רמי בר1

New member
גם אני חשבתי כמוך,עד שראיתי את זה מותקן על מטוס.

בעל המטוס,נתי ניב שכותב כאן לעיתים,אמר לי שהוא לא מסתכל על מד המהירות בנחיתה אלא על מד זוית התקפה.אחרי שכייל את המכשיר בכמה טיסות,
עי' שימוש במכשיר הוא בודאות מגיע לנחיתה במהירות נמוכה משלך,הוא לא מודאג מהזדקרות בפניה,והוא יודע בכל רגע ובכל מצב טיסה,בצורה ויזואלית ברורה ,כמה קרוב הוא מהזדקרות.
אני מתכנן להרכיב דבר כזה,אבל אצלינו זה לא כזה פשוט.כנראה שכהתחלה אצטרך להשיג אישור של יצרן המטוס,ואחר'כ להתחיל את מסלול מחלקת כשר אוירי.או לחילופין,לפרק אותו אחת לשלוש שנים .
 
מד זווית התקפה - מאין לוקח את הנתונים

לכל מטוס בו מותקן מד זווית התקפה, ישנו רגש המודד את הזווית הנוצרת בין מיתר הכנף לבין זרימת האוויר. מכיוון שהכנף מחוברת באופן קבוע לגוף המטוס, ניתן (וכך גם עושים ברוב המטוסים) להתקין סוג מסויים של רגשים בגוף המטוס (מקובל בעיקר במטוסי סילון). במטוסים אחרים, מתקינים את הרגש בכנף.
מצורף דף עם איורים המראים סוגים שונים של רגשים וסוגים שונים של תצוגות לטייס.
כמו כן, ישנו תיאור המראה את הקשר בין זווית ההתקפה לחיווי המתקבל אצל הטייס.
כפי שכבר כתבתי קודם, חשוב מאד לכייל את המערכת לכל מטוס עפ"י הוראות היצרן.
לאחר הכיול, אם לא השתנה שום דבר בהתקנה, אין צורך לעשות כיול מחודש.
אריאל אריאלי
 

רמי בר1

New member
מה שהכרתי דומה לשעון העגול השמאלי עליון,אבל הפיטו שמפעיל

נראה שונה.
 

mayafit

New member
דוד, גם אותי מטריד

לכן בתכנון לבצע שחזור עם מדריך על אותו המטוס.
הייתי בשיוט ושמרתי מצב אף.
 

mike300L

New member
אותי יותר מטריד שמדברים על פניות חדות במהירות שיוט...נדמה לי

שבספר המטוס מומלץ שפניות חדות תבוצענה במהירות התמרון VA או במהירות איטית יותר....
 
למעלה