סופ"ש אחרון של 2012

[daviel]

וויסקי

ג'וני בלאק לייבל. סוף-סוף יש לי ליטר! (תודה אימא )
במחיר של דיוטי אין על מה לדבר - שווה. חבל שהבלאק בוטל נגמר, רציתי להשוות.
ויחד עם ג'וני, אחת החוויות הכי-הכי שהיו לי עם וויסקי - Ardbeg Uigeadail! נפלתי, פשוט אין...

וגם ניסיתי Ballantine's 17 אצל חבר. לא הסגנון שלי אבל מאוד נחמד! לא הייתי מזהה שזה בלנד אם לא היו אומרים לי.

 

[ValeronDeportivo]

בלנטיינ׳ס 17 - זה בסדר, גם ג׳ים מארי לא מזהה

 

[daviel]

וואו

מעניין, רק עכשיו ראיתי שהוא התלהב מהבלנד הזה.
אישית - אקנה כזה רק אם יהיה ב 50% הנחה, אני לא איש של קליל ורך אבל אובייקטיבית הוא די מרשים.
הוא יותר מעניין ומורכב מגולד לייבל או שיבס 18 אבל אם אני זוכר נכון, גולד לייבל זה משהו שדי אהבתי מבחינת סגנון. לא "וואווו" שקיבלתי מארדבג אבל "משקה וויסיקי" מאוד נעים וטעים.

 

[אין חיה כזו]

לא אמור להיות הבדל עקרוני בטעם

בין בלנד למאלט

 

[daviel]

באמת?

לא שתיתי בלנדים יותר יקרים מ-17-18 שנה אבל אני אישית מרגיש הבדל. לא יודע מה זה בדיוק, כנראה גריין.

 

[omef]

חולק עליך

בבלנד יש לרוב כ-70% גריין וויסקי. אפילו בבלנד משובח בו יש "רק" 50% גריין וויסקי, ההשפעה אדירה.
50-70% ממה שנכנס לבקבוק עבר זיקוק רציף - הוא כמעט ללא טעם והרבה יותר דליל.
טעמתי בזמנו את הבלנדד גריין שנכנס לשיבאס שהיה בן 12 שנה. הרגיש כמו גראפה מתקתקה, עיקר הטעם הוא מהעץ כי כל השאר "התנקה" בזיקוק.
אני חושב שדי קל להבדיל בין רוב הבלנדים לרוב המאלטים. בעיקר בגוף, גם במנעד הטעמים.

 

[ValeronDeportivo]

מחזק. בעיני לגריין ויסקי יש אופי מובהק

וקל לזיהוי.

כמובן שיוצאי דופן הם בלנדים שיושנו שנים רבות, או עם השפעת שרי גדולה. בקיצור, איפה שהעץ מסתיר את התזקיק.
ובלנדים עם אחוז מאלט גבוה מאוד, כמו חלק מהבלנדים של קומפס בוקס.

 

[אין חיה כזו]

לגבי הטעם המובהק

יכול להיות שהגריין שטעמתם הוא טרום-יישון וחיתון?

בכל מקרה, קיבלתי, יכול להיות שיש הבדלים, אין לי ניסיון בנושא.

 

[knappertsbusch]

רעיון מעולה לערב טעימות עיוור

לא בשביל להתווכח או להתנצח חלילה,
סתם בשביל הכיף של הניחושים והזיהויים.

 

[down under]

לא כדאי לך...

רוב האנשים לא מבחינים בין ברנדי VS ל-VSOP בעיוור ולעיתים גם קשה להם להבדיל בין VSOP ל-XO.

בפורום אחר של אלכוהול לפני שנים אחדות, בעברית, לא זוכר את שמו, היה כתבה על כך שכמה טועמי יין מקצועיים לא הצליחו בטעימה עוורת להבחין
בין כמה יינות פשוטים ליינות היוקרתיים יותר.

רק אנשים שבאמת באמת באמת מתמצאים באלכוהול ובנוסף יש להם חושי ריח וטעם יוצאים מהכלל לכוון החיובי, רק הם, וגם הם לא תמיד, יצליחו בטעימה עיוורת
לזהות בין סוגים/מותגים, שנות יישון ובין בלנדד לבין מאלט טהור.

 

[knappertsbusch]

למה לא כדאי?

טעימות רציניות הן טעימות עיוורות, נקודה.
וכל הניקוד של malt maniacs מתבצע באמצעות טעימות עיוורות לגמרי.
דירוג של קפה מתבצע בטעימת קפה, שיש לה תוכנית וסדר מאוד ברורים,
וגם היא תמיד עיוורת.

הכתבה המוזכרת בנוגע לאלה שלא הצליחו להבחין היא איזה משהו מופלץ בתוכנית "אורלי וגיא" או משהו כזה,
שבה השתתפו אנשים שלא מבינים כלום ביין (מילא), עם תהליך בדיקה שגוי
(AB BLIND TEST הוא מושג ותיק ושחוק שההגדרות שלו ברורות).
אין לי צל של ספק שרוב חברי הפורום יצליחו לזהות באופן חד משמעי הבדל בין גלנפידיך 12 ללפרויג 10, למשל.
זה לא קשה. האם יצליחו להבדיל בין גרסאות מסוימות של גלנמורנג'י או לקלוע לגיל של וויסקי?
זה כבר יותר קשה ובטח שלא כולם יצליחו לזהות. אבל זה מה שמעניין, לגלות את הקו המפריד.

 

[down under]

יקירי, אינני מדבר על התכנית של אורלי וגיא

שאותה יצא לי לראות במו עיני.
לא ולא. אני מדבר על איזה ניסוי שהשתתפו בו ייננים וטועמי יין ומישהו הביא סתם איזה יין מעפן והם כולם נפלו בפח.

 

[knappertsbusch]

סבבה, לא מתווכח

אבל שים לב להבדל הפעוט והקריטי בניסוח: המילה יוקרתי,
או כל מה שקשור למחיר או לתמורה. זה לא העניין כאן.
השאלה היא האם ניתן להבחין בהבדלים, לא האם ניתן לנחש
את מחיר הוויסקי. בוויסקי בדיוק כמו ביין אין קשר ישיר וברור
בין עלות לטעם. האם ניתן להבחין באופן כללי בין בלנד לסינגל מאלט?
זאת השאלה. בוא לא ניכנס לתחומים אחרים, מהנים פחות.

 

[אין חיה כזו]

די כבר

אני מתעלם ומתעלם, אבל אתה מדבר בידענות רבה על נושאים שאין לך מושג בהם.
אני יושב בטעימות עיוורות אחת לחודש בממוצע (לפחות כשגרתי בארץ) ואתה מדבר שטויות, אז לפחות עשה זאת בפחות סמכותיות, בבקשה.

 

[down under]

וואלה?

נו, שויין.
זכותי לדבר בסמכותיות ולך אין סמכות לבקש את מה שבקשת.
בכל דבריי בשרשור הזה אין עבירה על אף תקנון מהתקנון היותר מדי נוקשה של תפו"ז אנשים.

שנה טובה!

 

[אין חיה כזו]

אני לא מדבר על תקנון

אני מדבר על קשקושים בסגנון חופשי

 

[eran735]

לא מסכים

שכשטועמים עיוור הרבה יותר קשה לזהות כמובן
אבל עדיין ניתן להבחין במשקאות איכותיים
ועשינו את הניסוי הזה לא מעט פעמים עם יינות ואפילו עם וודקה פעם אחת
לגבי ההבדל בין בלנד ומאלט אין לי מושג עד כמה גדול ההבדל ואני בספק שאני אצליח להבדיל אבל עם יש פה לא מעט טענות שההבדל גדול אז אין דרך טובה יותר לבחון את העניין מאשר טעימה עיוורת

אגב אני לא יודע על איזה טעימה עיוורת של יינות דובר
אבל כבר נעשו כמה כאלה ע"י "מומחי יין" כביכול שאין לי מושג מי המומחים האלה ולא שמעתי עליהם בחיים שלא הייתי סומך על רמת המהימנות שלהן.

 

[אילן די]

רוב האנשים לא מבחינים בין הרבה דברים

במבחן עיוור. קוקה קולה לפפסי, בשר ועוף (כן) ועוד הרבה מאד דברים אחרים. זה לא שולל נחיצות וחשיבות של מבחן עיוור.
טועמי יין מקצועיים כן אמורים להבחין בין יינות פשוטים ויוקרתיים וכתבה אחת לא אמורה לשנות את זה. אם הם לא מצליחים להבחין אז התואר "טועם יין מקצועי" הוא חסר כל חשיבות.

 

[yoavge]

בעיקר ויסקי

היום:

לפרויג PX - מת עליו. תוהה מה היה קורה אם לפרויג היו מנסים מקבילה ללגבולין 21. הייתי קונה אחד על בליינד
ג'ורה 16.

יותר מוקדם השבוע בטעימות ברוקלדי. הרכב כמו שולרון תיאר אצלו. אהבתי את הבלק ארט מהלא מעושנים ויותר את האינדי מהמעושנים (למרות שלא הוספתי לו מים)

אה, וגם גולדסטאר אחת

 

[rustynail]

אני לא חושב שתרכוש אותו

http://www.thewhiskyexchange.com/B-40-Laphroaig.aspx?pg=3
הוא יצא בזמנו במקביל ללגבולין 21, אז הוא עלה 500 פאונד בערך או 1000$ בדיוטי שלנו.
באותו זמן הלגבולין 21 נמכר בכ100 פאונד.
רק תראה את ההפרש במחיר כיום ומי מהם נתן את העלייה המשמעותית יותר ומי מהם נחשק יותר.
נ.ב הצבע של הלאפרויג הזה אמיתי והרבה יותר כהה במציאות לדעתי.
נ.נ.ב. אם מישהו נוסע לארה"ב הנה המלצה ללאפרויג 10 חבית שרי
http://www.astorwines.com/SearchResultsSingle.aspx?p=2&search=26685&searchtype=Contains
רק בשל המחיר הייתי קונה....