סופן של החנויות הלא-וירטואליות הולך ומתקרב...

xbuffalomen

New member
ולפני שיטרפו אותי


אומנם לא בדקתי אבל אני סבור שמול כל בוגר "סופר מצליח" ניתן למצוא מקבילה שהשיג לא פחות מבלי שטרח לבקר באוניברסיטה כל שהיא. הבוגרים "הרגילים" מתאימים לקישור שלמעלה. סתם מחשבה של אדיוט שחושב שאושר חשוב יותר ממעמד חברתי וכלכלי
 

placid1

New member
התהיות שלך במקום, קומץ האוניברסיטאות האלה

בונות כיום על הרבה יחסי ציבור ומספיק אנשים שישתו את הקול-אייד.... כן, קשרים זה דבר חשוב וכדאי גם גם ללמוד באוניברסיטה טובה, אבל מוסד שכבר עשרות שנים יושב על זרי תהילה ומטפח את תדמית האנחנו בטופ ומי שיוצא מכאן אוטומטית הופך למיליונר, לא בהכרח משקיע באיכות ההוראה יותר ממוסד שממוצב קצת יותר נמוך וצריך לעבוד יותר קשה למשוך אליו תלמידים.

מהיכרות שלי עם כמה אנשים, בתחומים שונים, שלימדו ומלמדים ב MIT ו הארוורד, העושר של האוניברסיטה לא זולג לשכר של המרצים...
אני חושבת שלרוב האנשים, הממוצעים וגם המוכשרים, עדיף להיות ראש לשועלים מאשר זנב לאריות ומתוך כך לשאוף להגיע למקום טוב והישגי אבל שיוכלו להוכיח בו את יכולתם בלי לסבול יותר מדי. חיים רק פעם אחת (כנראה) וככל שאני מתבגרת, שלא לומר מזדקנת, יותר ויותר מתבהר לי שצריך לקחת הכל עם גרגר ספקנות והכי חשוב שלא לבזבז את החיים על תחרויות חסרות חשיבות. אפשר להצליח וליהנות ולחיות טוב בהרבה דרכים.....
 

Fellowship

New member
אני לא בטוח שאני מסכים שעדיף להיות ראש לשועלים מאשר

זנב לאריות, אבל כן מסכים עם השאר (אין בהכרח סתירה)
 

danakama10

New member
דווקא לפיינמן היו סופרים שכתבו את הביוגרפיות שלו...

ואני בכלל חשבתי על מדענים שאני מכירה באופן אישי, לא הסלבריטיז. אנשים שתרמו תרומה לשינוי העולם מבלי שאתה ורוב האנשים אפילו מודעים לכך. ואותם אנשים הם גאונים בתחומם ולא באף תחום אחר.
על איזה אוטיסטים אתה מדבר? מי שחזק בנושא מסויים ומתעמק בו, לא יוכל להיות חזק ולהתעמק בנושא אחר, במיוחד בתקופתנו שבכל דבר צריך להתמחות כדי להיות טובים בו. מי שמעולה בכתיבה, ומעולה במדעים, ומעולה בספורט, הוא למעשה לא מבריק באף אחד מהתחומים הנ"ל.
ואם האייבי בוחרים את המצטיין במדעים מדוייקים שגם כותב שירה, הם בעיני בוחרים לא נכון. לדעתי הם צריכים לבחור במישהו שתחום מסויים בוער בעצמותיו, הם אלו שבאמת יצליחו וישנו את העולם. אלו שגם מצטיינים בזה, וגם בזה, ולא לשכוח גם בזה, אנשים כאלו אולי יצליחו להתברג למשרת ניהול נחשקת עם משכורת בשמיים, אבל לשנות באמת את העולם? אני בספק.

העולם לא צריך מנהיגים שהם well rounded, העולם צריך אנשים גאונים שמוכשרים בתחום הצר שלהם.
 

Boston Guy

New member
פיינמן קפץ בין 4 תחומים שונים. וניגן בתופים.

הוא דוגמא לא רעה ל"איש אשכולות" שאת יודעת את שמו בגלל יכולת הביטוי והכתיבה שלו.
זה שלמישהו בוער בעצמות תחום מסויים לא מבטיח שהוא יצליח. יש לא מעט דוגמאות לכך שדווקא זה שיכול לקפוץ מתחום המתמטיקה לתחום הפיזיקה, או ההנדסה - הוא זה שיצליח.
 

danakama10

New member
פיינמן היה פיזיקאי

ואת הספר הידוע עליו כתב סופר, שראיין את פיינמן.

וכן, כתחביב הוא ניגן בתופים. מותר גם לגאונים שיהיו להם תחביבים... ואבוי, תופים הוא למד בשלב מתקדם בחייו, כך שלו היה צריך לכתוב חיבור לקבלה לאוניברסיטה, לא היה יכול להשתמש בדוגמה הזו.

גם וודי אלן מנגן בקלרינט, ולאחר שראיתי אותו בהופעה אני יכולה להעיד שהוא אינו מוזיקאי משובח במיוחד והסיבה שהוא מופיע ושאנשים באים לראות אותו היא שמדובר בוודי אלן.

ברור שאם משהו בוער למישהו בעצמות זה לא מבטיח שהוא יצליח. צריך יכולת התמקדות במטרה מבלי להתייאש וגם הרבה חוכמה. ואם מישהו משנה תחום לאחר מספר שנים ומתמקד בתחום החדש, גם זה נהדר. הסיכוי של אנשים כאלו לפרוץ דרך הוא גבוה בהרבה מאשר האדם החכם שמתפרס על אינסוף תחומים.

בכל מקרה, יש לי הרגשה שאתה מתווכח לשם הויכוח, ולכן לא אגיב יותר בנושא.
 

Boston Guy

New member
זה לא מספיק לקרוא רק את מה שכתוב על דש הכריכה...

אם היית קוראת גם את התוכן של הספר, היית למדה שפיינמן בכלל התחיל ללמוד מתמטיקה. הוא היה עילוי במתמטיקה. ואז נמאס לו והוא עבר ללמוד הנדסת חשמל. ובסוף הוא החליט שפיזיקה זה באמצע הדרך בין מתמטיקה לחשמל והתנחל שם.

ואם היית גם קוראת ולומדת מה שפיינמן כתב - ולא רק מה שכתבו עליו - היית מגלה שהוא היה מורה מעולה, מרצה מרתק, וכתב יותר מעשרה ספרים בעצמו.
 

danakama10

New member
הזחיחות שלך בכל זאת מוציאה ממני תגובה

אגלה לך שאת הספר הידוע Surely you're joking קראתי לא פעם, אלא מספר פעמים, והוא אחד הספרים הכי מרופטים בספריה שלי. גם את הספר Genius שנכתב עליו קראתי. לכן קביעת ההנחות שלך מוטעית, וזו לא פעם ראשונה.

הוא היה עילוי במתמטיקה, ובשלב מסויים בחר להחליף לתחום מקביל. זה קורה הרבה, וזה לא דומה בכלל לאנשי האשכולות שאתה טוען שהאוניברסיטאות מחפשות. למעשה, קראתי בינתיים מה שמאיר כתב, והוא כותב את הדברים הכי הגיוניים ולכן אני מקווה שהוא זה שצודק.

לגאונים "מותר" לתת הרצאות מרתקות (שהן בכל מקרה מרתקות מעצם הנושאים שמועלים בהן), ומותר להם לכתוב ספרים. את ספרי הביוגרפיה עליו, הוא כתב בשיתוף פעולה עם סופרים. אני בטוחה שהוא הוציא גם מאמרים ואולי ספרים מדעיים בעצמו, והרבה מדענים מצליחים עושים זאת, וזה לא מעיד על כישרון כתיבה של סופר מבריק.
 

Boston Guy

New member
דווקא את פיינמן בחרת כדוגמא...

"אני עומד על שפת הים, לבד, ומתחיל לחשוב. יש גלים מתנפצים... הרים של מולקולות, כל אחת מתעסקת בטיפשות בענייניה שלה... ביליונים בנפרד... ובכל זאת הן יוצרות קצף לבן ביחד. עידנים על עידנים... לפני שהיו עיניים שיכלו לראות... שנה אחר שנה... משברים מתנפצים ברעם על החוף, כמו עכשיו. בשביל מי, בשביל מה? בכוכב לכת מת, בלי שום חיים לשעשע אותם. בלי הרף עין של מנוחה... בכבלי האנרגיה... אנרגיית השמש הפזרנית, הבזבזנית... זורמת לחלל. גרגר מעורר את הים לשאוג. במעמקי הים, כל המולקולות חוזרת זו על התבניות של זו עד שנוצרות חדשות, מורכבות. הן יוצרות עוד כמוהן... וריקוד חדש מתחיל. הן גדלות בממדים ובמורכבות. יצורים חיים, מסות של אטומים, DNA, חלבון...רוקדים בתבניות יותר ויותר סבוכות. מהעריסה אל הקרקע היבשה... הנה הוא כאן... אטומים עם תודעה... חומר עם סקרנות. עומד על שפת הים... פלא פלאים... אני... יקום של אטומים... אטום ביקום".

ריצ'רד פיינמן - The Pleasure of Finding Things Out: The Best Short Works of Richard P Feynman. תרגום: עימנואל רותם.
 

danakama10

New member
נתחיל בכך

שלא כל תיאור שמשתמש בהרבה adjectives הוא טוב מבחינה ספרותית.

ולעיקר, מדוע ציטטת רק פסקה אחת?
הנה עוד ציטוט מתוך אותו ספר, מפי האתון עצמו:

I've always been rather very one-sided about the science, and when I was younger, I concentrated almost all my effort on it. I didn't have time to learn, and I didn't have much patience for what's called the humanities; even though in the university there were humanities that you had to take, I tried my best to avoid somehow to learn anything and to work on it. It's only afterwards, when I've gotten older and more relaxed that I've spread out a little bit — I've learned to draw, and I read a little bit, but I'm really still a very one-sided person and don't know a great deal. I have a limited intelligence and I've used it in a particular direction.


וכפי שמעיד העורך של הספר, הוא (העורך) התערב בכתיבה.

Feynman had a very casual attitude toward proper grammar, as clearly shows in most of the pieces, which were transcribed from spoken lectures or interviews. To maintain the Feynman flavor, therefore, I generally let stand his ungrammatical turns o f phrase. However, where poor or sporadic transcription made a word or phrase incomprehensible or awkward, I edited it for readability.
 

Boston Guy

New member
הבנתי. זה לא שאת לא קוראת - זה שאת "קוראת כלשונו".

נראה כאילו את קוראת "באוזן חרשת" - את קוראת את המילים אבל לא שומעת את המנגינה.
את קוראת משפט כמו "פיינמן (או איינשטיין. או עילוי אחר) אמר שהאינטלגנצייה שלו היא מוגבלת" - ומקבלת אותו כפשוטו.
כתוב "אני קורא טיפה" - ואת קולטת את זה כפשוטו. אם כתוב טיפה, זה טיפה.

"אינטלקט מוגבל" - לפי איזו סקאלה? יחסית למי?
ראיתי ציורים של פיינמן. קראתי דברים שהוא אמר, דברים שהוא כתב... "מוגבל" זה דבר מאוד יחסי.

ובנוסף - זה מזכיר לי סיפור.
לפני יותר מ 10 שנים לקחתי את הבת שלי לפליידייט בבית של חברה חדשה שהיא הכירה בבית הספר היסודי. פגשתי שפעם הראשונה את האבא של הילדה ודיברנו קצת.
הסתבר לי שהוא גם ישראלי לשעבר והוא נורא שמח לדבר בעברית.
ראיתי בסלון שלהם פסנתר כנף רציני, ושאלתי "מי מנגן אצלכם בבית"?
הוא אמר "אני מנגן קצת, אבל הילדה לא ממש מתעניינת בנגינה..."
הילדה הפכה לחברה הכי טובה של הבת שלי לתקופה מסויימת, ובמהלך החדשים והביקורים התברר לי ש"אני מנגן קצת" זה בעצם "אני פסנתרן קונצרטים בעל פירסום עולמי, עושה סיבובי הופעות ומנגן באולמות הקונצרטים הכי חשובים בכל העולם, ויש לי חוזה הקלטות עם חברת DECCA הגרמנית. וחוץ מזה אני ראש הקתדרה לפסנתר בבית הספר למוזיקה של אחת האוניברסיטאות הכי חשובות בארה"ב". ובהמשך למדתי שהוא בעצם הייה עילוי בפסנתר מילדות, ובגיל 14 אחד מהוירטואוזים הכי ידועים בעולם לפסנתר בחר בו בתור פרוטז'ה שלו והוא עזב את הבית בישראל ועבר לגור אצלו באירופה.
 

danakama10

New member
למרות סיפור הפסנתרן, במקרה הזה אני מאמינה לפיינמן ולא לך

הציורים שלו הם ברמת צייר חובב. זה נהדר שכאדם בוגר הוא מצא תחביבים שאיפשרו לו להביע רגשות, אבל אין ספק שלא היו ביצירות האלו ניצוצות של גאוניות והדבר הכי מרתק ביצירות שלו הן שהוא, הפיזיקאי זוכה פרס הנובל, צייר אותן.
בדיוק כמו הדוגמה שנתתי עם וודי אלן. כישורי הנגינה שלו בקלרינט אינם מרשימים, ולמרות זאת הוא לא מפסיק להופיע וזוכה לתשואות סוחפות.

https://www.telegraph.co.uk/music/concerts/woody-honks-way-adoration-albert-hall-review/

מעבר לזה, עושה רושם שאתה לא מבין מה הוא אמר (כפי שגם אני אמרתי): לכל אדם יש משאבים מוגבלים. מי שמפנה את המשאבים האלו לתחום אחד ומתעמק בו, אם יש לו את היכולת השיכלית וההתמדה, הוא יבריק בתחום. מי שבוחר להתפרש על פני מספר תחומי עניין, לא יבריק בצורה משמעותית באף אחד מהם. גם גאונים נדרשים לאינסוף שעות השקעה בתחום שלהם כדי להגיע לתוצאות. פיינמן עצמו אמר שהוא פנה לתחביבים שלו כאשר הוא כבר היה מבוגר ו "more relaxed״, אחרי שאת התרומה שלו למדע הוא כבר עשה.

אני בטוחה שגם הפסנתרן שלך, כששיא הקריירה שלו יהיה מאחוריו, יתפנה להקדיש זמן לתחומי עניין נוספים. אתה בעצמך רואה איך כל חייו הוקדשו לנגינה וזו הסיבה, יחד עם הכשרון הגדול, שהוא הצליח. ועדיין, ההצלחה שלו אינה משתווה להצלחה של פיינמן, רק כדי לתת לך מושג כמה השקעה ו dedication פיינמן היה צריך לתת כדי להגיע להישגים שפירסמו אותו כל כך.

בזמנים שלנו, כשיש הפרדה והתמחות בתחומים שונים, קשה להאמין שיהיו עוד אנשי אשכולות כמו דה וינצ׳י ותומס יאנג. מי שלא מקדיש עצמו לתחום שלו ובוחר במקום להתפזר על מספר תחומי עניין, לא יגיע להישגים מרשימים.
 

Fellowship

New member
אני מבין את הרציונל, אבל לא מתחבר להתפזרות בין תחומים

ואם ברשותכם אקפוץ רגע שוב לרפואה, אז המגמה היא התמחות, תת התמחות והתמקצעות בנושאים מאוד ספציפיים.
המגמה היא להתמקד ולהתמקצע בתחום, תת תחום, תת-תת תחום ואף איזור מאוד ספציפי,
לדוגמא, מומחה ספציפית רק לכף יד של ילדים עד גיל X, שלא לומר ספציפית רק לזרת

&nbsp
כך שלא משנה כמה מוכשר האדם, זה נחמד שהוא גם מנגן, כותב שירה ומתרגם ספרים בין שפות,
אבל זה בהגדרה במקום זמן נוסף שהוא יכל להשקיע בתחום ההתמחות המקצועית שלו.
 

Boston Guy

New member
לא שותף להלך הרוח הזה. מה שאתה מתאר זה להפוך לטכנאי זרתות

הגישה של "הרחבת אופקים היא ביזבוז זמן" מוציאה טכנאים, לא יוצרים.
יש אין ספור דוגמאות שמראות כיצד חידושים וקידמה התחילו מהשראה שבאה בכלל מתחום עניין אחר של היוצר.
אם סטיב ג'ובס לא היה מתעניין בקליגרפייה ובגרפיקה, המקינטוש והאייפון לא היו גורמים למהפכה שעברה על חיינו ברבע המאה האחרונה.
אותו ריצ'רד פיינמן החליט יום אחד שבעצם בא לו להתעסק בהנדסת חשמל ולא במתמטיקה טהורה, ואחר כך החליט שבעצם פיזיקה זה יותר מעניין. מה שיצא מהעירבוב הזה היה (בין היתר) פרס נובל. וגם הטרנזיסטור.
 

Fellowship

New member
טכנאי זרתות, בדיוק.

זה לפחות הכיוון ברפואה, פחות מכיר תחומים אחרים,
למעט את תחום פיתוח התוכנה, ששם אמנם דורשים ידע בתחום ספציפי,
אבל ידע נרחב יותר בתחומים משיקים הוא יתרון גדול ובחלק מהתפקידים דווקא Full Stack זה מה שרוצים.

הזכרת אנשים ספציפיים, אני לא חושב שאפשר להקיש מדוגמאות של אנשים באמת מיוחדים על הכלל,
לדעתי הכלל הוא שככל שמתמקצעים בנישה ספציפית, הם יהפכו למומחים גדולים יותר באותה הנישה.
אני גם מניח שסביר יותר שפיזיקאי יגרום לשינוי בעולם כאשר הוא מתעסק יותר בפיזיקה על חשבון ניגון בכינור.

אני לא נגד הרחבת אופקים, אני חושב שלאינדיבידואל זה תורם הרבה בחיים, מעבר למקצוע שלו,
אבל בפן ההתסכלות של התרומה לאנושות, לדעתי היא תגדל אם במקום לתרגם את אנה קארנינה לשפה איזוטרית, החוקר ימשיך לחקור ולעסוק בתחומו.
 

KallaGLP

New member
ואגב, אני התייחסתי כאן ספציפית לטענה

שמי שחזק במדעים המדויקים בהכרח לא יהיה חזק בכתיבת חיבור, כי אני יודעת בוודאות שזו טענה מאוד מכלילה ולא נכונה. לא היה בכוונתי להתייחס לטיב דרישות הקבלה או לשלול את הטענה שייתכן מאוד שהמוסדות האלה מפסידים מועמדים שמאוד חזקים בפיזיקה או בתחום מדעי אחר רק כי הם לא יודעים לכתוב חיבור, כי בטח שלא חסרים גם כאלה, או שאין כאלה בין המועמדים ששוכרים כותבים מקצועיים כדי שיהיה להם סיכוי להתקבל.
אבל השאלה היא מה בסופו של דבר מטרת האוניברסיטאות הללו (ואת זה אני באמת לא יודעת): האם להתמקד אך ורק בבחירת עילויים בתחום אחד צר, שאולי יוכלו להגיע להשגים עולמיים בתחום הצר האחד הזה, או שאולי המטרה שלהם לאסוף אנשי אשכלות ורנסנס בעלי ידע ויכולות רב צדדיים ותכונות של מצוינות כללית, שלא בהכרח בולטים רק בתחום אחד ספציפי. היות שאלה מוסדות פרטיים, זכותם להחליט איזו תדמית הם רוצים ליצור, אילו השגים חשובים להם ואיזה סוג של סטודנטים ובוגרים הם רוצים שיהיו להם. בין אם זה לרוחנו ובין אם לאו.
 

danakama10

New member
ברור שזכותם

אני פשוט טוענת שכל אותם המנהיגים, כל אותם אנשי האשכולות, עוזרים בסופו של דבר בעיקר לעצמם.
אלו שיש להם להט לתחום הצר שלהם, הם אלו שיתרמו לעולם תרומה אמיתית.
אבל באמריקה כמו באמריקה, השיווק שולט והתוכן תופס מקום שולי יותר.
 

KallaGLP

New member
אין בהכרח סתירה.

זה שהם מעולים גם וגם לא אומר שהם לא יכולים לבחור תחום שהם מתמחים ומתעמקים בו עוד יותר מבשאר, ורבים מהם בסופו של דבר גם עושים זאת. הידיד הזה שלי ממש לא מתאמץ כדי לזכור ולדעת את כל הדברים, הוא פשוט קולט אותם מהאוויר, אם אפשר להגיד זאת כך. מעבר לזה הוא בהחלט מתעמק מעבר במה שמעניין אותו במיוחד. אדם שמבריק בפיזיקה ויכול להיות פיזיקאי דגול אבל מסוגל גם לכתוב חיבור טוב זה לא דבר עד כדי כך לא מציאותי לדעתי ומניסיוני.
 
למעלה