(שתי הערות)
{א. (אולי זה פחות מעניין, אבל לי זה נראה יותר חשוב) קודם כל, וחשוב מכל, הערה על ה"לאומנות" כביכול של היהודים בימי הבית השני. נתחיל מכך שכל הכללה אידאולוגית על ´היהודים בימי-הבית השני´ היא נוראה למדי בחוסר-הדיוק שלה; ובעוד שלהכללות היסטוריות כאלו הן לגיטימיוֹת במקרים מסוימים (גם אם מדובר בהכללה על עם מפולג ביותר במשך מאות רבות) , אני לא רואה איך נטפלה כאן הלאומיות דווקא ליהודים בימי הבית השני (ההכללה הנכונה הייתה יותר לימי הבית הראשון; ובכל מקרה כלל לא מדובר בלאומיות במובן המודרני של המילה). נכון, היו זרמים בדלניים - שיאם כמובן ב"מרד החשמונאים" (פחות מחצי מהתקופה המדוברת), אך מן הראוי לציין כאותו זרם אידאולוגי (ה"פרושי") שלימים הפך להיות היהדות האורתודוכסית כפי שאנו מכירים היום, היה רחוק למדי מלאומיות (במובנה הצבאי והריבוני, לא במובן של בדלנות אידאולוגית) , והיו גם זרמים פופולריים רבים של מתיוונים.} ב. ולדיון עצמו נכון, גם הסורים לאומנים, ואת הסורים אין נוהגין להשוות לנצאיזם (רק בהתלהמויות דמגוגיות של ציונים קיצוניים). זה משום שהלאומנות הערבית (כמו הלאומנות היהודית של ´מרד החשמונאים´ ו´מרד בר-כוכבא´) שונה מאוד מהלאומנות האירופית, המערבית. שונה בהמעייונות-הפילוסופיים שלה, שונה במאפיינה הקונספטואליים, האסתטיים והאתיים, ושונה - בסופו של דבר- בתוצאותיה המתקבלות על הדעת (הן מבחינה יישומית והן מבחינה רעיונית). הלאומנות הציונית היא ברת-השוואה רק ללאומיות האירופית. ובמיוחד ללאומנות הגרמנית הידועה לשמצה - רוב הוגיה המרכזיים של הציונות (ממשה הס עד הרצל) היו בניה של התרבות הגרמנית, חלק גדול מהם גרמנים בעצמם, ורוב הטקסטים של הציונות, נכתבו במקור בגרמנית (גם חלק גדול מכתביהם של הציונים ה"רוסיים", שכן גם אלו - כמו פינסקר שכתב את ´אוטואמנציפציה´ בגרמנית - היו בניה של התרבות הגרמנית). ובכן יש לנו תנועה לאומית יהודית, שהיא גרמנית במאפייניה התרבותיים, הרעיוניים והלשוניים (ולשונו של פילוסוף נחשבת כיום למרכיב מרכזי מאוד בהגותו והלך רוחו); נכון - זה עדיין לא מוביל בהכרח להשוואה פוזיטיווית לנאציזם - אבל זה בהחלט מוביל לאפשרות לערוך אנלוגיה - לשם המחקר בלבד, בינתיים, בין שתי התנועות - שכן יש סבירות גבוהה שהן "ידברו באותה שפה" -אותם מושגים, אותם "רעיונות אב" - גם אם בסופו של דבר יתגלו בינהן הבדלים. נפנה אם כן לאנלוגיה קצרה בשני מושגי-מפתח, ´גזע/לאום´ ו´העם היהודי´, בשתי המשנות. גזע/לאום ובכן לנאצים ולציונים משותפת ההנחה שקיימים גזעים מסוימים בעולם ושיש לכל גזע תכונה מסויימת (משה הס). מוסכם שהגזע הוא המגדיר את הלאום (כך במשנתה) של הציונות המרכזית, "המדינית"; זרמים שוליים בציונות, כמו "אחד-העם", התנגדו לה, וביקרו את ´תיאוריית הגזע´ של הציוניים). לגזעים מסויימים יכולים להיות ´מחלות´ מוּלדות, עוברות בתורשה, שהם לא יכולים להפטר מהם : כך אנחנו מתבשרים שהגזע האירופי "חולה" ב´אנטישמיות´, העוברת בתורשה בתיאוריה הציונית (אוטואמנציפציה של פינסקר) ושהגזע היהודי חולה באלף מחלות אחרות בתיאוריה הנאצית (מיין קמפף). בשום מקום לא כתוב, באף אחת מהתנועות, שעל מנת לרפא גזע ממחלתו צריך להרוג אותו. הפיתרון המעשי של התנועה הנאצית, אמנם היה כזה. העם היהודי במשנה הציונית, העם היהודי הגלותי הוא "עם מפלצת ועם לקוי בגופו ובנשמתו". (יעקב קלצ´קין, בתוך "הרעיון הציוני" ע´ 242). כך גם במשנה הנאצית. משעשע לחשוב כי בתקופה מסויימת הפיתרון של שתי התנועות לעם היהודי היה זהה: העברתו המיידית לארץ אפריקאית שכוחת אל (הנאצים למדגסקר והציונים לאוגנדה) , אך כידוע הפיתרון המעשי היה שונה. אם כן, בשני המושגים מצאנו רעיון די זהה, לא? הפיתרון המעשי היה שונה. תהיה צודק לחלוטין אם תאמר שלהשוואה הזאת אין שום מקום חוץ מבמישור התיאורטי, הפילוסופי. אבל - ש ו ם ת נ ו ע ה , לא התנועה הלאומית הספרדית ולא התנועה הלאומית האיטלקית, דומה כל כך לציונות בשני המושגים העיקריים שלה - ´לאום´ ו´יהודי´ (פילוסופים-גזעניים מוקדמים כמו ארנסט רנאן מצרפת או פילוסופיים גזעניים בריטיים כן דיברו כך על כל אחד מהמושגים בנפרד,אך לעולם לא ביחד, כמו התנועה הנאצית). שום תנועה לאומית אחרת לא דיברה במושגיה האחרים של התנועה הציונית כמו התנועה הלאומית הגרמנית המודרנית, פשוט משום שהתנועה הציונית היא גרמנית ומודרנית במהותה. אני חושב שזה בסיס קביל להשוואה.
) ולא כל הציונות היתה בדעה שהזכרת, ובנוסף אם איזה ציוני ראה את עצמו כמתקדם יותר מהערבים זה לא היה מבחינה אתנית - זכור שהנאצים החשיבו גם יהודים "מתקדמים תרבותית" כראויים למיתה. כל זה לא אומר שהציונות טהורה. אבל ההשוואה לנאציזם מוגזמת בהחלט.