זו צורה מאד צרה להסתכל על כך
קודם כל, אם נאצי הוא מי שתומך במפלגה הנאצית הגרמנית, אזי אין נאצים באמריקה ובאוסטריה לתפיסתך, ויותר מכך - אזי פאשיסט הוא מי שתומך במפלגה הפאשיסטית האיטלקית, ולכן אין פאשיסטים מחוץ לאיטליה. פאשיזם היא ריאקציה לאומנית בעלת אסתטיקה רומית. במקור היא הייתה ריאקציה לרוחות הקומוניזם שנישבו באירופה, ולראשונה פילוסופית האסטתיקה הזו כונתה בשם הזה באיטליה של שנות העשרים המוקדמות. נאציזם הוא רומנטיקה לאומנית שנכנסה למאה העשרים, ולבשה עליה את המודרניזם, תרומתו של הייגל, יוצא תנועת ההשכלה. רעיון הגזע היה חלק נכבד מהשיח המדעי גם מחוץ לחוגי הנאצים. ציונים רבים האמינו בגזע, ואפילו ליברלים רבים בארה"ב. וצרפת הייתה גזענית יותר מגרמניה בתקופה של לפני מלחמת העולם השניה. לכן לטעון שאם אדם מאמין בגזעים הרי הוא נאצי, הינו מעשה לא נכון עובדתית. באשר להשמדה - השמדה היא פרקטיקה. בתחילה הם טענו רק שצריך לדחוק אותם מהחיים הציבורים, אח"כ תמכו בגירוש. אם מלחמת העולם השנייה הייתה נמנעת, הם עדיין היו נאצים, למרות שלא השמידו גזע. ואגב, את ההשמדה ההמונית הם ירשו מהסובייטים והבריטים. פאשיזם הוא יותר אסתטיקה, כיוון שאין לו פילוסופיה מורכבת ומובנית. אפילו מוסוליני, האדם שטבע את המונח, לא הצליח להגדיר במדוייק מהו פאשיזם, וישנה אימרה של פאשיסט איטלקי משנת 1942 (כבר לקראת נפילת איטליה הפאשיסטית): "הכל יכול להיות מצויין, אם הוא [מוסוליני] יעשה סוף סוף את המהפיכה הפאשיסטית שהוא מדבר עליה!". מעצם היותו של הפאשיזם צורה יותר מאשר תוכן, הוא מגדיר יותר צורת משטר, בעוד הנאציזם, המהווה פילוסופיה מורכבת השואבת את תכניה מימי יוון ורומי, וכמובן מהרנסנס והתנועות הרומנטיות שצמחו במאה ה-18, מגדיר את אופי המשטר יותר מאשר את המנגנון שלו. ודבר אחרון - להגיד שהיטלר היה מייסד הנאציזם, אינו נכון. הוא אומנם ייסד את התנועה הנאציונל סוציאליסטית (הגם שהייתה קיימת לפני כן, פשוט תחת שם אחר, והיית אחת מתוך המוני תנועות פולק גרמניות לאומניות), אבל הרעיונות הללו נשבו בגרמניה בפרט ובאירופה בכלל הרבה לפני. היטלר לא היה החיידק; היטלר היה הסימפטום.
