סוודר?!

[sailor]

לפי המקובל בארץ

בשנות ה-50-60 וכנראה גם לפני כן. באותה תקופה קראו כאן לשניהם הן אפודה והן פולובר וכנראה זו הסיבה לקיבוע של אפודה - סודר נטול שרוולים כי לרוב היא היתה חסרת כפתורים (ריצ'רץ' היה נדיר).

 

[daviduuu]

לילה טוב איתי,

גם אני איני מכיר מישהו הקורא לסוודר בשם סודר; אף לא טענתי כך קודם. הצגתי את דברי אב"ש, ולא כדי לפסוק הלכה למעשה על פיו. הא ראיה שהצגתי חלק מהחולקים עליו כגון: אלקלעי, דן פינס. יתירה מזאת, למפורסמות אין צריך ראיה. המילה סודר לא יכירנה מקומה בשפה העברית העכשווית - במשמעות של סוודר. יש לשער כי כיון שהמילה סוודר באנגלית נהגית במלעיל, לכן כך הוגים אותה בעברית בצורת היחיד, וגם בצורת הרבים (Swed'derim).

 

[איתי שלר]

לילה טוב גם לך

 

[sailor]

גם אני כבר לא מכיר כאלה

הם כבר לא קוראים אלא נחים על משכבם, אבל לפני חצי מאה היו לא מעטים שדברו כך.

 

[daviduuu]

אם אתה מעיד, מי אני שאחלוק עליך

 

[nevuer]

סיכום ביניים

יש לבטא סוודֶרים ולא סוודָרים (אם כי לכאורה אפשר לדבר רק על המלצה ולא על הכרעה, שכן המילה איננה תקנית (כך לפי אב"ש, המציע במקומה את החלופה סוּדר (אבל אב"ש איננו סמכות בענייני תקן, ומלבד זאת, סודר משמשת כינוי לפריט לבוש אחר, ואין משתמשים בה במשמעות של סוודר (לדעה אחרת, השימוש במילה סודר במשמעות סוודר היה רווח בספרות העברית של מזרח אירופה, ומופיע גם בשיר של יפה ירקוני מלפני קום המדינה (ושמא סודר אינה אלא כתיב חסר ארכאי של סוודֶר? וצ"ע)). החלופה התקנית לסוודר היא סֻרגה (אך איש איננו משתמש במילה זו, ויש לגנות בכל תוקף את התכתיבים של חברי האקדמיה היושבים במגדל השן (יצוין כי ישיבה מוגזמת במגדל השן עלולה לגרום לפצעי לחץ, טחורים, הפרעות עיכול ובעיות רפואיות נוספות, וזאת מבלי למנות את שלל הסיכונים הנובעים מהיעדר פעילות גופנית) ואינם קשובים לרצון העם (לצד קולות הימאים נשמעים לעתים גם קולות אחרים, המצרים על התרפסותה של האקדמיה וכניעתה לגחמות העם. וצ"ע)). גם מילון ספיר, ערך סוּדר, תומך בקביעה זו (אך ההגדרה השנייה עשויה לתמוך דווקא באפשרות שסודר יכול לשמש בהוראת סוודר, אם נניח שאפודה איננה דווקא בגד חסר שרוולים (אבל בשימוש הרווח, אפודה היא בגד חסר שרוולים. וצ"ע))); אך אלקלעי מכליל את המילה במילונו) וככזו איננה בתחום עניינה של האקדמיה, ואיש הישר בעיניו יבטא (על כל פנים מבחינת הרגלי הלשון הצורה סוודָרים איננה מצויה (להוציא בפי אביו של השואל) ואיננה רצויה (ואם יורשה לי להוסיף, מלכתחילה אין בסיס לשוני לצורה זו; אם נעברת את סוודר ונתייחס אליה כאל צורה סגולית, ראוי לנקדה בריבוי סְוַדְרִים על משקל פִּילֶגֶשׁ-פִּילַגְשִׁים)). וצ"ע).

 

[trilliane]

 

[אנילי מילי]

דבר דבור על אופניו

 

[trilliane]

אין הכרעה רשמית כי זו לא מילה "רשמית"

וכפי שכתבו לפניי, האקדמיה קבעה (רשמית) את החלופה סורגה (סֻרְגָּה) אבל הציבור לא משתמש בה, כידוע. כיוון ש'סוודר' נשאלה מלעז, נטייתם הטבעית של הדוברים היא פשוט להוסיף לה צורן ריבוי Xים בסוף בלי לשנות תנועות מיותרות וגם בלי להעביר את הטעם לסוף המילה. לכן ההגייה המקובלת בציבור (כפי שאני מכירה אותה) היא אכן svederim בהטעמה קדם-מלעילית (על ההברה הראשונה, sve). 'סדר' ו'חדר' אינם יוצאי דופן; הריבוי של המשקלים המלעיליים-סגוליים (קֶטֶל, קֵטֶל וקֹטֶל) הוא קְטָלִים או קְטָלוֹת. לכן סֵדֶר (סְדָרִים) או חֶדֶר (חֲדָרִים) אינם יוצאי דופן אלא מתנהגים בדיוק לפי הסֵפֶר (סְפָרִים), אֶבֶן (אֲבָנִים), מֶלֶךְ (מְלָכִים), כֶּבֶשׂ (כְּבָשִׂים), יֶלֶד (יְלָדִים) והרשימה עוד ארוכה.