אולימפיאדה. כשהתחלתי לכתוב את הסטטוס שלי בפייסבוק על סיום תחרויות השחיה התחלתי לציין איזה מיליון וחצי שחיינים והגעתי למסקנה שזה לא ישים לסטטוס של פייסבוק.
אז הנה זה פה, כי אני פשוט חייבת להוציא את זה, זה בסדר אם לא תקראו, זה לפרוטוקול בלבד:
מייקל פלפס. כי זה הוא וכי זה הסגנון פרפר הכי יפה בעולם.
ריאן לוכטה. כי לסחוב שלשלאות וצמיגים עד שמקיאים זו לא מילה גסה כשמתאמנים לאולימפיאדה.
מיסי פרנקלין, כי 4 מדליות זהב אולימפיות תוך כדי שטויות טינאייג'ריות כמו בגרויות וציוצי תמיכה מעלפים מג'סטין ביבר זה דבר שזוכה להערכה.
רבקה סוני, כי לשבור שיא עולם בחצי גמר דורש הרבה ביצים, וכי יש לה את הבגד ים הכי יפה שראיתי מעודי.
דנה וולמר, כנ"ל לגבי השיא עולם (רק עם שיא אולימפי) , וגם מדהים שאפשר בכלל להגיע להישגים כאלה בתזונה נטולת ביצים-גלוטן-וכל דבר אכיל אחר בערך.
סטפני רייס, כי לא אכפת לי שהיא לא זכתה באף מדליה אחת לרפואה, יש לה רוח מדהימה ואני אוהבת אותה.
אמילי סיבוהם, כי היא קנתה אותי עם סגנון הגב המופלא שלה.
אליזבת ביזל, כנ"ל. וגם הלק שלה.
ליבי טריקט, כי היא שחיינית מדהימה והציוצים שלה בטוויטר עשו לי את מרבית האוליפיאדה. התמיכה שלה בקבוצה פשוט מעוררת הערצה.
ג'יימס מגנוסן, כי להצליח להמשיך לשחות אחרי שהפסדת את הזהב במאית שניה מחורבנת זה לא דבר קל.
ניית'ן אדריאן, כי להפתיע את עצמך במדליית זהב במשחה הכי יוקרתי בבריכה זה משעשע וחמוד.
יאניק אנייל, כי עם כל המרמור שלי כלפיו על הניצחון שלו על לוכטה, וואו.
קריסטי קובנטרי, כי החיבוק שהיא נתנה למיסי פרנקלין אחרי שהיא שברה לה את שיא העולם ב-200 גב היה רוח ספורטיבית במיטבה.
רבקה אדלינטון, כי היא שחתה שחיה נהדרת ולמרות ההפסד לאמריקאית הצעירה והמפתיעה לדקי (נדמה לי?) לקחה את זה ברוח נהדרת.
אליזבת סימונדס, שלמרות שלא הצליחה להביא לבריטניה מדליה, הציוצים שלה עושים לי את היום.
ליאם טנקוק, ששחה עכשיו נפלא בשליחים והביא הרבה כבוד לבריטניה, גם אם לא בצורת מדליה.
קוסוקה קיטג'ימה, כי חילופי דורות בבריכה זה דבר אכזרי, אבל אף אחד לא ייקח לו את הסגנון חזה היפיפה שלו.
סון יאנג, כי על כמה מרחקי שחיה אפשר לשלוט ביד רמה. וגם כי הוא הסיני הראשון שאני אשכרה מצליחה לזכור את השם שלו, וזה אומר משהו.
פארק טה-הון, ששחה נהדר למרות כמה טעויות אסטרטגיות.
תרזה אלשאמר, כי לשחות באולימפיאדה בגיל 37 זה לא צחוק.
צ'אד לה-קלוס, כי לנצח את מייקל פלפס ב-200 פרפר דורש ביצים מברזל. כנ"ל לבכות כמו ילד קטן על הפודיום.
סיזר סיילו, כי אמנם לא יצא לו לבכות על הפודיום השנה, אבל הוא שחה מדהים.
והכי חשובים -
גל נבו, כי חצי גמר זה הישג מדהים, ולהמשיך להתחרות כשאתה כל פעם מפספס את השלב הבא במקום אחד בלי להיות מתוסכל למוות זה די מעורר הערצה.
עמית עברי, כי המאבק ההירואי שלה בחצי הגמר 200 מעורב היה לא ייאמן.
יעקב תומרקין, כי ריו 2016 לגמרי מחכה לו.
ובטוח שכחתי עוד מלא שחיינים שרציתי לציין. אבל מאוחר בלילה כבר.