סדנא? או סדנה?

[דובושכ]

סדנא? או סדנה?

אומרים לי שאין יותר להשתמש או לכתוב מילים שמקורן בארמית עם סיומת א' ולכן רק סדנה, דוגמה וכו' (לא עוד סדנא , דוגמא) האם זה אכן כך? ומה צורת רבים? סדנות או סדנאות? תודה ושבת שלום.

 

[גנגי]

האקדמיה ללשון אומרת

שיש לכתוב "סדנה". צורת הריבוי - סדנות או סדנאות, לבחירתך. אני מעדיפה את זו בלי ה-א', אבל זה לא מחייב אותך.

 

[קטן]

סדנא/ה

האם הכלל הזה תקף לגבי כל המילים עם סיומת א/ה?

 

[גנגי]

לכאלה שמקורן בארמית ונטמעו בעברית.

 

[שבולת ירוקת העין]

ובעקבות עִברותן

הן גם עברו ניתוח לשינוי מין: בארמית "סדנא דארעא חד הוא", ובעברית סדנה היא נקבה (כמו דוגמה, טבלה, קופסה וכו'). ודרך אגב: אם היחיד של דוגמאות הוא דוגמה. מה היחיד של כופתאות, הרפתקאות וגרוטאות?

 

[גנגי]

ככל שאני יודעת

רק הצורה "גרוטאה" נותרה ללא שינוי (יש לך חדשות בשבילי?). הרפתקה וכופתה קיימות זה מכבר, ואני באופן אישי לא אומרת הרפתקאה או כופתאה לעולם. אגב, גם בערבית יש "כופתה", שפירושה... כופתה. ועוד דבר קטן: העברית מנצלת את הארמית לצורך התעשרות (אפילו אי אפשר לומר "על חשבונה של הארמית", כי מי כבר היום מדבר ארמית באופן יומיומי? ממי אנחנו גוזלים את כבשת הרש?): סדן הוא משטח העבודה (צורת הזכר, כמו בארמית), ו"סדנה" (ה"עִברות" של הארמית) היא המקום שבו עושים את המלאכה. דוגמות נוספות (שאמנם כבאר נתתי בעבר, אבל מה זה חשוב...): קיץ (העברי) וקיט (הארמי), שינם קייציים, אבל ב"קיט" משתמשים רק לצורך תיירות קיץ. נוצר (עברית) ונוטר (ארמית) - שתיהן מדברות על שמירה, אבל לכל אחת רכיבים סמנטיים שונים (נוצר את נשקו, נוצר את רגשותיו, אבל נוטר טינה). ארצי (עברית) לעומת ארעי (ארמית) - שניהם מדברים על ארציות, אבל האחד במובן של גשמיות לעומת רוחניות, והשני במובן של זמניות. ויש עוד רבים כאלה.

 

[גנגי]

ככל שאני יודעת

רק הצורה "גרוטאה" נותרה ללא שינוי (יש לך חדשות בשבילי?). הרפתקה וכופתה קיימות זה מכבר, ואני באופן אישי לא אומרת הרפתקאה או כופתאה לעולם. אגב, גם בערבית יש "כופתה", שפירושה... כופתה. ועוד דבר קטן: העברית מנצלת את הארמית לצורך התעשרות (אפילו אי אפשר לומר "על חשבונה של הארמית", כי מי כבר היום מדבר ארמית באופן יומיומי? ממי אנחנו גוזלים את כבשת הרש?): סדן הוא משטח העבודה (צורת הזכר, כמו בארמית), ו"סדנה" (ה"עִברות" של הארמית) היא המקום שבו עושים את המלאכה. דוגמות נוספות (שאמנם כבאר נתתי בעבר, אבל מה זה חשוב...): קיץ (העברי) וקיט (הארמי), שינם קייציים, אבל ב"קיט" משתמשים רק לצורך תיירות קיץ. נוצר (עברית) ונוטר (ארמית) - שתיהן מדברות על שמירה, אבל לכל אחת רכיבים סמנטיים שונים (נוצר את נשקו, נוצר את רגשותיו, אבל נוטר טינה). ארצי (עברית) לעומת ארעי (ארמית) - שניהם מדברים על ארציות, אבל האחד במובן של גשמיות לעומת רוחניות, והשני במובן של זמניות. ויש עוד רבים כאלה.

 

[תופס עוגב]

ככל שאני יודע

רצית לומר גם שהמכונה ארורה. והאמת היא שיש לי בעיה עם הסיומת בה"א. אין שום הגיון אז לדוגמאות וגרסאות. אני מעדיף קוהרנטיות (הלו, אחל"ה, יש חלופה?) - או גרסות ודוגמות (וגרסה ודוגמה) או דוגמאות וגרסאות (ודוגמא וגרסא) ואין לי בעיה לריב קצת עם האקדמיה. ואני אישית בעד הגרסא.

 

[מוגג]

וככל שאניודע

אכן הצורהרשמית בעברית היא גרוטה וגרוטות.

 

[גנגי]

הרווחתי .

ואגב - מישהו יכול לעזור לי ולבדוק בשבילי במילון (אבל מילון טוב) מה זה "עַלעוֹל"? לדעתי זה צריך להיות משהו שמעיד על סערת רגשות, מעין שיבולת (מערבולת) של רגשות. מודה לבודקים. (בטח ספלינטור כבר בדק בלאו הכי, נכון, סםפלינט?

)

 

[lexigali]

ובעודם עוברים כסער ועלעול

כך היו המה נושאים ביחד-קול: עציון גבר, עציון גבר עציון גבר, ים אילות שיכה אותנו דבר אם ניסוג ואם נימוט. יוודע היום מי גבר ותשמע את פעלו נערה מעציון-גבר, עציון גבר, ים אילות. אלתרמן עלעול = רוח סערה, סופה (אב"ש)

 

[hapax legomenon]

קצת לפני אלתרמן

כתב בן-סירא (מ"ג, יז): קול רעמו יחיל ארצו ובכֹחו יזעים הרים אימתו תחרף תימן עלעול סופה וסערה כרשף יניף שלגו וכארבה ישכון דִרתו צדק אב"ש בפירושו.

 

[shellyland]

כרשף יניף שלגו? ../images/Emo6.gif

 

[lexigali]

כבני רשף יגביהו עוף!

 

[זולל מישמישים]

עלעול

חשבתי שעלעול זה ה"כמו הוריקנים" הקטנים שנוצרים מרוח שמסתובבת במעגל ומרימה חול ואבק, ויש להם צורה כמו משפך. זה בעיקר בנגב, ובדרך כלל הם נעלמים תוך כמה שניות. אם לא עלעול, אז איך קוראים אותם?

 

[גנגי]

יבורכו כל העונים.

מילה באמת יפה. והפירוש מאוד מתאים למה שחשבתי שהיא אומרת.

 

[ספלינטור]

לא, למה?

זה שוב מהספר הזה שאני כבר מתחיל לשכוח? אז לא, לא בדקתי, וכרגע אני לא יכול לבדוק, כי אני בעבודה של טללים. בערב אני אוכל לבדוק, אבל רק אם את מחשיבה את אברם למילון טוב.

 

[דובושכ]

דוגמה , סדנה , הרפתקה...

תודה רבה לכל המשיבים. מהיום רק ה' בסוף המלה הארמית בשמושה העברי!

 

[זולל מישמישים]

קוהרנטיות == מִיתאַם?

 

[lexigali]

אוי לעיניים שכך רואות!