ככל שאני יודעת
רק הצורה "גרוטאה" נותרה ללא שינוי (יש לך חדשות בשבילי?). הרפתקה וכופתה קיימות זה מכבר, ואני באופן אישי לא אומרת הרפתקאה או כופתאה לעולם. אגב, גם בערבית יש "כופתה", שפירושה... כופתה. ועוד דבר קטן: העברית מנצלת את הארמית לצורך התעשרות (אפילו אי אפשר לומר "על חשבונה של הארמית", כי מי כבר היום מדבר ארמית באופן יומיומי? ממי אנחנו גוזלים את כבשת הרש?): סדן הוא משטח העבודה (צורת הזכר, כמו בארמית), ו"סדנה" (ה"עִברות" של הארמית) היא המקום שבו עושים את המלאכה. דוגמות נוספות (שאמנם כבאר נתתי בעבר, אבל מה זה חשוב...): קיץ (העברי) וקיט (הארמי), שינם קייציים, אבל ב"קיט" משתמשים רק לצורך תיירות קיץ. נוצר (עברית) ונוטר (ארמית) - שתיהן מדברות על שמירה, אבל לכל אחת רכיבים סמנטיים שונים (נוצר את נשקו, נוצר את רגשותיו, אבל נוטר טינה). ארצי (עברית) לעומת ארעי (ארמית) - שניהם מדברים על ארציות, אבל האחד במובן של גשמיות לעומת רוחניות, והשני במובן של זמניות. ויש עוד רבים כאלה.