סדנא? או סדנה?

דובושכ

New member
סדנא? או סדנה?

אומרים לי שאין יותר להשתמש או לכתוב מילים שמקורן בארמית עם סיומת א' ולכן רק סדנה, דוגמה וכו' (לא עוד סדנא , דוגמא) האם זה אכן כך? ומה צורת רבים? סדנות או סדנאות? תודה ושבת שלום.
 

גנגי

New member
האקדמיה ללשון אומרת

שיש לכתוב "סדנה". צורת הריבוי - סדנות או סדנאות, לבחירתך. אני מעדיפה את זו בלי ה-א', אבל זה לא מחייב אותך.
 

קטן

New member
סדנא/ה

האם הכלל הזה תקף לגבי כל המילים עם סיומת א/ה?
 
ובעקבות עִברותן

הן גם עברו ניתוח לשינוי מין: בארמית "סדנא דארעא חד הוא", ובעברית סדנה היא נקבה (כמו דוגמה, טבלה, קופסה וכו'). ודרך אגב: אם היחיד של דוגמאות הוא דוגמה. מה היחיד של כופתאות, הרפתקאות וגרוטאות?
 

גנגי

New member
ככל שאני יודעת

רק הצורה "גרוטאה" נותרה ללא שינוי (יש לך חדשות בשבילי?). הרפתקה וכופתה קיימות זה מכבר, ואני באופן אישי לא אומרת הרפתקאה או כופתאה לעולם. אגב, גם בערבית יש "כופתה", שפירושה... כופתה. ועוד דבר קטן: העברית מנצלת את הארמית לצורך התעשרות (אפילו אי אפשר לומר "על חשבונה של הארמית", כי מי כבר היום מדבר ארמית באופן יומיומי? ממי אנחנו גוזלים את כבשת הרש?): סדן הוא משטח העבודה (צורת הזכר, כמו בארמית), ו"סדנה" (ה"עִברות" של הארמית) היא המקום שבו עושים את המלאכה. דוגמות נוספות (שאמנם כבאר נתתי בעבר, אבל מה זה חשוב...): קיץ (העברי) וקיט (הארמי), שינם קייציים, אבל ב"קיט" משתמשים רק לצורך תיירות קיץ. נוצר (עברית) ונוטר (ארמית) - שתיהן מדברות על שמירה, אבל לכל אחת רכיבים סמנטיים שונים (נוצר את נשקו, נוצר את רגשותיו, אבל נוטר טינה). ארצי (עברית) לעומת ארעי (ארמית) - שניהם מדברים על ארציות, אבל האחד במובן של גשמיות לעומת רוחניות, והשני במובן של זמניות. ויש עוד רבים כאלה.
 

גנגי

New member
ככל שאני יודעת

רק הצורה "גרוטאה" נותרה ללא שינוי (יש לך חדשות בשבילי?). הרפתקה וכופתה קיימות זה מכבר, ואני באופן אישי לא אומרת הרפתקאה או כופתאה לעולם. אגב, גם בערבית יש "כופתה", שפירושה... כופתה. ועוד דבר קטן: העברית מנצלת את הארמית לצורך התעשרות (אפילו אי אפשר לומר "על חשבונה של הארמית", כי מי כבר היום מדבר ארמית באופן יומיומי? ממי אנחנו גוזלים את כבשת הרש?): סדן הוא משטח העבודה (צורת הזכר, כמו בארמית), ו"סדנה" (ה"עִברות" של הארמית) היא המקום שבו עושים את המלאכה. דוגמות נוספות (שאמנם כבאר נתתי בעבר, אבל מה זה חשוב...): קיץ (העברי) וקיט (הארמי), שינם קייציים, אבל ב"קיט" משתמשים רק לצורך תיירות קיץ. נוצר (עברית) ונוטר (ארמית) - שתיהן מדברות על שמירה, אבל לכל אחת רכיבים סמנטיים שונים (נוצר את נשקו, נוצר את רגשותיו, אבל נוטר טינה). ארצי (עברית) לעומת ארעי (ארמית) - שניהם מדברים על ארציות, אבל האחד במובן של גשמיות לעומת רוחניות, והשני במובן של זמניות. ויש עוד רבים כאלה.
 
ככל שאני יודע

רצית לומר גם שהמכונה ארורה. והאמת היא שיש לי בעיה עם הסיומת בה"א. אין שום הגיון אז לדוגמאות וגרסאות. אני מעדיף קוהרנטיות (הלו, אחל"ה, יש חלופה?) - או גרסות ודוגמות (וגרסה ודוגמה) או דוגמאות וגרסאות (ודוגמא וגרסא) ואין לי בעיה לריב קצת עם האקדמיה. ואני אישית בעד הגרסא.
 

גנגי

New member
הרווחתי .

ואגב - מישהו יכול לעזור לי ולבדוק בשבילי במילון (אבל מילון טוב) מה זה "עַלעוֹל"? לדעתי זה צריך להיות משהו שמעיד על סערת רגשות, מעין שיבולת (מערבולת) של רגשות. מודה לבודקים. (בטח ספלינטור כבר בדק בלאו הכי, נכון, סםפלינט?
)
 

lexigali

New member
ובעודם עוברים כסער ועלעול

כך היו המה נושאים ביחד-קול: עציון גבר, עציון גבר עציון גבר, ים אילות שיכה אותנו דבר אם ניסוג ואם נימוט. יוודע היום מי גבר ותשמע את פעלו נערה מעציון-גבר, עציון גבר, ים אילות. אלתרמן עלעול = רוח סערה, סופה (אב"ש)
 

hapax legomenon

New member
קצת לפני אלתרמן

כתב בן-סירא (מ"ג, יז): קול רעמו יחיל ארצו ובכֹחו יזעים הרים אימתו תחרף תימן עלעול סופה וסערה כרשף יניף שלגו וכארבה ישכון דִרתו צדק אב"ש בפירושו.
 
עלעול

חשבתי שעלעול זה ה"כמו הוריקנים" הקטנים שנוצרים מרוח שמסתובבת במעגל ומרימה חול ואבק, ויש להם צורה כמו משפך. זה בעיקר בנגב, ובדרך כלל הם נעלמים תוך כמה שניות. אם לא עלעול, אז איך קוראים אותם?
 

גנגי

New member
יבורכו כל העונים.

מילה באמת יפה. והפירוש מאוד מתאים למה שחשבתי שהיא אומרת.
 
לא, למה?

זה שוב מהספר הזה שאני כבר מתחיל לשכוח? אז לא, לא בדקתי, וכרגע אני לא יכול לבדוק, כי אני בעבודה של טללים. בערב אני אוכל לבדוק, אבל רק אם את מחשיבה את אברם למילון טוב.
 

דובושכ

New member
דוגמה , סדנה , הרפתקה...

תודה רבה לכל המשיבים. מהיום רק ה' בסוף המלה הארמית בשמושה העברי!
 
למעלה