החלק שנתפס
צד שמאל באמצע, החלק התחתון של השכמה, מקרים לעוד מקומות. הקטע שביום רביעי הייתי עם בתי אצל חברה ודיברנו על משהו וסיכמנו שאני צריכה לטפל בעצמי, בכלל לא כאב לי הגב, דיברנו על מותשות מסוגים אחרים. עוד באותו ערב התקשרתי למכרה שטיפלה בי בדיקור בעבר ואנחנו מאז בקשר לעיתים רחוקות- היא לא היתה ולא חזרה אלי למחרת. למחרת כבר קמתי תפוסה, שזה יום חמישי, אבל המצב היה עדיין סביר (קמתי בבוקר, לקחתי את פספוסה לגן ודי נחתי כל היום כי היה לי יום חופשי וביליתי חלק ממנו במיטה וחלק עם רגליים בקערת מים חמימים...) הבוקר זה כבר ממש החמיר, ככה שהתקשרתי דחוף לרופאה שעושה דיקור ובאה הביתה (טיפלה באמא שלי בזמנו) ובצהריים היתה אצלי, דקרה, עשתה מוקסה. אמרה לי לשכב שעתיים אחרי הטיפול. בינתיים קמתי עם יותר כאב מאשר קודם. מה קרה בלילה שבין רביעי לחמישי? שני לילות קודם התחלתי לגמול את בתי מהנקת אמצע הלילה. הסברתי לה שהיא תינק בבוקר ולא באמצע הלילה. היו שני לילות בהם ההסבר הספיק והיא לא ביקשה בלילה (למרות שהתעוררה לשירותים). מתוך הכרות עם החומר ידעתי שהשקט הוא זמני ואכן לילה בין רביעי לחמישי היא ביקשה לינוק בלילה ומאד בכתה כשלא קיבלה את מבוקשה. זה ברמה הרגשית- לקח לה לא מעט זמן להירגע ולהירדם, למרות שהייתי מאד מוכנה לסיטואציה ומאד רגועה היה לא פשוט. ברמה הפיזית הפשוטה- מכל מיני סיבות היא ישה שוב במיטה איתי כרגע ולפני שהתעוררה הלכתי לישון במיטה, היא ישנה לרוחב אז אני די התכווצתי לי בפינה אחרת של המיטה, לרוחב ודי מקופלת, עד שהתעוררה עם הבקשה לינוק וכו'. לא זוכרת אם כבר הרגשתי תפוסה ואולי איך שהחזקתי לה את הידיים עד שנרדמה- כי לא בטוח ששכבתי בצורה נינוחה והיה לי חשוב שהיא תרגיש שלא נטשתי אותה... תמציות- עזרו לבתי מאד, לא לי... בבוקר תהיתי אם הומיאופתיה תעזור במקרה כזה ברמה המיידית, אבל בסוף התקשרתי למדקרת כי היה הכי נגיש וידעתי שיש סיכוי שהיא תגיע אלי עוד היום וככה היה.