חברי פורום יקרים...
ישבתי וחשבתי, והרהרתי ונשברתי, והגעתי למסקנה שאולי הבחור צודק? אולי זאת טעות להתגייס, לתת שלוש שנים למדינה ואז לרצות "לברוח" מפה לכמה שנים? הרי עד גיל 18 לא תרמתי למדינה (חוץ מלהדריך 5 שנים בנוער העובד, להיות חבר מועצת התלמידים ואף יו"ר בערך מכיתה ו´ עד י"ב) וגם כשהתגייסתי לא כל כך תרמתי (כי הרי מה התרומה של אלה שמכשירים אלפי חיילים בשנה לתפקידי מנהלה? למה צריך בצבא נהגים, אפסנאים, טבחים,מש"קי מודיעין, נשקים, שלישים וכו´?) ואז כשהשתחררתי לפני שנה בכלל לא תרמתי למדינה (כי מהמשכורת שלי הופרשו למדינה בסך הכל 35 אחוז מס הכנסה - לא עבודה מועדפת) וזה לא שעשיתי מילואים כבר פעמיים!!! מאז שהשתחררתי (למרות שאסור לזמן אותי בשנה שאחרי השיחרור- חתמתי על טופס התנדבות). אז אני חושב שהוא צודק. חוצפה מצידי לחפש משהו אחר, לנסות לראות עולם, להרוויח כסף ביושר ובעבודה קשה (ובחוצפתי לחיות יותר טוב משאני חי בארץ) כי הרי מה שעומד מאחורי הנסיעה שלי זה רק להשתמט ממילואים, להפסיק לשלם ביטוח לאומי ולסמוך על הפראיירים שנשארו בארץ שיעשו את העבודה. כמובן שחצוף גם דוד שלי, כן, זה שהרגל שלו נשארה ביחד עם המוקש במלחמת יום כיפור ועכשיו חי לו בבלגיה והוא לא עשה מילואים כבר כמעט שלושים שנה - ממש אוכל חינם חצוף. אז יכול להיות שהוא צודק, ואני אומר, קחו את כל הדברים שלכם, עלו על המטוס הראשון לארץ, ובהזדמנות הראשונה גשו לבסיס הקליטה והמיון הקרוב לביתכם והתגייסו למילואים. אח"כ אל תשכחו לשבת בבסיס ביום שבת ולבהות במודעות הדרושים בחפשכם אחר עבודה שבה תרוויחו בערך חצי ממה שאתם מרוויחים (במקרה הטוב) ותמיד תמיד תזכרו: מי שהעיר אתכם היה לא אחר מילד שקורא לעצמו "לשנות את העולם" ומסתובב בפורומים שונים כשלנגד עיניו אך ורק טובת מדינת ישראל!!! חזק ואמץ בחור יקר, ותודה שפקחת את עיניי!!!
