אז סחבת את כל השקיות הבייתה או מה?
 
גם אני מסכים איתך, ונראה לי שאנחנו פשוט מדברים על דברים שונים לחלוטין!
 
תשמע, יש נשים שלפי הספר הן בדיוק כל מה שאני רוצה לעצמי, כן? ועם זאת אני לא ארגיש אהבה גדולה כלפיהן... כי משהו יהיה חסר. ומצד שני יכולה להיות מישהי שלא עונה על חלק "מהקריטריונים" שלי, ועדיין אוהב אותה אהבת נפש...
 
בהחלט יכול להיות מצב של זוג אוהבים שלא מתאימים זה לזו, ולהפך... זוג שמתאים בול - אבל לא תהיה אהבה עמוקה ביניהם

. אין שום קשר לרצינות... או לתוכניות. מוח לבד, ורגש בנפרד.
 
ולא שאני שולל שאהבה יכולה להתפתח עם הזמן, ולא שהיא יכולה לדעוך עם הזמן (בגלל שוני רב מידי בהמון דברים חשובים...). ובטח שאני לא מתנגד לתיאום ציפיות, ואפילו עושה את זה בעצמי... אבל בין זה לבין להרגיש אהבה - אין שום קשר

.
 
והשאיפה היא כמובן להגיע למצב בו גם ישנה אהבה, וגם קיים "ראש אחד" שמאפשר לבנות קשר רחב יותר מרק קשר ריגשי (שגם יחזק את הקשר הרגשי כמובן...).
 
אני בסך-הכל אמרתי דבר אחד:
 
אנשים (גברים ונשים), אנא אל תגיעו לפגישות הראשונות עם החלטות מראש (לכאן או לכאן)... שלא קשורות לאדם הנמצא מולכם. אלא תבואו פתוחים, ותנו מקום גם להיות מופתעים - לטובה או לרעה (ובשאיפה לטובה).
ובנוסף, אני אומר לא לפחד להרגיש, ולא לפחד לשחרר ולחוות אם הרגש קיים, גם אם זה לא האדם שתכננת בדיוק להכיר "לפי הספר"...
 
אתה מדבר על אינטואציה, כן? אני מסכים, אינטואיציה היא ריגשית - ולא מערבת מוח/שכל... היא עוד אפיק שמספק מידע למוח, אבל זה מידע המגיע מימד הרגשי והלא מוסבר, אחרת זו לא הייתה אינטואיציה אלא רציונאליות.
 
 
ובקיצור בקיצור... גם לאחר תיאום ציפיות מושלם - כלום לא מובטח!! זה שאני מגלה בתחילת הקשר שאני והאישה מולי רוצים בדיוק את אותם הדברים - לא אומר כלום לגבי העתיד שלנו, ולא מבטיח לנו כלום.
וזה שמתרחש חיבור ריגשי, גם לא מבטיח כלום לגבי העתיד - לא לטוב ולא לרע... אבל זהו סוג של חיבור, וגם איתו כדאי לזרום בלי פחד!! בדיוק כמו בכל חיבור אחר.
הרי מה שבסופו של דבר יקבע אם יש עתיד או שלא... זה להגיע לעתיד - ולהתנסות בדרך אליו בחיי היום-יום

ואת זה ניתן לעשות רק אם ניתן הזדמנות אמיתית בהווה, ובלי להפריע לה בגלל סיבות שאינן באמת קיימות במציאות, אלא בדמיון שלנו

.
 
עד כאן פרק החפירה להיום

.