אשמח לקבל
כל תיקון(+ מקורות) לכל נקודה. הנקורמסיה היא זרם מת (תרתי משמע) במאגיה. אפשר לחלק אותו ע"פ תקופות ל-3 תקופות: ההתחלה, העת העתיקה: את ההתחלה הרב משייכים לאשורים, מלפני 2500-3000 שנה (פלוס מינוס). בתקופה זו הנקרומסרים היו אנשי מדבר הסוגדים למוות ו"ניזונים" ממוות. הם היו מתבודדים שיוחסו להם כוחות מאגים אדירים ושהעבירו את עצמם מבחנים על גבי מבחנים על מנת ל"הכיר" להיות קרובים למוות ככל האפשר מסיבה עיקרית אחת - לא לחשוש מהמוות. להיות מסוגלים להתגבר עליו. האתגרים שלהם לעצמם כללו להנעל בחדרים סגורים עם עקרבים ונחשים, קרבות רבים ועקובים מדם, שינה בקבר, אכילת בשר המת, הטלת מום עצמי ועוד ע"פ יצירותו של הנקרומסר. התוצאה - אנשים די מעוותים, מצולקים עם פגיעות מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא בגופם. ה"שימוש" העיקרי שלהם באותה תקופה היה בקרבות כאפקט לא מבוטל על מוראלו של האויב (דבר מובן לחלוטין, מוראל של מי לא היה נפגע מול אדם מצולק כולו שרץ בראש לקרב ורק רוצה כבר לטעום את המוות?) הרעיון של נקרומנסיה התגלגל באותה תקופה בלא מעט תרבויות (כגון מצרים לדוגמא) אך עם הזמן (והאימפריות היווניות והרומיות) אבדו המקורות ונעלמו הנקרומסרים. ימי הביניים-רנסאנס+: בתקופת ימי הביניים וגם בתקופה שאחרי, עד למאה הקודמת, נקרומנסיה נחשבה כל סוג אינטרקציה עם המתים - סיאנסים, תקשור, זימון וכו'. התקופה החדשה: התעוררות, יחד עם הבלאקיות והגותיקה, וזיופים. הרב המוחלט של הטקסטים כיום הנוגעים לנקרומנסיה וטוענים שהם "מקוריים" הם זיוף המושתתים בעיקר על ספר אחד שסופרו טען בתחילה כי הוא התבסס על ספר עתיק ובהמשך הודה כי היה זיוף. כיום כל אחד מגדיר לעצמו מה זה נקרומנסיה והגדרת האחד לא בהכרח טובה יותר משל השני.
