נקודה לדיון...
איזה עצבים, כתבתי באריכות ובכובד ראש עילאי, ואיכשהו כל העניין נעלם. הנושא שרציתי לדבר עליו היתה תחושתנו בדבר ה"פולניות" (שורוק בוו השניה) והסטריאוטיפים שנוצרו בארץ סביב הנושא הזה. כתבתי שאני לא מזדהה עם רוב הדברים. אמי לא היתה בכלל אמא פולניה", אבל זה אולי בגלל שהיא בקושי שרדה ולא היה לה זמן לחנך אותי כך או אחרת. אמנם כן הכרתי נשים מהסוג של מחומצנות השיער ובעלות הציפורניים האדומות, שבאו מהערים הגדולות וממש התנשאו, במין קור פולני מיוחד במינו שאני מזהה במבט. בפולין עצמה האנשים היו "נורמליים", אבלל כן נתקלתי בגירסה פולנית של הנשים הללו בציערות הפולניות, שהן ממש יפהפיות לדעתי, אבל בחלקן יש חוצפה קרה מסוג מיוחד במינו. למלש, לקרוא לי בכוונה פאני יולה ולדבר אלי בגוף שלישי כשהן מדברות לכל השאר (תלמידי הבית ספר שלמדתי בו) בגוף שני. אבל בסך הכל אני נרתעת מהסטראוטיפים ומהבדיחות. האם אתם מרגישים שיש אמת בדברים האלה?
איזה עצבים, כתבתי באריכות ובכובד ראש עילאי, ואיכשהו כל העניין נעלם. הנושא שרציתי לדבר עליו היתה תחושתנו בדבר ה"פולניות" (שורוק בוו השניה) והסטריאוטיפים שנוצרו בארץ סביב הנושא הזה. כתבתי שאני לא מזדהה עם רוב הדברים. אמי לא היתה בכלל אמא פולניה", אבל זה אולי בגלל שהיא בקושי שרדה ולא היה לה זמן לחנך אותי כך או אחרת. אמנם כן הכרתי נשים מהסוג של מחומצנות השיער ובעלות הציפורניים האדומות, שבאו מהערים הגדולות וממש התנשאו, במין קור פולני מיוחד במינו שאני מזהה במבט. בפולין עצמה האנשים היו "נורמליים", אבלל כן נתקלתי בגירסה פולנית של הנשים הללו בציערות הפולניות, שהן ממש יפהפיות לדעתי, אבל בחלקן יש חוצפה קרה מסוג מיוחד במינו. למלש, לקרוא לי בכוונה פאני יולה ולדבר אלי בגוף שלישי כשהן מדברות לכל השאר (תלמידי הבית ספר שלמדתי בו) בגוף שני. אבל בסך הכל אני נרתעת מהסטראוטיפים ומהבדיחות. האם אתם מרגישים שיש אמת בדברים האלה?