נקודה לדיון...

deebeebee

New member
ראית את הסרט "לול?

את אריק איינשטיין ואורי זוהר עומדים על החוף ומתארים את העליה הבאה? כאשר אדם שיש לו שנים שלושה שכנים פולנים או פולניות רואה אצלם תכונות שאינו אוהב (שהן לא בהכרח שליליות) הוא נוטה להכליל תכונות אלה על כל הפולנים. יתכן שהיתה קבוצה של נשים פולניות מחומצנות עם לקה אדומה על הציפורניים שהתביישו לדבר יידיש ובמקום זה פולנית (ולפעמים אפילו גרמנית) משום שחשבו שהן יותר טובות מהכפריות שהגיעו מהשטייטל ולעומתן כמה פולניות שהגיעו מהשטייטל וכל חייהן במטבח ושבזות למי שהיא לא בלבוסטה כמוהן. אבל האם הן הכלל? לא בטוח. מה שכן- בעיני הגזענים הם הכלל.
 

הלינקה

New member
לפנות למישהו בגוף שני יחיד - TY

נחשב בפולין כחוצפה (שם זאת מילה גסה) וזילות, או להבדיל, אינטימיות יתר. לדוגמה פונים בגוף שני לילד שלך, לחבר/ה, בעל לאישתו ולהפך. ילד לעולם יפנה להוריו בגוף שני רבים - WY, לאות כבודם וסמכותם. לנו זה נראה מוזר, אבל כך נהוג שם מדורי דורות - לתשומת ליבם שיודעים קצת פולנית ומתכוונים לבקר שם. אל תגיד- TY (גוף ראשון יחיד); תומר - WY (גוף שני רבים) בפניה לאדם מאוד מכובד, פונים גם בגוף שלישי. מסובך?
 

חייםלוי

Member
מנהל
זה נכון לגבי פולין וג עוד כמה

מדינות כמו גרמניה, צרפת ועוד. בשפות השמיות זה לא קיים. נכון שמי שנוסע לאירופה וידבר לפי העברית ייחשב כחוצפן ובצדק.
 
יש ויש

להגיד שכל הפולנים מתנשאים וסנובים?זאת סתם הכללה גסה אפשר להגיד שבקרב שיכבת הפולנים הממש מבוגרים(הזקנים מאוד מאוד) אני מרגישה איזו התנשאות בסיגנון "תראו לאיזה מקום אזיטי נפלנו" ונטיה לנימוסים אירופאים אבל שוב פעם רובם בסכ בני אדם נחמדים וצריך לקחת הכל בפרופורציה. שלכם חנה גונן
 

deebeebee

New member
רוב העולים מפולין

הגיעו מכל מיני שטייטלך. אחוז המתנשאים הם בודדים. אצל היקים זה הרבה יותר גרוע.
 

הלינקה

New member
חנה, הפולנים ה"ממש זקנים" לא

מצאו שפה משותפת עם עדות אחרות, ולכן בטעות, או שבצדק נחשבו למתנשאים.
 

הלינקה

New member
יולה, זרקתם נקודה לדיון, ואיכן

נאלמתם?
 

talia olav

New member
ניסיתי להתאפק לא למחזר את עצמי -

אבל בכל זאת - כבר כתבתי לא אחת על חוסר ההזדהות שלי עם הסטריאוטיפים על יהדות פולין בכלל ועל הנשים בפרט - כמו למשל בשרשור הזה. ככל שאני חוקרת יותר אני מתפעלת יותר מנשות פולין במשפחתי. אבל יולה הזכירה צפרניים אדומות - אני שמעתי מאמי ילידת פולין ש"רק אשה בטלנית יכולה לטפח צפרניים משוחות בלאק". ואמנם אין מרחק רב יותר מהמרחק בין אמי לבין הסטריאוטיפ המאוס. ובנימה אחרת אזכיר את מרגלית לנדאו, שאני גאה על השתייכותה לעץ המשפחה. מרגלית היתה בת 13 בלבד כאשר פרצה המלחמה. ב-17 באוגוסט 1942, כאשר מרגלית היתה בת 16, היא נתפסה ע"י שוטר יהודי בגטו ונשלחה לטרבלינקה. היא ברחה מהרכבת וחזרה לגטו וורשה. ב-29 באוקטובר 1942 מרגלית התנקשה בחייו של סגן ראש המשטרה בגטו (יעקב לייקין), אשר הואשם בשיתוף פעולה עם הנאצים. בזמן המרד הראשון – ה-18 בינואר 1943, מרגלית וחבריה התקיפו משמר גרמני אשר הוביל יהודים למשלוח, תחת פיקודו של מרדכי אנילביץ'. מרגלית היתה הראשונה להסתער והשליכה על הגרמנים רימון-יד. כך החל הקרב, אשר כל חברי הקבוצה נהרגו בו - למעט מרדכי אנילביץ. מרגלית היתה כבת 17 כאשר נהרגה.
 

deebeebee

New member
to- בהחלט דמות מדהימה

לו מרגלית היתה בת משפחתי הייתי מנסה למצוא די חומר כדי להקדיש לה ספר. רוב סיפורי הגבורה מוקדשים לגברים ולא לנשים למרות שיש לא פחות גיבורות מגיבורים. שמעתי לא מעט סיפורים על האופן בו מתפקדות ושורדות נשים בקשיים אבל, כמו בכל דבר אחר, סיפוריהן לא נשמעים. לדעתי מרגלית בהחלט ראוייה לספר.
 

talia olav

New member
לא התכוונתי להביא "מצברוח שואה",

אלא להדגים כמה הסטריאוטיפים על הנשים היהודיות מפולין אינם מייצגים אלא קבוצה צרה מתוכן.
 

deebeebee

New member
לשואה מקום חשוב בחיינו

אנחנו לא במצברוח שואה (נכון לעכשיו במצברוח קיץ חונק והתנתקות
) אבל אנחנו מנהלים חיים נורמלים ככל האפשר (אפשר לחשוב שאפשר לנהל חיים נורמלים בארץ שלנו). מה שכן- סיפורה של מרגלית הרשים אותי ולכן כתבתי מה שכתבתי.
 

talia olav

New member
הסערת את מוחי!

אולי אכתוב על כל הנשים המופלאות, שלא זכיתי להכיר ולו דרך תמונה, וביניהן גם: * סבתא-רבתא שפיקדה על מחלקת קוזקים, * סבתא שמרדה במשפחתה המיוחסת ונשמעה לצו לבה וברחה עם סבי ונישאה לו מחוץ לאדמת פולין, * דודתי (שאותה דווקא הכרתי היטב) שהצליחה למצוא מסתור בגטו באותה מדלגת בין הגגות כדי להמלט מהגרמנים, ואח"כ הצליחה להתגנב לאניה שהפליגה לפורט סעיד, ומשם, מחופשת לחיילת בצבא הבריטי, "עלתה" בג'יפ לפלשתינה, ועוד ועוד... כולן גדולות מהחיים, יהודיות-פולניות לתפארת.
 

davidncsy

New member
דוקא אני לא מסכים בענין זה

לגבי סיפורי הגבורה אני חושב שנשים לא יצאו מקופחות. אולי יש בסיס למה שאת אומרת בהרבה תחומים אחרים אבל מצד שני אל תשכחי את חנה סנש שלדעתי עומדת לפני מרדכי אנילביץ' בתודעה של הדור הצעיר בנושא גבורה בתקופת השואה (אפילו היה עליה סרט אמריקאי). מי שקצת יותר קורא יוכל למצוא (אני זורק מזיכרוני) את חביבה רייק, צביה לובטקין ,מלה צימטבאום שהיתה האישה הראשונה שנמלטה מאושויץ, שרה נשמית (סופרת שואה שהיתה פרטיזנית בליטא) וטובה דרגנר מהמחתרת בגטו קרקוב (יומנה של יוסיטינה). בנוסף במשפט אייכמן הועלו לדוכן נשים שנמלטו מטרבלינקה וסוביבור. אני חושב שבתחום הזה של סיפורי גבורה מתקופת השואה המין הנשי לא יצא מקופח, ובצדק.
 
למעלה