נעמ"ת

[ליליה והגמדים]

עונה סעיף סעיף

1. בכל מקום. בפראפראזה לגבר "פטיש" ואשה "זונה",מחד (הילול מול גינוי) ו"חנון/שפוט של אשתו" מול שתיקה רועמת על השקעה נשית בבית ובמשפחה. 2. נאיביות היא בחירה לא לקחת אחריות, לכן אני מאירה בפניך את הנקודה הבאה: כדי לקחת אחריות שאמורה להיות לך כלפי וכמייצג (כמו כולנו) את קבוצת הייחוס המגדרית שלך, אתה לא יכול להעלות שאלה נאיבית כ"גישה לחיים". המציאות כאן. התעלמות ממנה, בסופו של יום, מביאה לכך שתיתן אחלה מס שפתיים לשינוי אבל בעצם לא תתרום לו כלום. אין עשייה נייטראלית. והיכן שיש משקל למינה של הפועלת, יש משקל למינו של הפועל.

 

[אורן של איה]

אבל מי אמר שיש משקל למינה של הפועלת

האם לא הלכת שולל, למעשה, בעקבות שיטפת המוח של התקשורת והחברה? הכין, בכל מעשי ודברי, נקטתי לשון שתרמז, ולו במעט, על מיני כפועל? על מיניותם של אלו שבשבילם אני פועל? אבל אל תעני לי עדיין- טעיתי. הרי אני פועל למען "אמהות" ו"מטפלות" ואני "אבא שבתו בפגיה וגו'"... כן...אז זה השתרבב לכל פינה... מה זה אומר? שאני מנציח את ההבדלים? שאני משתף איתם פעולה? תני לי דוגמה לאיך אפשר היה לעשות משהו שונה- בלי להתיחס למינו של הפועל... ובנוגע לדוגמה הראשונה שלך- היכן שהאימרות האלו קיימות- אני לא...ולכן- אנחנו מעצבים את המציאות שמקיפה אותנו. למציאות יש פנים רבות ואנחנו יכולים , וכל אחד אחר גן, לעוף ממציאות מחורבנת ולהקיף את עצמנו במציאות אחרת. הכל בהתיחסות למינים, כמובן...וכמובן שלא במאה אחוז... לכן, אני לא מתיחס למינים הפועלים כי מבחינתי- אין לזה שום משמעות- וזו המטרה האמיתית שלך (ושלנו)- נכון? לגרום לכך שזה פשוט לא ישנה!!!

 

[ליליה והגמדים]

אני חיה יומיום

את מינה של הפועלת ויכולה לומר לך ממקור ראשון, שאי הכרה במציאות תוביל את כל אנרגיית העשייה שלך לפול גז בניוטרל. יש מציאות, גם אם בחלקת האלוהים הקטנה (מאוד, כמו אצל כולנו) שלך היא נחבאת במידה שמאפשרת לך את הפריבילגיה של שיחות פילוסופיות אודותיה.

 

[אורן של איה]

רגע רגע...

זאת אומרת שלפי דעתך יצרתי לעצמי פריוילגיה של "לדבר על זה" עקב התנהלות שונה מהמציאות שבחוץ, אך לא במידה מספקת בשביל לחלוטין לא להתיחס לזה. עד כאן בסדר? אבל אם ההתנהלות שלי שונה מהמציאות שבחוץ, לא כדי שנקבע אמות מידה שונות למי שמנציח את המציאות מול מי שנלחם מולה? משמע- במקרה שלי את יכולה להתיחס לאנושיות שלי ללא קשר למיני? אני בכלל מקרה מיוחד- אישתי המפרנסת העיקרית בבית, בעלת ה"קריירה"...למשל.... ליליה, מה אדם צריך לעשות כדי לקבל ממך התיחסות כאדם, ולא כ"גבר" או "אישה"? אני לא טוען שאין בעיה גדולה, יש!! ותשעלי את הילהל כמה דיברנו על זה בעבר, אבל בין זה לבין התיחסות למינו של האדם ממך- הרי מדובר בעצם על הנצחת המציאות!! את לא חושבת?

 

[ליליה והגמדים]

אדם זה גבר

לילית וחווה הן נשים. כנראה שבימי לא אזכה לראות התייחסות נייטרלית, וגם אתה לא, אפילו אם תתאמץ. חוזרת לעיצה המקורית, תכיר במציאות כבסיס ליישומה.

 

[אורן של איה]

אבל מה שאת עושה זה לשתף פעולה

עם המציאות- במקום ליצור מציאות אלטרנטיוית שאותה היית רוצה להנחיל לכולם!! את מתיחסת אלי כמו שאת לא רוצה שיתיחסו אליך, נכון?

 

[ליליה והגמדים]

אורן, מציאות אלטרנטיבית

היא אלטרנטיבה למציאות קיימת. אין טעם באלטרנטיבה אם היא לא מכירה בקיים.

 

[אורן של איה]

בטח שכן!! הרחבת הפרדיגמה...

הרחבת גבולות הקיים... כל עוד תשתפי פעולה עם ה"מיין סטרים"- אין לך סיכוי להזיז אותו... אבל ברגע שתתחילי למשוך לכיוונים שונים- גם המיין סטים יזוז. לאט לאט אמנם, אבל איזו דרך אחרת יש לך לשנות "נוהג" או "הרגל" של אוכלוסיות שלמות?

 

[ליליה והגמדים]

הכרה במציאות

אינה שיתוף פעולה עם המציאות. אין לי בעיה, באמת, שלא תכיר בה. רק שאז תעבוד כמעט לבד, פחות או יותר עם קבוצת ההתייחסות שלך (בבחינת שיכנוע המשוכנעים), כי כל השאר מעוגנים היטב במציאות. אתה גם לא יכול לבוא ולייצר מהפך, כי זה פשוט לא ייקרה. שינוי הוא אחד הדברים הכי מפחידים שיש לבני אדם ובנות חווה, ולכן את מי שדורש מהפך מגלגלים בדר"כ מכל המדרגות. האידיאולוגיה הנאיבית נחמדה, אבל לא מעשית. בעולם אידיאלי הייתי שמחה להסכים איתך.

 

[אורן של איה]

נו, לפחות באידיליה...

את זוכרת מה לורי אנדרסון אמרה? heaven, is excectly where you are right now...only much...much...BETTER!!!! אז את הכאן ועכשיו צריך לשפר...ומבחינתי, זה לא ע"י שיתוף פעולה אלא כמו ירמיהו- לזעוק בקול רם ומר על גורלנו האכזר אם אנשים לא ישנו את דרכיהם!!! אז פה ושם נופלים בני אדם וחווה ברשת ומשנים את דרכיהם. והם פועלים לשנות את דרכיהם של אחרים. ועוד, ועוד עד שהמציאות משתנה!! אז נכון, סיכוי טוב שזה לא יקרה בחיי או בחייך, אבל ככול שנצעק יותר חזק ונשלח יותר אנשים עם המסר- כך המציאות תשתנה מהר יותר!! ישו שלח 12 שליחים ותוך כ-400-500 שנה הם השתלטו על העולם... אז מה יקרה אם נשלח 120 שליחים? נשנה תוך דור? לא שווה את זה? לא שווה נסיון? מה עדיף, להכיר ברוב הבריון ולא להתנגד לו? לתת לו את ארוחות הצהריים שלו כמו שהוא דורש? לשלם לו מס העיקר שלא יזרוק אותי מכל המדרגות? אז גילגלו אותי מהמדרגות לא פעם ולא פעמיים- ותמיד מצאתי את הדרך לעלות שוב. אז מתי שהוא אני אפסיק כדי שלא אקבל התקף לב, אבל עד אז, יהיו עוד הרבה שיחליפו אותי ויעלו ביחד במדרגות, עד שלא יוכלו להדוף אותם והם פשוט ישטפו או המדרגות בזרם בלתי פוסק של אנשים!!! אולי זה חלום, אבל בלי לנסות- אין לו סיכוי להיות מוגשם!!! ברגע שאני אנסה- כבר יש זכות לחלום, כי גם אם זה אפס קצהו של סיכוי- הוא עדיין קיים!!!

 

[אמאשלבת3]

אני כמובן!!!

אני כותבת מהנייד. מחר בבוקר נתכנן בדיוק איך עושים את זה. תודה לכולן על התמיכה!

 

[ענבל30]

היוזמה שעלתה כאן חשובה ביותר! ../images/Emo45.gif

ואני אומרת זאת דווקא בגלל שבחרתי בנעמ"ת! למרות שמההכרות שלי עם המעון הספציפי והצוות שמנהל ומפעיל אותו - מצטיירת תמונה רחוקה מאוד ממה שמצטייר בתקשורת - עדיין השייכות לאותה מערכת מעלה חששות, ואמצעים כמו אלו שהוזכרו יכולים רק לעורר את המערכת - מה שיכול לדעתי לעשות רק טוב. ל"צערי" לא יכולה לתרום תלונות - לא שהמעון מושלם ואין תלונות, אלא שהן לא בגדר סיכון/הזנחה/התעללות. ולגבי תלונות ספציפיות - יש למי לפנות והעניינים מטופלים. (ולהבדיל מאמא-נעמ"ת אחרת כאן, המקרה של השארת הילדה רטובה בגלל שלא היו החלפות - בהחלט מקוטלג אצלי כהתעללות!

)

 

[אורן של איה]

איך זו בתור פניה?