ירגזי מרוגז
New member
[אמאלה]
אני אוהבת לפעמים להסתכל ולראות איך זה מתעקל {לי} במורד הבטן. {כל מה שהיה} אני אוהבת לפעמים להיזכר איך שלדברים חמים יש נטיה להמשך לדבר {הקר} הזה ששם בפנים. מתחת לכל השבכות האלה של הדברים שמנסים להיות יפים , אני אוהבת לפעמים להרגיש שאני משהו חוץ מעוד שכבה. ולפעמים איך שזה מסתלסל לו לה במורד המדרונות הזהובים האינסופיים של האהבה שלה והה אשמה תוהה אם אני קצת עדיין שם, אצלה, פנימה ועם הצלילים הדקים הרכים ההם אני נלחצת שחור ולבן, ארוך ומפלח {וכואב} כמו הצליל עצמו, {שקט} בלתי נגמר אליך בחזרה כשכל דבר אחר פג ונעלם ואולי יום אחד אקלף ממני את כל מה שנאסף {עד שכבר נשכחתי} {ומישהו נזכר} וארגיש את מה שהוא עצם מהותי למשהו אחר. ***** ואם גופי יתנשא ואהיה רק קצת מתנדנדת, ישובה, רגל על רגל, על קצה קצהו של מה שנשאר לנו, אתה חושב שזה יצליח להחזיק? [אותי] ואם תחת כובד המשקל יתפרקו לרסיסים שאריות חלומות דהויים מלילות אחרונים של חוסר נשימה התתכופף לאוספם? (לא גמור בעליל) ***** ובלילות נהיה ל בליל של השלכות אחד אל השני ומעל ובתוך נחפש זה בזה את מה שאין העיקר שנהיה טובים ב לדמיין את המילים בדיוק בצורת החללים שבלב נכנסות ממלאות נשארות את הידיים בדיוק בצורת הכאבים מלטפות מרפות מרפאות ובבקרים נושלך זה מזה אל הרצפה הקרה ונאחז בדמיונות הכואבים שלנו בכדי לחזור אל העולם בחזרה ***** שמישהו שמשהו יחזיק אני מתערבלת מכאן עם כל רגע ומילה ונגיעה שמישהו שמשהו ישאר, אני הולכת מכאן עם כל לחישה בקשה נטישה שמישהו שמשהו יכאיב אני צועקת בחלל הריק הזה ולא יודעת למה . לא בוקע קול בכלל לא נפלט דבר יותר חבל ואין לי סיבה אחיזה מנוחה אנחת רווחה סליחה צניחה גניחה אין לי שיכחה .
אני אוהבת לפעמים להסתכל ולראות איך זה מתעקל {לי} במורד הבטן. {כל מה שהיה} אני אוהבת לפעמים להיזכר איך שלדברים חמים יש נטיה להמשך לדבר {הקר} הזה ששם בפנים. מתחת לכל השבכות האלה של הדברים שמנסים להיות יפים , אני אוהבת לפעמים להרגיש שאני משהו חוץ מעוד שכבה. ולפעמים איך שזה מסתלסל לו לה במורד המדרונות הזהובים האינסופיים של האהבה שלה והה אשמה תוהה אם אני קצת עדיין שם, אצלה, פנימה ועם הצלילים הדקים הרכים ההם אני נלחצת שחור ולבן, ארוך ומפלח {וכואב} כמו הצליל עצמו, {שקט} בלתי נגמר אליך בחזרה כשכל דבר אחר פג ונעלם ואולי יום אחד אקלף ממני את כל מה שנאסף {עד שכבר נשכחתי} {ומישהו נזכר} וארגיש את מה שהוא עצם מהותי למשהו אחר. ***** ואם גופי יתנשא ואהיה רק קצת מתנדנדת, ישובה, רגל על רגל, על קצה קצהו של מה שנשאר לנו, אתה חושב שזה יצליח להחזיק? [אותי] ואם תחת כובד המשקל יתפרקו לרסיסים שאריות חלומות דהויים מלילות אחרונים של חוסר נשימה התתכופף לאוספם? (לא גמור בעליל) ***** ובלילות נהיה ל בליל של השלכות אחד אל השני ומעל ובתוך נחפש זה בזה את מה שאין העיקר שנהיה טובים ב לדמיין את המילים בדיוק בצורת החללים שבלב נכנסות ממלאות נשארות את הידיים בדיוק בצורת הכאבים מלטפות מרפות מרפאות ובבקרים נושלך זה מזה אל הרצפה הקרה ונאחז בדמיונות הכואבים שלנו בכדי לחזור אל העולם בחזרה ***** שמישהו שמשהו יחזיק אני מתערבלת מכאן עם כל רגע ומילה ונגיעה שמישהו שמשהו ישאר, אני הולכת מכאן עם כל לחישה בקשה נטישה שמישהו שמשהו יכאיב אני צועקת בחלל הריק הזה ולא יודעת למה . לא בוקע קול בכלל לא נפלט דבר יותר חבל ואין לי סיבה אחיזה מנוחה אנחת רווחה סליחה צניחה גניחה אין לי שיכחה .
