חבל שלא הייתי כאן
כנראה שהייתי חוסך הרבה מלחמות מילים מיותרות. א. פינגווין - אם אתה כאן כדי להראות לנו כמה אנחנו טיפשים- אז אתה עצמך לא ממש חכם לא? מי מדבר עם טיפשים? לכל אחד יש את הרקע שלו, את הדברים שהוא ראה , קרה ושמע - וככה שאנשים יכולים להיות חכמים ומשכילים גם אם הם לא אתה , וגם אם מה שהם חושבים מנוגד למה שאתה חושב או נראה בהתחלה מטופש מאוד. ב. הצרצר והנמלה. זו עובדה היסטורית שהמערב לא צמח רק בזכות העבודה הקשה של עצמו. רעיון הצבר ההון של אדם סמית, עקרון הנח ועל תתערב, ועוד גורמים, תרמו להצלחת המערב. עם זאת, ללא קולוניליזם, המערב והמדינות העניות לא היו במצב שלהם היום. איך היה העולם נראה ללא עשרות מילוני אפריקנים שנמכרו לעבדות? איפה העושר שהם ייצרו ובידי מי הוא מוחזק? לאן זרמו אוצרות הטבע של אפריקה, דרום מזרח אסיה? אם לא ליפן, אירופה וארה"ב? לפי העקרון הקפיטליסטי הון שפיתחת לפני 100 שנה , יכול לתרום להתפתחות שלך הרבה יותר מאשר אותו פיתוח כיום (לדוגמא בגלל הריבית), ככה שאת התרומה של ניצול כלכלי לפני מאות שנים קשה מאוד לאמוד היום, אבל אין ספק שהיא עצומה. ג. כאמור הניצול נמשך עד היום. עובדים זרים לדוגמא הם עובדים ללא זכויות, ללא שכר מינימום, שכרם נעשק - אינך צריך להאמין לי - גלוש לקו לעובד ותתחיל לקרוא. ד. השאלה מדוע כלכלות אחדות קמו וכלכלות אחרות נפלו, היא שאלה קשה שהרבה חוקרים (קפיטליסטים ולא) ניסו להבין. רובם חשבו על רעיונות שעלו כאן - כמו גזע, תרבות, וכו´. וגם על הרבה רעיונות שלא עלו- לדוגמא מרחק מקו המשווה. ככל שאתה נמצא בסביבה טרופית יותר לדוגמא, האקלים הקשה - לחות , חום, הצפות - גורמים לשחיקה פיזית של הון - ולכן כבישים, מכונות, סכרים, מפעלים , מבנים וכו´ צריכים תחזוקה יקרה יותר ותכופה הרבה יותר מאשר במקום כמו ישראל או אירופה. על כל פנים כל ההסברים האלו בוודאי תורמים את חלקם - אבל יש הסבר נוסף שלא עלה כאן בדיון וכנראה מסביר הכי טוב: הקמה של מוסדות דמוקרטיים ושמירה על חופש הפרט. בהיסטוריה הוקמו 2 סוגי קולוניות- קולונוית לניצול -שבהם האירופאים והאמריקנים ראו שקשה מידי או לא נוח להתיישב (בחלק מהמקומות האיורפאים פשוט מתו בהמונים בגלל מחלות), אבל יש טעם לכבוש. הם לא ניסו לפתח את הכלכלות במקום אלא לקחת מה שאפשר ובזול - עבדים, יבולים, מתכות, עץ וכו´. קולוניות אחרות התפתחו בצורה שונה- התיישבו בהם הרבה מתיישבים אירופאים , והתחילו לפתח בהם מוסדות חברתיים כמו שהיו בבית - פרלמנט, עיתונים, שמירה על רכוש פרטי (וגם על הון פרטי מה לעשות), וכו´. עדיין היה ניצול רב - אבל היתה אוכלוסיה לא קטנה שגרה שם, ורצתה לפתח את המקום עצמו. המקומות האלה המשיכו להיות עם תשתית יותר דמוקרטית, ועם תשתית פיזית מפותחת יותר גם אחרי שהשלטון הקולוניליסטי נגמר, וכתוצאה מכך "התפתחו" מבחינה כלכלית בצורה משמעותית יותר מאשר קולוניות אחרות. נתונים - המחקר השזה הוצג ע"י פרופסור מנואל טרכנטבכר , מבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב בקורס אקונומטריקה א. יש לי את המאמר, איפשהו ואני יכול להביא סימוכים אם מישהו רוצה. מכל פנים, מכיון שמדובר באקונומטריקה, הדבר אומר שיש הבדל ניכר בין מדינות עם מוסדות כאלה למדינות בלי (כדי לדעת באילו מדינות התיישבו ואילו לא , הם הסתכלו על נתוני תמותה של חיילים אירופאים ממחלות). , זאת תוך התחשבות בכל הנתונים שציינתם כמו גזע או תרבות או מרחק מקו המשווה (לכל מדינה ניתנים משתנים לפרמטרים האלה ואם יש להם השפעה רואים אותה). בקשר ליפן וישראל - יש כאן בלבלול יוצרות. יפאן היתה בעצמה מדינה קולוניטליסטית מאוד לפני שנכבשה על ידי ארה"ב. על כל פנים ארה"ב באמת פיתחה בה מסורת דמוקרטית ומסודות מתאמימים ולא ניסתה "לחלוב" אותה , ולכן לא מפתיע שהיפאנים המשכילים שהמדינה שלהם לא נהרסה במלחמה (בהשוואה למדינות אירופה, או אסיה) הצליחו לתפקד לא רע (וכמובן אני לא מזלזל בחריצות ובמוסר העבודה - אבל אלה קיימים גם בהרבה מדינות אסייתיות אחרות). ישראל - היא עוד דוגמא לקולוניה שבה המתיישיבים (אנחנו) התיישבנו כאן כדי לפתח ולא כדי לייצא את הסחורה לחו"ל. ונחזור לנושא המקורי. נסטלה - למיטב ידיעתי בשנות ה 30 נסטלה היתה קונגלומרט לשמן והיו לה הרבה מאוד שדות גידול באפריקה. כיוון שכך היא החליטה בשנה אחת שהיא תקנה גריעיני חמניה ותירס רק בעשירית מערכם - מי שלא מרוצה יכול למכור למישהו אחר (אבל אין הרבה למי למכור כי נסטלה היתה קונה כמעט יחיד - קונגלומרט זה ההפך ממנופול במקום מוכר יחיד - קונה יחיד). הדבר הוביל לפשיטת רגל של הרבה מאוד חוואים אפריקנים קטנים (שמכרו את האדמה לנסטלה ולחוואים לבנים או לסתם חוואים יותר גדולים). עוד מעלילות נסטלה - נסטלה עוברת על חוקי האום ומשקוות בצורה בלתי אחראית תחליפי חלב אם וגורמת להתרוששות משפחות ולתמומותת תינוקות. בקשר ללאומיות ותמיכה בגלובליזציה - זה קצת סותר. (יש לא מאט "אנטי גלובליסטים" לאומיים) מה בדיוק יגן על הלאום שלך מפני מתקפה מצד תאגיד רב לאומי כמו מיצבוישי? היכולת שלך למנוע מתקפה על המטבע הולכת ויורדת. והיכולת של הממשלה להגן על האזרח מפני "השפעות חיצוניות" כמו פרסום או זיהום הולכת ויורדת. הכוח הבינלאומי של ההון הולך ועולה, איזה כוח נגדי יכול לרסן אותו? המדינה? איך כוח שהגודל שלו קבוע יכול לרסן באופן מתמשך (שכן הכוחות הם מתמשכים בעוצמתם) כוח שגודלו גדל כל הזמן - אתמהה. אני לא יודע פינגווין אם אתה קורא בכלל או רק "משדר" ועל פי הניחוש שלי אתה אולי בכלל מקיאוולי לא? אבל יש כאן גם אנשים אחרים, ולפחות הם ישכילו.
