נניח ואתן בנות 17..

[Ne§t£A Gi®L]

מגיל מאד צעיר

ההורים שלי הראו לי את הדרך שנכונה בעיניהם, אבל הם מעולם לא הכריחו אותי ללכת בה. ואם יצאתי עם בחור שהם לא אהבו [הפעם היחידה שהם לא אהבו את מי שיצאתי איתו, דווקא, לא הייתה קשורה לגיל אלא לאופי של האדם], הם רמזו בעדינות, אפילו לא אמרו. גם השנה, כשיצאתי עם פערים של 7-9 שנים, הם הבינו שמבחינתי הגיל לא משחק תפקיד, ובאמת מהווה חסרון. אבל אין לי מה לעשות בנידון, האנשים שאני פוגשת מבוגרים בגלל הסביבה שאני מסתובבת בה, והם מודעים לזה.

 

[TiKi PooH]

אי אפשר לשים כזה גבול גורף של "הפרש גדול מדי

", זה מאוד תלוי בזוג ובטיב הקשר. שמעי, בהתחלה שנינו נכנסו לקשר עם מיני ספקות ותהיות באשר ל9 שנים האלו וכמה זה משמעותי, והחלטנו ללכת על זה בכל זאת כי זה לא מרגיש הגיוני לוותר על כימיה מצוינת ופוטנציאל לקשר טוב בגלל שנתון. בעניין ההורים- הראשונות שעקמו את האף היו האמהות משני הצדדים, כל אחת והברקותיה. אימא שלי העדיפה לא לדבר על זיו, לשמוע עליו, לשמוע אותו, לראות אותו.. התכחשות מינורית כזו. ואני הבנתי אותה וכיבדתי את זה, כי למרות שזה פוגע זה גם מאוד לגיטימי. אחריי שבועיים בערך, כשהיא שמעה מאבא שיש לי אחלה בחור, וכשהיא ראתה כמה טוב לי איתו- היא תפסה אותי לשיחה קצרה והתנצלה על היחס, על השיפוט המוקדם מדי ועל ההתמנייקות שלה, בגדול. " חשבתי על זה הרבה, והאמת היא שזה באמת לא צריך להיות כל כך משנה, ואם טוב לך איתו והוא מכין לך אוכל טעים ונותן לך יין טוב... אני סומכת עלייך". זה היה מקסים ומאוד הערכתי, אם כי גם אם היא לא הייתה עושה את הסוויטץ' הזה- אין לה שום דבר לעשות בנידון, בטח לא בשלט רחוק . היום הם אחלה, חיבוק-נשיקה-מהנשמע. מכירים הם לא ממש, ולא יצא לנו לשבת ביחד אף פעם ... מכורח הנסיבות. ואבא... טוב, הוא הכי בעולם בלי קשר, והם מסתדרים מעולה מה מסתדרים, מדי פעם אבא מבקש להצטרף אלינו לסרט/ טיול/ארוחה/וואטאוור, או מזמין אותנו להצטרף אליהם..בחיי שזה כייף. בשבת האחרונה הבאתי את זיו לארוחה אצל סבו וסבתא, והם גם כן פרגנו לאללה ( פחח ועשו דאווינים ופוזות עד הודעה חדשה) -- תכלס מה שאני לא אביא הביתה, ומי שאני לא אביא הביתה- זהסביר להניח יהיה יותר שגרתי ונורמאלי מכל אחד מהקשרים שלהם חפרתי >:

 

[THE ronch]

אמא יודעת,

בהתחלה שאלה שאלות, ואז ראתה אותו ואמרה שהוא מקסים ומהמם. הכרנו דרך חברים, שגם אותם אמא מכירה. ושוב, שום בעיה.

 

[דודה מרי]

נראה לי שבהתחלה היא

לא אהבה את ההפרש בינינו (וזה כולה 4 שנים, לעומת 5-6-7 שנים שפה..) אבל אז היא הכירה אותו יותר והיא פשוט אוהבת אותו כמו בן שלה.. דואגת לו ותמיד שואלת אותו מה נשמע ואיך הוא מרגיש. מבחינתה שנתחתן עכשיו וזהו...

 

[ronimylife]

היי כבר הגבתי למטה אבל אני אוהבת דווקא לדבר ע

ל זה אז ככה....חבר שלי ואני הכרנו לפני שנה וחצי...היינו בקשר מאוד מאוד טוב שההורים שלי היו מודעים אליו. הוא דחף אותי לספר להם על זה ד"א....אמא שלי לקחה את זה קצת יותר קשה ...אבא יותר טוב .. אבל כשהם ראו אותו..נראה לי שהם טיפה נרדעו שלא הבאתי איזה בריון הביתה אלא בחור טוב. וממה שאני מספרת כמהשהוא דואג ואוהב אותי הם נרגעים....למרות שאמא שלי עדיין חושבת שזה מוגזם ושזה קשר שיייגמר במוקדם או במאוחר(היא מקווה שבמוקדם חח) כמו כן הבחור הקודם זה היה קשר שכמעט התחיל והם ידעו על זה ופשוט לא רצו שאני אתקרב אליו בגלל שהם מכירים אותו. שורה תחתונה-זה נורא תלוי בבחורצ'יק שאת מביאה הביתה...ולפעמים הוא יכול מאוד להרגיע אותם והם ירדו מהעניין של הפער גילאים

 

[ronimylife]

התכוונתי לשרשר לכרית סוריאליסטית

 

[כרית סוריאליסטית]

אממ....

אני בת 18 וחצי ויצאתי עם בחורים בגילאי 24, 25 ו-26. אני מניחה שהכל תלוי ברמת הציפיות מהקשר ורמת ההתקדמות שכל אחד מהצדדים מעוניין בה. במקרה שלי...טוב, ברוב הפעמים זה היה די מסונכרן. אבל לי אין יותר מדי נסיון, אז אולי זו לא ממש דוגמא. זה קודם כל תלוי בבנאדם....

 

[e l u l a]

לא נראה לי שיפריע לי כ"כ..../images/Emo153.gif

כאילו הכי גדול שהייתי איתו זה 19 וחצי ככה שלא הייתי עם יותר מדי הפרש..אבל בעיקרון זה נראה לי סבבה. וגם נראה לי שזה דיי תלוי אם את בתולה או לא.. כי מי שלא בתולה יודעת שזה אחד הדברים שיהיו בקשר וזה דיי ברור ויפריע פחות מאשר בתולה שתכנס ללחץ כי לוחצים עליה ובלהבלהלבלה-אולי זה ישמע מטומטם אבל אני באמת חושבת ככה.. וגם להורים שלי לא נראה לי יפריע, כאילו, ביניהם יש 10 שנים..הם האחרונים שיכולים למנוע ממני בגלל הפרש גילאים

.

 

[Ne§t£A Gi®L]

כן, ועשיתי את זה

יצאתי גם עם פערים יותר גדולים, האמת. אני חושבת שכל עוד זה לא הופך למשהו כרוני, שאת יוצאת רק עם אנשים מבוגרים מתוך פרינציפ, אין עם זה שום בעייה. נכון שלטווח הרחוק זה די בעייתי [באמת בא לך להתחתן בגיל 21?], אבל רוב הקשרים גם ככה לא מחזיקים 3-4 שנים בגילאים האלו.

 

[vashla]

אוקיי תודה על התגובות

אני לא אצא איתו למרות שחשבתי על זה די ברצינות ואתם צודקות לגביי כל הדברים שקראתי פה. אבל הבן אדם באמת רציני, את הטיול בהודו הוא החליף לני זילנד, והמשיך עכשיו באוניברסיטה לכלכלה ומינהל עסקים..משהו כזה. אבל הגיל כרגע באמת קריטי, כי בעבודה הוא ישב עם החברים שלו ופתאום אחד מהם דיבר על אישתו והוא ייעץ לו...ומצאתי את עצמי במצב ממש לא נעים, כשאני חושבת על תחילת י"ב.

 

[Mooa-Numi]

כשאני חושבת על עצמי בגיל 17

מי שהייתי, מה שחוויתי, הנקודות שעמדתי בהם בחיים.. אני לא מסוגלת לראות את עצמי אז עם מישהו בן 24, ואני חושבת שאני בחורה די בוגרת (טוב, תלוי באיזה נסיבות). אני פשוט חושבת שזה נקודות נורא שונות בחיים. אתה מתמודד על דברים אחרים, אתה מחפש דברים אחרים.. ואני לא מדברת רק על הפן המיני, בכלל. זה פשוט עולמות שהם נורא שונים, שנורא רחוקים אחד מהשני. קיצר אני אומרת שלדעתי לא..

 

[M i s t y R o s e]

אוף ../images/Emo7.gif

בנותת זה לא ממש קשור אבל אולי רק לגיל אני בת 17 עוד מעט ואני בפאקין כיתה י

סתם חרא שעליתי לארץ ישר הלכתי לכיתה א' והיתי גדולה כבר יחסית. זה כאלה פדיחות

מה אתן חושבות שזה לא כזה רציני? בקטנה?

ולשאלה שלך, אני אישית לא הייתי לוקחת את זה רציני. אולי איתך ילך וזה אבל אם הייתי במצב שלך זה הפרש יותר מדי גדול.. בטח יש לו תוכניות כבר ואני רק ילדה. ואני אהיה ילדה עוד אחרי הצבא לפחות

4 זה מקסימום. אולי 5.. אבל מי יודע מה יכול לקרות

 

[vashla]

זה ממש בקטנה מתוקה..

אני מכירה מישהי עם מצב קצת יותר רציני משלך, וזה רק לטובתך. תחשבי איזה פער היית גוררת לאורך השנים אם היית נכנסת ישר לכיתה ב' נגיד. ככה עשית הכל יותר כמו שצריך, וטוב שכך. תסתכלי על הצד החיובי וכן, כרכע 7 שנים זה הפרש ענק. אולי בגיל 20 זה יהיה יותר נורמלי.

 

[Away from the sun]

זה מזה בקטנה..

יש לי אנשים בשכבה(י"א) שבאמצע י' היה להם 17. תחשבי על היתרונות.. יהיה לך רשיון ראשונה בשכבה

 

[NoFaRi1]

תכלס, זה כבר באמת הבדל מוגזם לדעתי

בעיקר בגילאים האלה. אבל אני תמיד מדברת עד שאני מגיעה למצבים כאלה.

 

[yellow cheese]

כשהייתי בת 17 יצאתי עם מישהו בן 21 וזה היה

שיא השיאים. הייתי ילדה. גם היום אני ילדה, אבל פחות היום אני יוצאת עם מישהו שגדול ממני בחמש שנים, זה לא מפריע כי אנחנו פחות או יותר באותה נקודה בחיים.

 

[FuckingLittleGirl]

אני יצאתי עם מישהו בן 26

ואני בת 18... ההבדל עצום והקשר לא היה כל כך רציני. הייתי בתקופת משבר בגלל הפרידה מהחבר (שלפני כמה חודשים חזרנו

) וחיפשתי משהו בכלל לא מחייב, וגם הוא. התאים לשנינו, דיברנו המון (וכן, אם את לא ילדה פוסטמה אז יש לך על מה לדבר עם אדם מבוגר ממך), עשינו המון סקס. היה טוב. אבל גם טוב שנגמר. (האהבה מנצחת

)

 

[EROTOMANIA]

It really depends

on who these people are. When I was 16 I went out with someone who was 23 and its the same age difference but I was stupid and it really wasn't a good idea. but if this 17 years old chick is mature and smart, who knows, it might work out

 

[EROTOMANIA]

ורק רציתי לציין שהנוכחי שלי מבוגר ממני בהמון.

המון. כל כך הרבה שנים שאני מתביישת לציין את גילו האמיתי. יותר מ10 שנים. יותר מ15. אבא שלי לא מבוגר ממנו בהרבה. כן, עד כדי כך מבוגר ממני. ואנחנו מתסדרים יופי. אבל הפער כל כך גדול שהמערכת יחסים ביננו חייבת להשאר סוד. תחת הכותרת "רומן". סתם רציתי להוכיח שבין שני אנשים הפער לא ממש משנה, אפשר להסתדר וזה יכול לעבוד מצוין, אבל לנסות להוכיח לכל בנאדם, כל יום מחדש, שזה יכול לעבוד למרות הפער, זה פשוט לא שווה את זה. מה גם שאני רק התחלתי את החיים שלי והוא מת להתחתן ולהקים משפחה... [ועברתי מחשב כדי שאוכל לכתוב בעברית]

 

[DIE kvar]

אני לא יודעת עד כמה אני צודקת

אבל אני חושבת שהמנטליות באמריקה היא שונה בתכלית. וזה מתחיל מזה שלאמריקאים אין שלב-חובה בגיל 18 שמחייב אותם להתבגר אם ירצו או לא, והם לא נפלטים ממנו בגיל 21 והולכים לחפש את עצמם בהודו כאילו, מהלך החיים הוא כל כך כל כך שונה שיש לכם איזשהי לגיטימציה לא להתבגר לעולם אולי המילה הנכונה היא לא 'להתבגר', אולי 'לקבל כאפה'.