נניח ואתן בנות 17..

לא.

אני חושבת שיש פערים שזה כבר מוגזם. הפער ביני לבין חבר שלי הוא 4 שנים ולפעמים זה כל כך תלוש מהמציאות... כאילו אני בסה"כ בת 18 והוא בן 22, אני רק סיימתי ללמוד, הוא השתחרר לפני חצי שנה מהצבא. הוא כבר בטיול אחרי צבא, אני מתכננת את הטיול לפני צבא. הוא חושב איזה מקצוע ללמוד לחיים באוניברסיטה, אני מתכוננת לראיון שלי לתפקיד בצבא. זה הבדלים עצומים... למרות שלרוב הגיל לא מפריע לנו, אני חושבת שזה שזה עדיין מרחף באויר תמיד. אין מה לעשות. אני חושבת שיש גבולות שצריך לשים לעצמך. ו7 שנים הבדל זה פשוט מגוחך. זה כמעט כמו ההבדל ביני לבין אחי הגדול וזה כבר קריפי. הוא יכול לגדל אותך, פשוטו כמשמעותו.
 
תאמיני לי שגם כשאני

אהיה בת 20 והוא בן 24 זה עדיין יהיה מוזר.... אבל זה יהיה יותר מציאותי ונורמלי.. אין מה לעשות, יש הבדל עצום בין גיל 18 ו22 לבין 20 ו24..
 

THE ronch

New member
אני והבחורצ'יק,

16 וחצי ו23 וחצי (הפרש של שבע שנים פחות יום בול!) והולך לנו יופי והכי טוב לנו בעולם. אני לא רואה את זה מגוכח בשום צורה..
 
את לא רואה את זה מוגחך

בגלל שאת לא בעמדה אובייקטיבית. מהצד, 16 ו23 זה פשוט לא תקין ולא הגיוני... את ילדה, רון. כמה שאת לא רוצה להפנים את זה והכי רוצה כבר להיות בחורה ואישה, את עדיין ילדה ואת לא יודעת חצי ממה שאת עוד תדעי. ובגלל זה אני מרשה לעצמי לתת לך איזה ווייק אפ קול. אני אוהבת אותך המון, את יודעת את זה. את כמו אחות קטנה בשבילי ובואי נגיד שאם באמת היית אחותי הקטנה, את לא היית יוצאת איתו... אמרתי לך, אם רק הייתי בעמדה של להעמיד אותך במקום, מזמן הייתי עושה את זה :) ואל תכעסי, הכל בא מדאגה ואהבה מותק.
 

TiKi PooH

New member
אבל

אם היא אומרת שטוב לה, והיא כנראה יודעת מתי טוב לה, למה זה כזה משנה כמה "לא תקין ולא הגיוני" זה נראה מהצד? זה נכון שבהפרש כזה סביר שאורח החיים אחר. נכון, היא בתיכון והוא אחריי צבא. הוא ראה דברים שהיא לא ראתה. הוא זיין יותר. ו...? למה זה כל כך קריטי ששני בני הזוג יהיו בדיוק באותו שלב ובדיוק באותן מסגרות? אני באמת שואלת, כי בעיני- לארק שזה לא תמיד יותר נוח- זה גם עלול להיות מאוד משעמם. החיים לא מסתכמים במסגרות של תיכון-בי"ס-צבא-עבודה-לימודים, וטפו טפו- יש כל כך הרבה דברים בעולם שכן יכולים להיות משותפים לאי אלו בחורות בתיכון ואי אלו עשרים פלוסים. עשיתן מזה ביג דיל שאני לא ממש מצליחה להבין. ( אה, אגב. אני לא אומרת שכל קשר כזה יכול להצליח והיפ-הפ-הוריי. אני לא אומרת שהייתי ממליצה לכל אחת ללכת על זה. אבל בסך הכל- עם מספיק זהירות וספקנות שמתבקשות בהתחלה? זו ריזיקה שבעיני ממש אפשר לקחת.. הצליח- הצליח. לא הצליח?- מקפלים את הבסטה והולכים לדוג).
 
זה לא קריטי, אבל זה יותר הגיוני

ויותר קל לזוגיות. אני מורידה בפניך ובפני זיו את הכובע שככה מצליח ביניכם, למרות ההפרש גילאים העצום הזה. באמת. כל הכבוד לך שהגיל שלו לא נותן לך כאפות מידי פעם. תלמדי אותי איך את עושה את זה, כי ביני לבינו יש 4 שנים ואני אוכלת על ההפרש הזה כאפות לעיתים קרובות.
 

nettus

New member
תראי

אמרתי את זה כבר פעם ואני יגיד את זה שוב, תאמינו או לא הצבא מבגר ועם לא הצבא השנתיים האלה של הצבא מעוד משנים בן אדם, לי אישית יש המון חברים טובים שעכשיו סיימו תיכון והתגייסו, אני אישית לפני חודש סיימתי צבא, אבל עדיין אני מסתכלת עליהם והם נראים לי קטנים, עכשיו פשוט כי ברגע שמגיעים לצבא הדברים נראים שונים, כי בן אדם שהוא בצבא הוא כבר לא ילד ואין מה לעשות הצבא גורם לאנשים להתבגר בכוח. בגלל זה זה עולם שונה לדמרי. כי שמישהי דואגת לזה שיש לה מבחן כל שני וחמישי ושנהנת מהפסקות שלה ובמסגרת של בצפר, והבחור דואג לכך שהפקד מתייחס אליו כמו חרא, שהוא מקבל שבת או אנארף. בן אדם שלפני צבא לא יעזור כלום הוא יבין מה זה בצבא, הוא לא יבין דיבורים של צבא וכל שאר החרא הזה. גם בן אדם שמתגייס לצבא לוקח לו קצת זמן עד שהוא מבין מה קורה סביבו אין מה לעשות ככה זה. לכן לנערה בתיכון בעיקר בשנים הראשונות של התיכון תהיה במקום שונה לחלוטין במחור בצבא או שסיים צבא. אחרי צבא כבר לשני האנשים כבר יש מטרה לעשות משהו מעצמם. תראי אין לי בעיה עם הפרשים בן גילים אני לא יגיד לאף אחד מה לעשות ומה לא לעשות בקטע הזה זה נורא אישודואלי ותלוי בקשר עצמו ובאנשים שמנהלים אותו. לי זה היה מוזר לפני צבא לצאת עם מישהו שבידיוק נכנס לקבע(הוא היה אז בן 23) אני אפילו לא ידעתי מה זה קבע והוא יכל לחרתת אותי בקטע של הצבא חופשי והייתי קונה את זה כי לא הבנתי מה זה, והוא גם ניסה לעשות את זה פעם, ובערך הצליח, רק חבל שאז כבר נפרדתי ממנו.
 

THE ronch

New member
ממי,

לא רק שאני לא יודעת חצי ממה שאני עוד אדע- אני לא יודעת שליש או רבע ממה שאדע. והוא עבר קצת יותר, כן, והוא גם יותר מנוסה, ולמען האמת- חוץ מלהביא את הקשר שלנו לרמות לגמרי אחרות של קבלה ושל למידה אחד מהשני, זה לא משפיע כמעט בכלל. גם אם הייתי אחותך הקטנה וזה לא היה מוצא חן בעינייך- הייתי יוצאת איתו. ואני לא אומרת את זה מתוך זלזול או חוסר כבוד. גם עכשיו אני מכבדת את הדעה שלך, אני פשוט לא מסכימה איתה. אם אני יכולה להיות חברה הכי טבוה של חברים הכי טובים שלו כבר שנה וחצי, כנראה שגם בתור זוג איכשהו הולך לנו יופי טופי. אויש כל השיחות האלה רק גורמות לי להתגעגע, אז שיהיה לכן בוקר אור
 
את לא מבינה את ההבדל

העצום הזה בין חברות לבין זוגיות... גם החבר הכי טוב שלי גדול ממני ב4 שנים וחצי. ועד לפני 4-5 חודשים בחיים לא הייתי מסכימה שאני יכולה לפתח זוגיות עם בחור שגדול ממני בכל כך הרבה שנים. וסבבה, טעיתי. ויכול להיות שביניכם זה מצליח והכל טוב ויפה. אבל אני עדיין חושבת ש7 שנים הבדל זה הבדל עצום. אבל אם טוב לך איתו וכייף לך והכל סבבה, אני תומכת בקשר שלכם. אבל לא בהפרש גילאים. ואת יודעת שאם יש מישהי שתפרגן לך לא משנה מה זו תהיה אני :)
 

THE ronch

New member
זה נכון, אבל זה רק כי את

ממי לאומית. ואני מתגעגעת, אם כבר הגענו לנימה האוהבת.. לא, את צודקת, יש משהו במה שאת אומרת. אם לא הייתי מכירה מקרים ספיציפיים לא הייתי מאמינה שזה יכול לעבוד, ובגלל זה אני אומרת שלא לכל אחד זה מתאים. ואני יודעת שעוד חודשיים כשהוא יעוף מפה לשנה בחו"ל אני אוכל את עצמי על 'למה לא מצאתי מישהו שגם לו נשארו עוד שנתיים בתיכון'. אבל אחרי שכבר התחלנו, וגם בהתחלה היו המון הסתייגויות, אני מוצאת את עצמי בנקודה שקשה לי מאוד לראות את זה לא קורה ביננו. בקיצור, תמסנג'רי אותי!
 
וואי וואי...

עכשיו הזכרת לי גם שהוא נוסע לחו"ל... כפרה, למה הכנסת את עצמך... מנסיון מר
לפחות יש לך למי לפנות כשהוא יטוס :) אני מתגעגעת גם...
 

lim02

New member
לפי דעתי לא..

מהבחורים שאני מכירה בגיל הזה, זה שמיים וארץ מגיל 17. הם כבר עברו דברים בחיים שאת אפילו לא התחלת.. אם זה זורם-זורם.. אבל סביר להניח שלא ימשך הרבה זמן, אם בכלל..
 

MaddyD

New member
לי אין גבולות

אבל צריך להבחין למה הוא מחפש לצאת עם מישהי בהפרש גדול כל כך איך הכרתם? במסיבה? פאב? סביר להניח שזה בשביל הקטע, הבקעתי קטינה מאוד מגניב לי אם דרך מכרים, מהכרות משותפת של זמן מה הוא פרט דרכו אל הקטע הזוגי - בסבבה בכללי אני חושבת שהבנים בגיל הזה הם הכי סתומים, הם סטלנים אדיוטים שחזרו הרגע מהטיול הדבילי שלהם, מראים לך שאריות ראסטות וצמידים ותמונות ולא יפסיקו לחפור לך כמה כיף זה להיות בדרום אמריקה
 

greeneye

New member
יש לי שאלה שתמיד רציתי לדעת.

בקשרים שלכן, כשאתן בנות 17-18 ככה ויוצאות עם מישהו בן 23-24 או משהו, איך ההורים שלכן עם זה? הם יודעים על הקשר בינכם? איך הכרתם בחור בגיל הזה והאם ההורים [אם הם יודעים], יודעים איך הכרתם ואיך הם עם זה? כאילו, זה מרתק אותי! יש לי חברה [בת 18] שיוצאת עם מישהו בן 26 [כןכןכן מוגזם טילים] ופשוט לא רציתי להכנס איתה לקטע של "איפה ההורים שלך בכל זה" ואם הם יודעים ומה. כי אני יודעת, שעם כמה שההורים שלי ליברלים וחמודים ופתוחים וממש נותנים לנו חופש, הם פולנים וזה יראה להם כלכךךך תמוה ולא בסדר [ולי גם, אגב, אבל נגיד] לצאת עם בנאדם שההפרש ביננו יותר מ-3 שנים. והם צודקים תכלס. ואם הייתי מתחילה קשר כזה [הייתי נרתעת מראש וכנראה שלא, כי זה מרגיש לי פדופילי והכל, אבל בכלזאת] לא הייתי יודעת איך לספר להם בכלל..
 
מה מוגזם טילים ב-18 ו-26? ;[

כי...לא יודעת... יצא לאבאחורג לפגוש את הבחור שאני יוצאת איתו [אפשר לקרוא לזה ככה אחרי 4 פגישות, כשתוך כדי אני יוצאת עם תייר?], ותכל'ס אפילו לסבא וספתא [ספתא אמרה שהוא יפה תואר. ^^], ו... טוב, הם נראים די מרוצים... מה זה מרוצים? זורחים מאושר! מבחינתם הם כבר קונים חליפה מדוגמת וצועדים איתנו לחופה! כמה לא הולם... אבל בעקרון...להורים שלי ממש אין בעיה עם הפרש הגילאים הזה [למרות שאני כמעט בת 19, אז אולי זה שונה מבחינתך]. הם גם ככה כבר שנים מנסים לשדך לי סטודנטים של אבאחורג, שזה בערך הגיל הממוצע שלהם. לא יודעת...גיל הוא ממש לא בעיה אצלנו.
 

nettus

New member
אבל גיל 19 זה לא 17

בגיל 17 גיל 19 עוד נראה די קרוב, אבל זה שנתיים מעוד משמעותיות, אני יודעת שהיום שאני בת 20 אני לא כמו שהייתי בגיל 18 אני חושבת בצורה הרבה יותר בוגרת, ולא יודעת נראה לי שעוד שנתיים אני ירגיש בצורה אחרת. גיל 17 זה עדיין נערה, נכון בסוף של גיל ההתבגרות אבל עדיין מתבגרת. גיל 19 זה כבר אחרי גיל ההתבגרות זה עוד ממש בהתחלה של אחרי אבל זה כבר אחרי. לכן אני חושבת שמישהי בת 19 כמוך יכולה לעשות החלטה הרבה יותר נבונה מנערה בת 17 שעוד בתיכון.
 

nettus

New member
אמממממ

שאני יצאתי עם מישהו שהיה מבוגר ממני זה לא היה רציני אני בכלל לא רציתי אותו אמת אז לא היה מה לספר להורים שלי. אבל לאחותי ה קרה שהיא יצאה עם מישהו שגדול ממנה בהרבה, בעצם היו שניים ככאלה, ההפרש הכי גדול שהיה לה היה 11 שנה(אל תשאלו אותי למה) וההורים שלי כמובן לא אהבו את זה אבל תמכו לה כי אחרת הם יודעים שהם היו מאבדים אותה. זה לא נמשך הרבה זמן כי הם היו שתי חראות אבל זה כבר סיפור אחר. אני חושבת שהכל תלוי בקשר בין ההורה לילד, ובן הבני זוג, עם זה רציני אז כדי ואפילו צריך לספר להורים, אבל שוב כל מקרה לגופו.
 
למעלה