לא, זה לא המקרה שאני מדבר עליו.
אני יכול לומר שאני, בתחרויות המועדון שהשתתפתי בהן בשנות ה-90 באירופה, לא סגרתי מצערת עד הסוף (על CBR600), וגם ניר שפיצר לא סוגר מצערת, בשטח או בסופרמוטו. אבל מדובר כמובן בכלים עם מצמד, אתו היינו עושים את ההפרדה מהמנוע, ומאידך לא לרדת מתחום הסל"ד היעיל (עם ובלי קשר להילוכים כרגע - סיפור ארוך). לענייננו, אני מדבר על האפשרות של לחיצה על הידית עוד לפני שעזבת ל-ג-מ-ר-י את המצערת. אם האצבעות על הידית, ואתה נזקק לבלם באופן מבוהל, הרי שהאצבעות ילחצו מעצמן עוד קודם שתשחרר את כ-ל המצערת. אני לא דיברתי על אנשים עם כף יד קטנה או גדולה. אני מדבר על העיקרון: כשיש לך את האופציה לשים את האצבעות על המנוף, שים אותן על המנוף. פשוט וקל. כל אופציה אחרת תגרע מהזמינות המיידית של הבלימה ותאריך את זמן התגובה. יש הבדל אם היד שלך על הקיר ואומרים לך תלחץ אותו, לבין אם היד שלך מונחת אפילו במרחק של רק מ"מ מאותו הקיר. אם יש כאלה שיש להם מגבלה פיסית, צריך לפתור אותה ויש דרך. זה לא אומר שמאותו הרגע הזרך הזו היא בבחינת כזה ראה וקדש.