על האגואיזם
ודבר ראשון לפני שאולי בטעות תבין אחרת אין לי שום כוונה לתקוף, להיפך. לא פעם אנחנו מפחדים לחשוב על עצמינו אנחנו דואגים לאהובים לנו, שואלים את עצמינו מה יהיה טוב בשבילם ומוכנים להקריב עבורם את כל מה שיכול היה להיות טוב בשבילינו. הייתי רוצה לנסות ולהמליץ לך על הדרך האחרת לא כמשהו קיצוני לא כמשהו החלטי אבל כמשהו שאולי יעזור לך להרגיש קצת יותר בנוח עם עצמך. תרשה לי להציע לך מקרב לב, קצת אגואיזם. קצת לחשוב על עצמך, לחשוב מה טוב בשבילך, מה יעשה אותך מאושר. בטווח הקצר, יכול להיות שהבן שלך יעשה פרצוף, לא יבין, יתמרד, אבל בטווח הארוך הוא מן הסתם יתגבר. הוא אוהב אותך הוא יודע שאתה אוהב אותו והוא יכול להבין יותר ממה שאתה חושב. אני אומר אגואיזם ואני יודע שזה נשמע נורא זה כמעט לא יהודי להגיד למישהו "תחשוב קצת על עצמך" אז במקום זה אני יגיד לך לחשוב קצת עליו. מגיע לו אבא נינוח, מאושר, רגוע מגיע לו בית חם ואוהב בקיצור, מגיע לו שיהיה לך הכי טוב בעולם כי בסופו של דבר, גם אם הדרך קשה, מה שהכי טוב בשבילך זה גם מה שהכי טוב בשבילו. ילדים יודעים להיות אגואיסטים לא מתוך כוונה רעה, זה פשוט באופי שלהם ולפעמים מתוך אותו אגואיזם הם מצליחים לגרום לנו יסורי מצפון, לגרום לנו להרגיש רע בגלל שהעזנו לחשוב על עצמינו. אסור לך לפחד מלהגיד לילד אני אוהב אותך, תמיד אהיה שם בשבילך אבל עכשיו, מגיע גם לי. גם אני רוצה לחיות גם אני רוצה שיהיה לי טוב גם אני רוצה להיות מאושר ואני יודע שאתה אוהב אותי ואני יודע שאתה רוצה שיהיה לי טוב ואני יודע שקשה לך ואתה יודע שאני עושה הכל בשבילך אבל עכשיו תורי