נכון או לא נכון ?

[האלי]

נכון או לא נכון ?

הבן שלי (11) היה אצלי היום וראה שקיבלתי הודעה באודיגו ממישהי, אפילו לא מכיר אותה, ושאל אותי: "אבא, אתה מתחיל עם בחורות באינטרנט?" אמרתי לו שכן והוא אמר בכעס: "אני לא רוצה שתהיה לך חברה!" לקחתי אותו, חיבקתי אותו ואמרתי לו שאמא שלו ואני התגרשנו ושלא נחזור לחיות יחד (הורים של חבר טוב שלו התגרשו וחזרו...) אף פעם. הבטחתי לו שלמרות שנפרדתי מאמא שלו, ממנו אני לא נפרד לעולם. תמיד אהיה אבא שלו ותמיד אוהב אותו... סיפרתי לו שההורים שלי התגרשו כשהייתי בן שלוש ומאז לא ראיתי את אבא שלי יותר, ודווקא רציתי... בקיצור, ניסיתי לרכך את הדברים. אבל הוא יצא מפה בהרגשה לא טובה. עשיתי נכון? עשיתי לא נכון? יש משהו שאני צריך לעשות להבא? יש משהו שאני צריך לא לעשות להבא? בבקשה את דעתכם, שלכם, האלי.

 

[מייקי69]

עשית נכון

ותסלח לי אם אני אחזור לכאן ואפרט - נניח בעוד.... שעה? (לחיי האהבה! לחיי האהבה !!)

 

[האלי]

אסלח

סולח וסלחתי... למה זה נשמע לי כמו סלט חסה? שלך, האלי.

 

[דג דניאל דן op]

רק את האמת. כי רק היא תחזיק עם

השנים. יצא מאוכזב בגלל שלא תחזרו... דבר אחד ברור. אתה מעביר לו את התחושות הפנימיות שלך לגבי הגירושין. אולי את התסכול מהמצב הקיים. תראה לו ולעצמך שאתה חי, נושם ובועט והוא כבר ישלים עם השאר. אתה השלמת? לא צריך להזכיר לו, כול יום, שאתה לא עוזב אותו. את זה הוא מרגיש. דניאל לא מלטף לך את הראש. ועונה לך למרות שלא קבלתי ממך תמיכה לשאלה עם הביוב!!!

 

[האלי]

האמת דניאל?

את התשובה הזו ידעתי עוד כששאלת בפעם הראשונה. בהתחלה חשבתי שלך יש איזו תשובה ממש מחוכמת, לא משהו כזה פשוט, אחר כך כבר לא רציתי לשבור לך את המומנטום, אבל בוא לא נסטה מהנושא. כי באמת חשוב לי הילד הזה שלי... אני מאד מאד אוהב אותו. שלך, האלי.

 

[דג דניאל דן op]

אני אנסה להתמקד. כבקשתך.

נתת לו את האמת - יופי. אכפת לך ממנו - יופי. ו-מ-ס-פ-י-ק. אבל לך כדאי להיזהר. יש לך נטיה להעמיק ולהסביר... לפעמים שמסבירים שוב ושוב ומנסים להסביר בצורה מעמיקה... וחושבים שהמסר לא עבר.. ומפרטים עם דוגמאות... אז, הילד, או כל אחד אחר, <לפחות אני> היה שואל רגע למה הוא מסביר לי עוד ועוד מה מסתתר פה אולי הוא מסבן אותי... תן לו תשובות קצרות וישירות בנושאים האלה, הוא כבר יעשה את שיעורי הבית על זה אהבה וחום.... הכי שיצא לי בשבילך... דניאל נעלב ממך ועונה ברצינות.

 

[האלי]

וואלה

נתת לי נקודה שהיתה לי חשובה. אקפיד באמת לא להסביר יותר מדי ובמקום זה לסמוך על יכולת ההבנה שלו. תודה חמוד, שלך, האלי.

 

[תותית11]

האלי

האלי פעלת נכון. חיזקת ואישרת את מעמדו בחייך ואת העובדה שאף חברה בעולם לא תתפוס את מקומו בלבך. זה גיל קשה גיל 11 התחלה של התמרדות ולכן יש לצפות שיגלה כעס ואנטיות נגדך בכל מיני מישורים. צריך להסביר לו באהבה שגם לאבא שלו יש חיים , להסביר לו שאם יש לך חברות אז אתה תהייה יותר מאושר ואבא יותר מאושר יוכל לתרום יותר לבנו. נביט מנקודת מבטו.. איום נוראי מולו, פלישה של גורם חיצוני שייקח תשומת לבך ממנו וירחיק ממנו גם את החלום שאי פעם אימו ואתה תחזרו. צריך כל כך הרבה הבנה האלי.. אבל גם הוא צריך להבין אותך, וככל שיבין אותך יותר מוקדם ייהפך לאדם בוגר יותר ולא איגואיסטי. בהצלחה בדרך לא קלה.

 

[piter pan]

נכון מאוד לדעתי

לא עמדתי במצב הזה כך שאין לי בו כל נסיון. נראה לי בכל זאת שעשית נכון מכמה טעמים - * אמרת את האמת והוא לא יופתע בעתיד מתוצאות התהליך שהיה עד לו * נראה לי שעמימות היא מסוכנת מאוד במצבים כאלו והעמדת הדברים על דיוקם כפי שעשית, תורמת לבטחון הילד. אילו היה בציפיה מתמדת שתחזרו , היה שב ומתאכזב ,כפי שקרא לו כיום. אתה אמרת דברים כואבים , אך ברורים. הוא ייתאושש מהם ויידע בדיוק מה מעשייך , למה אתה מצפה והדבר עדיף עשרת מונים על ציפיות ותקוות שוא. * לימדת אותו שעור באמירת אמת לא נעימה. בבו הזמן , הוא ידע להעריך את העובדה שדלא ייפית את הדברים רק בשבילו (לדעתי האישית כמובן). אני חושב האלי שעשית נכון מאוד

 

[שושן אדום]

נהגת נכון

גם אם האמת כואבת, היא האמת המוחלטת. התגרשתם, ועל הילד להבין שזהו הליך סופי, ואין בכוונתכם לחזור. ככל שייקדם להבין ולהפנים יהא לו טוב בעתיד. מעבר לזה עליך לתת לו הרבה חיזוקים, להראות לו את אהבתך, ולחזור ולומר שהוא הבן שלך ואתה אוהב אותו. בהצלחה

 

[האלי]

נתתי לו

הבטחתי לו שתמיד אוהב אותו, שגם אם תהיה לי חברה, לא יהיו לי ילדים... גם אם אני יודע שעשיתי נכון, עדיין זה מרגיש חרא! שלך, האלי.

 

[mika2]

ועוד איך נכון.

וזו באמת הבעיה בגירושין. גם שאתה בטוח שאתה עושה הכי נכון שאפשר,ואכן לכל הדעות אתה עושה נכון, גם אז,עדיין נשאר טעם מר כזה. במיוחד כשזה נוגע לילדים. אז לבלוע, ולשתות לימונדה עם לימונית ונענע. אין החלטות שמחות בגירושין.

 

[אחותו של שקספיר]

אמת +חום. לא צריך יותר.

ברור שנכון. לא תמיד אפשר לרכך מציאות לילד אבל לא תמיד גם נכון לרכך אותה. אמרת, חיבקת והצהרת על האהבה שלך אליו לנצח נצחים. זו המציאות שלו,איתה הוא צריך לחיות . לא ייפית לו אותה,לא הבטחת אמירות שאין מאחוריהן מאומה אז הוא יצא עם הרגשה לא טובה ואם היית מבטיח לו שלעולם לא תהיה לך בת זוג יכול להיות שהיה כרגע יוצא עם הרגשה טובה אבל במשך הזמן,כנראה שהיה כועס על הבטחות ללא כיסוי. ולא תמיד לרכך אותם, עוזר. אמרת את האמת. לדעתי יותר חשוב אמת+חום.

 

[מאיהxx]

האלי...

זה אומנם מאוד קשה ועצוב לראות ילד שלך מתאכזב או אפילו כואב מתגובה כזאת או אחרת שקיבל ממך... אבל אתה חייב לזכור שני דברים: ילדים לעולם לא יאהבו את המחשבה שהוריהם נפרדו (וממש לא משנה מה הסיבה). והדבר השני, מה שלא תגיד לילד בצורה הכי ישירה והכי כנה, עלול להתפתח אצלו בראש למשהו הרבה יותר גרוע... אין שום דרך בעולם להקל על אכזבה של ילד, שלו, כבר לא יהיה את הבית המושלם עם שני ההורים שגרים בו ביחד... הדרך היחידה לעזור לו להתמודד עם הכאב הוא הרבה חום, אהבה, ועטיפה ומקצת נסיון בעיקר האמת.... השיחה, התחושה שיש שם משהוא שמתייחס אליו כבוגר ומדבר איתו "בגובה העיניים"... בסך הכול אסור לשכוח, שאולי יום אחד יבוא ותמצא אתה את פרק ב´ שלך, אסור שלילד ישאר משקע / זיכרון כזה או אחר שפעם אמרת לו שזה לא יקרה...

 

[שלומלום של נילה]

עשית נכון איש יקר

שלומלום לך איש יפה, עשית נכון מאוד ואני בטוח שאתה הורה מדהים, לא שיש לי משהו להוסיף לך רק לומר לך שאתה אדם מאוד מיוחד בעיניי. הדבר היחידי שעולה בדעתי לומר לך זה שאם תצליח לגרום לבן שלך לבטוח לחלוטין באהבתך ובמחויבותך אליו אז עם הזמן הוא ישלים עם הפרוד שלכם ויהיה מאושר שיש לו אבא אוהב. אינני מכיר את הסיפור שלך והמערכת שלך עם גרושתך על מנת להתייחס העבר לזה.

שלומלום

 

[מייקי69]

תפקיד של ילד

אני רוצה להתחיל דווקא מהטוב. והטוב הוא שהילד שלך הביא אותה בגדול, בתפקיד הילד. אם הוא היה טופח על כתפך ואומר לך: סחטיין, אבא אז זו היתה סיבה לדאגה. אתה צריך להרגיש טוב שהבן שלך לא מפנים, לא מנסה לרצות אותך, על מנת לא לאבד אותך. רבים רבים הם הילדים שבוחרים לגונן על אבא שלהם - שמא פן יעלם ויפוג (מכירה מקרוב, תאמין לי). אז שמח בזה. בתור התחלה. שמח שהוא מרגיש בטוח איתך, בטוח באהבתך, מספיק כדי לומר לך: שמע, חביבי, מתחרים? לא בבית הזה ! כרגע אין שום דילמה. אין מישהי אחרת (?) אז אין בעיה. שמעת שהוא לא כל כך מרוצה - ולמה שיהיה? עד כאן טיבעי וברור. אל תתחיל לפתור בעיות, טרם נולדו. כשתהיה מישהי בחייך, משמעותית מספיק כדי לעשות "היכרות" - אז תתמודד עם הבעיה. כרגע - מוקדם מדי עדיין. תראה את ה"התפרצות" או ה"התגלות" הזאת כסוג של איתות : אבא, אני צריך אותך. או - אבא, אני לא אוהב את המצב הקיים. עצוב? - כן, עצוב. זה מה יש. אל תאכל את עצמך ברגשי אשם, האלי. אני אגיד לך משפט, שהוא לתלמידים בקורס מתקדם, ככה שתסלח לי אם אני "עמוקה" מדי. המשפט הוא: רגשות אשם הם בגדר מותרות. אז כרגע אין לך זכות לרגשות אשם. תהיה בשביל הבן שלך. אל תחסום את חייך - כמין תשלום או פירעון של שטר-אשמה כלשהו. למען הבן שלך אל תעשה זאת ! תהיה לו אבא כמו שאתה רוצה ויודע. וזה מספיק. אם אתה רוצה לשאול עוד - תרגיש חופשי. בסיפור הזה כבר הייתי מכל הזוויות - ואשמח לעזור ! שלך, מייקי

 

[האלי]

תודה מייקי

כבר אמרתי שאני אוהב אותך... קיבלת את המסר ששלחתי לך? שלך, האלי.

 

[*חתולה*]

אין לי תשובה, הלוואי והייתה לי, גם

אין לי אומץ כמוך לקום ולעזוב אולי כדי להימנע מכאלה שאלות קיומיות של הילדים שלנו. עשית את מה שצריך מתוך אינטואיציות חום ואהבה אני מכירה אותך כאבא אוהב, אני מסכימה עם דניאל ועוד הרבה חברים שכתבו לך כאן המון דברים חמים וחכמים. ואני רק יכולה לשלוח לך

הלוואי והיה לי יותר גם עבורי אבל לא הייתה לי אף פעם תשובה וגם אין לי.

 

[אטיוד5]

חלק נכון, חלק לא

הסיפור עם ההורים שלך לא מן העינין (בשבילו). כל השאר בסדר גמור, ורצוי לא לקצר יותר מדי, אבל גם לא להאריך יותר מדי. אם היה יותר צעיר, היה מסתפק בתשובות יותר קצרות ומדויקות. גיל 11 מין מצב ביניים. אי אפשר לפטור אותו בלאקוניות, אבל גם לא להאריך. כמו שהוא מחפש חום ואהבה, גם אתה. את זה הוא יוכל להבין. וגם, כמו שהסברת לו, אתה לא בורח לשום מקום.

 

[אורמור]

רק במתמטיקה יש נכון ולא נכון

בחיים יש את מה שנכון לך ואם האמת היא דרכך, אז אין דרך פרט לדרך המלך, עם האמת לצעוד-ולהגיע ויחד עם זה, הוא כנראה לא יפסיק לקוות שיקרה נס כי זו דרכם של ילדים לקוות. לפחות לא תואשם בהונאה כי האמינות שלך חשובה בדיוק כמו האהבה מעולם לא הבטיחו לנו גן של ורדים לא לנו ולא לילדים ואם חודרת אהבה לחייך לא היתי מבליטה אותה לעיניו כי זה מן הסתם יכאב לפחות עד שיהיה ברור שהיא לא משהו חולף. מה שאתה צריך לעשות זה מה שאתה ממילא עושה לאהוב ולעטוף אותו בך ולהיות אתה ולי בא ככה מהצד לשלוח חיבוק לאותו הילד בן ה-3 שהתגעגע לאבא שלו שנטש. כן ולחזק אצל הילד שלך את הידיעה שאתה תמיד שם בשבילו. ל-ע-ו-ל-ם ! אור