ניתוח משפט שמני

[trilliane]

ניתוח משפט שמני

איך הייתם מנתחים (ברמה הבסיסית – נושא ונשוא) את המשפט:
"הורות פירושה לתת לילדים כלים לחיים"?

אכתוב את מחשבותיי בהמשך, אשמח אם תנסו גם בלי לקרוא את דברי...

מבחינה מסוימת אפשר לראות ב"פירושה" סוג של אוגד, שהרי אפשר לומר ש"הורות היא לתת..."; אבל זה לא אוגד רשמי.
אפשרות נוספת שחשבתי עליה היא לראות בכך סוג של משפט ייחוד (אף על פי שאינו מפוסק בהתאם) שבו "פירושה" הוא הנושא (+ כינוי מוסב), "הורות" היא לוואי (וחלק ייחוד) ו"לתת" נשוא, כמובן.
השאלה אם מסתכלים כאן על "פירוש" כשם עצם "אמיתי" (שהוא באמת הפירוש שלה) או על מילה שכבר עברה מעין תהליך גרמטיקליזציה ומתפקדת כמילת תפקוד, כמו אוגד לצורך העניין.

דעתכם?

 

[איתי שלר]

דעתי:

משפט ייחוד ללא ספק.

 

[trilliane]

אשמח לדעות נוספות, כמובן

 

[יאקים2]

הורות פירושה לתת לילדים כלים לחיים.

ניתן להתייחס למשפט הזה בכמב אופנים:
א. משפט ייחוד פשוט, אם כי ישנה אפשרות להתייחס אל שם הפועל "לתת" כאל פותח פסוקית מצומצמת (במקרה דנא פסוקית נשוא...)
הורות - חלק ייחוד בתפקיד לוואי; פירושה - נושא + כינוי מוסב בתפקיד לוואי המתייחס לחלק הייחוד שבראש המשפט; לתת - נושא + נשוא;
לילדים - מושא; כלים לחיים - מושא + לוואי.
אפשרות נוספת היא להתייחס ל"לתת" כנוא פועלי בתוקף היותו שם פועל, ואת המשלימים הנלווים לנתח כפי שהצעתי לעיל.
או אז לא נראה בזה משפט מורכב.
ב. בעניין שם הפועל, ניתן להיעזר בערבית, שכידוע, אין שמות פועל (אינפיניטיב): אמרתי לו ל ל כ ת = שילך;
באתי לפורום ל ה ש ת ע ש ע = כדי שאשתעשע...
ג. מדקדקים של הלשון הערבית רואים במשפט ייחוד (גֻ'מלה אסמייה) משפט מורכב, שבו חלק הייחוד הנו נושא,
ושאר החלקים הנלווים הנם פסוקית נשוא.
ולסיום, הערה קצרה: לעניות דעתי, אף אחד אינו רואה ב"פירושה" אוגד, ואני מתקשה להאמין שיקבלו זאת במבחן...

 

[trilliane]

לא התכוונתי למשפט מורכב או לא, זו לא הייתה הנקודה

מלכתחילה. אני מבינה שגם מבחינתך זה רק משפט ייחוד, תודה על ההתייחסות. בכל מקרה קשה לי להאמין שיתנו משפט כזה במבחן... הם משתדלים להיות די הוגנים בבגרויות ולא לסבך.

 

[יאקים2]

ביקשת מבאי הפורום להציע ניתוח תחבירי

של משפט שמני. לא נתתי דעתי לכוונות נסתרות שלך.
מבחינתי, ניתוח שלם כולל גם את סיווגו של המשפט ואת זאת עשיתי.
נראה שלא שמת לב לכך שבסיפא של דבריי ציינתי שניתן לראות (תוך הסתמכות על המצב בערבית)
שזהו משפט מורכב, ולא ייחוד, אשר "חלק הייחוד" בו הנו נושא (במשפט חסר, והמשכו הנו פסוקית נשוא, כך שזהו משפט מורכב.
במו-כן הסתייגתי מראיית "פירושה" כאילו היא אוגד....
בנוסף, התייחסתי לאפשרות נוספת/ שונה של ניתוח שם הפועל - וגם מכך התעלמת, כי רצית "רק ניתוח תחבירי"...

 

[trilliane]

לא, ביקשתי במכוון ניתוח בסיסי בלבד ברמת נושא ונשוא

ובהמשך אף הדגמתי את ההתלבטות... והיא לא הייתה שימוש בפסוקית מצומצמת שהיא אפשרות מוכרת ולא רלוונטית למשפט המסוים הזה. משפט מורכב אינו סותר חלק ייחוד, אז זה בכל מקרה לא משנה. תודה על התייחסותך.

 

[יאקים2]

בפירוש ביקשת ניתוח המשפט השמני.

השקעתי בתשובה על בקשתך תוך הרחבת האפשרויות השונות...
אף ציינתי שאינני רואה ב"פירושה" אוגד...
פשוט, נסתרות דרכי האל לרדת לחקר כוונותייך... בדיעבד, היה מוטב לא להגיב כלל...
שבת שלום

 

[trilliane]

כתבתי זאת במשפט הראשון בהודעתי... ואני מודה לך על דבריך

 

[יאקים2]

תודה לך על תגובתך-תודתך.

 

[חוכך בדעתו 2]

אם המשפט היה מנוסח כך: 'הורות פירושה מתן כלים לחיים לילדים',

שלעניות דעתי, משמעותו זהה למשפט המקורי, האם משפט זה (כלומר המשפט בניסוח שלי) אינו זהה למשפט 'הורות היא מתן כלים לחיים'?
ומן האקסיומה: אם A=B
ו- B=C
אזי A=C
נובע כי במשפטים אלה פירושה=היא.
כלומר פירושה=אוגד.
מ.ש.ל.
הו כמה קלים היו החיים לו השפה הייתה גיאומטרייה.
אך מכיוון שהיא איננה כזו, כל מה שכתבתי למעלה ניתן לצור אותו על פי צלוחית.

 

[איתי שלר]

לא. הוא אינו זהה.

'הורות פירושה מתן כלים לחיים לילדים' ≠ 'הורות היא מתן כלים לחיים'.
בדיוק כפי ש...
האיש הוא שמן ≠ האיש פירושו שמן

המילה "פירוש" נושאת בחובה משמעות מעבר להיוּת.

 

[חוכך בדעתו 2]

צר לי, אך כדי להוכיח את האי שוויון השווית מין לשאינו מינו.

במשפט שבו עסקתי האוגד ('היא') השווה בין שני שמות עצם ('הורות' היא 'מתן'), ואילו אתה הבאת משפט שבו האוגד נתון בין שם עצם לשם תואר (ולמעשה, במשפט כזה, הוא מיותר חלוטין וניתן להשמיטו).כלומר במשפט 'האיש הוא שמן' המילה 'הוא' מיותרת, והמשפט נשאר קביל ומובן גם בלעדיה - האיש שמן.
המשפט הנכון יותר שהיית צריך להביא להשוואה הוא: 'איש (בלי ה"א היידוע) הוא אדם', ומשפט זה, גם אם איננו זהה, הוא כלל איננו רחוק במשמעותו מן המשפט 'איש פירושו אדם'.
וכמו שטריליאן כבר אמרה (וליתר דיוק תהתה: "השאלה אם מסתכלים כאן על "פירוש" כשם עצם "אמיתי" (שהוא באמת הפירוש שלה) או על מילה שכבר עברה מעין תהליך גרמטיקליזציה ומתפקדת כמילת תפקוד, כמו אוגד לצורך העניין"), במשפט מסוג זה, אין למילה 'פירוש' משמעות נוספת מעבר ל'היוּת'.

 

[איתי שלר]

זה לא משנה

הוא הדין בשני שמות:
קניית בית היא שאיפתי הגדולה ביותר ≠ קניית בית פירושה שאיפתי הגדולה ביותר.
אף על פי שיש כאן שני שמות.

המילה 'פירוש' מוסיפה משמעות (משמעות של הגדרה), ולכן אינה אוגד (ולכן גם אינה מתאימה למשפט השני שבמשוואה לעיל, שאינו משפט מגדיר).
ובאמת, אין הבדל גדול בין המשפטים:
"הורות פירושה נתינה"
ו"הפירוש של הורות הוא נתינה"

בשני המשפטים למילה "פירוש" יש משמעות עצמית מעבר לסימון תחבירי, ומעבר לזמן-אספקט-מודוס, ולכן אינה אוגד.
כך גם:
הורות משמעה נתינה
הורות מוגדרת כנתינה
וכדומה

 

[trilliane]

אבל אין כאן שני שמות אלא שם פועל, ויש כאן סוג של נוסחה

רוצה לומר, לא מדובר בניסוח חופשי של משפט שהפך למשפט ייחוד כדי לייחד מילה מסוימת, אלא בנוסחה של "א' פירושו ב'" (ולא באמת כהגדרה, אין כאן ניסיון להגדיר מילונית את המילה "הורות"), והנוסחה הזו נפוצה במיוחד במקרים של שם פועל (ובעיקר כשהוא גם הנושא ולא רק הנשוא) כדי לא להשתמש ב"זה" כאוגד (מה שמוריד את המשלב). לגבי משמעויות נוספות של אוגד, זה כבר דיון ותיק שלא נחזור אליו שוב... אבל אני לא חושבת שיש כאן משמעות שחורגת מזו של אוגדים אחרים (שנחשבים לכאלה בניתוח התחבירי המסורתי המקובל בעברית).

 

[איתי שלר]

אז מה אם זה שם פועל?

מטרתי היא ללכת
אבל לא: מטרתי פירושה ללכת (למרות שם הפועל)



אין הבדל במשפטים אלה בין שני שמות עצם ובין שם ושם פועל.
משתמשים ב"פירוש" או ב"משמע" רק כשרוצים להגדיר מילה או מונח (לאו דווקא הגדרה מילונית, גם הגדרה פרטית שמבטאת מאפיין מרכזי, את לוּז העניין, כולל הלוז הסובייקטיבי וכד').
מכיוון שיש לה משמעות ותפקיד של הגדרה, לכן היא תמיד מתייחסת רק למילה, לצירוף (או למושג המסומן על ידיו).
בכל משפט שאינו נועד להגדרה לא תוכלי להשתמש ב"פירוש":

הרכב היפה הזה הוא הדבר שחלמתי לקנות.
אך לא: הרכב היפה הזה פירושו הדבר שחלמתי לקנות.

לכן קשה לראות במילה אוגד (מה עוד שאין לה תלות בזמנים הדקדוקיים, שלא כאוגדים אחרים).
אולי בעתיד היא תתרוקן ממשמעות ותהפוך למילה דקדוקית, ואולי לא. היום היא מילה נושאת משמעות.

 

[Mits Petel]

אבל גם "מטרתי זה ללכת"

הוא משפט מוזר מאוד, ולא תטען שבגלל זה "זה" הוא לא אוגד במשפטים שהוא משמש בהם כאוגד.
"פירושה" לא אמור להיות מקביל לאוגד "היא", אלא לאוגד "זה", ולשניהם יש תכונות אחרות כפי שהסברתי
באחד הפוסטים שלי באשכול הנוכחי.

 

[Mits Petel]

ואני מסכים שאין פה עדיין גרמטיקליזציה מלאה

אלא יש תהליך.

והתהליך מתאפשר מכיוון שאפשר לראות במילים כמו "פירוש", "משמעות" וכו' מילים המציינות מעין שיוויון בין דברים אבסטרקטיים.

ילדים משמעותם שמחה

למה מתייחסת המילה "ילדים" פה, ומה המשמעות של המילה "משמעות" פה? נראה לי כך:
אירועים או מצבים המערבים ילדים = אירועים או מצבים שמחים

אני מניח שמשמעות "המעין סימן שוויון" של המילה "משמעות" היא הפשטה נוספת שהתפתחה מהמשמעות שלה במשפטים כמו:
"עשן משמעותו אש" = "עשן אומר אש" = עשן זה סימן לאש.

 

[איתי שלר]

אבל

"המטרה שלי זה ללכת מכאן כמה שיותר מהר".
נשמע טבעי (ב"מטרתי זה ללכת" כנראה יש עירוב משלבים משונה).

ולא באתי לטעון שכל אוגד יכול להתחלף בטבעיות בכל אוגד אחר, יכולה להיות נישה שונה לאוגדים שונים.

אבל המיוחד ב"פירוש" או "משמעות" שהם משמשים רק בתפקיד המצומצם של הגדרה, ומתייחסים למילים וצירופים ולא לאובייקט.

אהבה זה אחד הרגשות העמוקים ביותר
אבל לא: אהבה פירושה אחד הרגשות העמוקים ביותר (משום שאין כאן הגדרה אלא תיאור, התייחסות לאובייקט הקיים במציאות ולא למונח).

ומכיוון שכל המטרה היא לבאר מונחים, קשה לי לראות בכך אוגד.
גם, כאמור, איני רואה הבדל משמעותי מספיק בין "הורות פירושה נתינה בלתי פוסקת" ובין "הפירוש של הורות הוא נתינה בלתי פוסקת".

 

[Mits Petel]

אבל נראה שהתפקיד שלהם כבר התרחב

"אופנוע פירושו צרות"

איזו הגדרה יש כאן?