ניקיון, סדר ושות'

[dify]

הקטע עם הריקמה

קרע אותי מצחוק, א. כי אני כל כך אבל כל כך לא פולניה ביומיום, ממש אנטי תזה!
ב. כי נסענו לפני כחודש לבקר את דודה של אמא שלי שלא ביקרתי אצלה לדעתי כבר עשור, והיא פולניה אמיתית שנולדה בפולניה, ולא רק שיש לה רקמות שכאלו, אלא שהיא רקמה אותם בעצמה כשהיא היתה בהריון (לפני 60 שנה!) והן נראות חדשות כאילו היא קנתה אותן ממכונה אתמול! לא יאמן. היא כל הזמן הסתובבה בסלון והתנצלה שהיא לא ניקתה אבק בפינה, למרות שבחיי לא היית מצליחה לראות שם אבק אפילו עם זכוכית מגדלת.
אח"כ היא לקחה אותי לראות עוד ריקמות ומפות שהיא תפרה, בחיים בחיים לא ראיתי ארון כל כך מסודר ומדוגם אפילו לא בחנויות שמוכרות כאלו דברים. בחיי שאין דברים כאלו בעולם.

אני? אני חיקוי זול

המפיות הרקומות שלי קנויות, אני לא מגהצת אותן פעם בשבוע, החתולות שלי די מתעללות בהן (אבל בהן מותר, בניגוד לספה שמתחת). והעיקר שחמותי הלא פולניה במוצאה מאד אהבה

(חמותי היא ההוכחה שפולניה זה ממש לא גיאוגרפיה זה מצב נפשי

)

 

[שירהק1]

סבתא שלי הייתה מהרוקמות והתופרות

אמא שלי פסלת (לעומת זאת) אז מתחת לכל הפסלים יש או רקמות או סריגה של סהתא שלי. וכילדה כל האהילים בחדרים היו חישוק עם סריגה גדולה כזו.
כשיצאתי מהבית מרדתי - אצלי אין

 

[dify]

אני דווקא נורא מתגעגעת

בעיקר לריקמה

אבל זה נראה לי כל כך לא הגיוני, מאד יקר ודורש זמן יחסית לעובדה שאפשר לקנות מהרגע להרגע תוצר מוכן נחמד מאד.
ועוד דבר, פעם אמא שלי היתה יושבת עם השכנות בחצר או מול הטלוויזיה בערב וסורגת תוך כדי, אני יושבת מול המחשב, אין לי טלוויזיה וגם הפורומים ותוכנות המסרים מחליפות את השיחות עם החברות בחצר, אבל זה אומר שהידים עסוקות במקלדת ולא בחומרי היצירה, כל המיקוד עבר למקום אחר.

אז היום אני הרבה הרבה יותר פרקטית, אני מייצרת בעצמי רק מה שאני רוצה מותאם לי אישית או שלא פשוט לי להשיג בדרך אחרת.

קראתי באיזשהו מקום על קבוצות שנפגשות יחד רק בשביל הישיבה המשותפת תוך כדי עשיה, האמת היא שהרעיון מאד קורץ לי, אם יהיה כזה אצלי בשכונה אני בטח אלך לגשש

 

[שירהק1]

אפשר לרקום בשביל הכייף

מה שצריך מעכשיו לעכשיו קונים וכשיש זמן רוקמים. אני אישית לא מתחברת לדברים האלה וגם אם הייתי זה יכול לבוא רק על חשבון שינה..... וזה בעייתי כי זה לא יקרה בחיים

 

[YULI9]

פולניות זה מקצוע

בלי שום קשר למוצא, האדם הכי פולני שאני מכירה הוא ממוצא עיראקי והבא בתור אחריו הוא מוסלמי

.
dity , את לא מגהצת מפיות

?!!! לא הייתי מאמינה עלייך!
גם לי יש ספות לבנות, קניתי אותן בתקופה של טמטום, התחשק לי נורא ספות לבנות, בלי שום קשר ליכולת שלי לתחזק כאלו.
גם האמנתי למוכרת בחנות שהבטיחה לי שהבד מתנקה בניגוב קליל.

 

[פרנצסקה שלי]

כמו שמישהי רשמה פה, לכל אחת שריטה אחרת.

אני לא מרגישה שזה גוזל ממני כוחות. בדיוק לפני שעה אמרתי לבן הזוג שבית מוזיאון דורש ממני ממש מעט תחזוקה ואילו עכשיו הבית ממש לא במצבו הרגיל ואני מרגישה שאני רודפת אחריו.
כשהבית נקי ומתוקתק, אני מקדישה לו שעה ביום +- ותמיד הוא נשמר מסודר ונקי, לי זה קל. דווקא בית "רגיל" יותר קשה לי. למשל הייתי אצל אחותי ויש לה בית טיפוסי של זוג הורים ו 3 ילדים, הרגשתי שאני רודפת אחרי הזנב של עצמי במטרה לשמור על הבית ודווקא בבית שלי שהוא ריק מחפצים והכל בארונות היה לי קל יותר.
וד"א אני לא מבקרת בתים

ואת גם עובדת אל תשכחי, אני לא (יום - יומיים בשבוע לא נחשב מבחינתי) ככה שיש לי זמן לסדר ולנקות קליל, אין לי זמן לפרוייקטים עם התינוק או לניקיון יסודי אבל לשמירה על הקיים אני מצליחה לתמרן.

 

[שירהק1]

מעניין איך הוא יהיה כשיגדל

גיסתי מאודדדד מסודרת. ברמה קשה. ילדה אחת שלה בדיוק כמוה. כשהיא באה אלינו היא מסדרת לגדולה שלי את הכל לפי נושאים חחחחח
אבל היא קיבלה עוד 2 ילדים שלא בדיוק עוזרים לה בעניין. אז תמיד יש לה אחרי מה לרדוף.

 

[מרים 73]

שירה אני אספר לך איך אנחנו גדלנו

היתה לנו מטפלת ומנקה בבית
כשהיתה היה נקי ומרגע שעזבה בערב עד יום למחרת התנהגנו כמו בדיר חזירים.
ואני החלטתי שאצלי זה יהיה שונה.
אמא שלי משתגעת שאין לי עוזרת.היא פשוט לא מבינה למה חשוב לי שבכל יהיה מסודר.
הבת שלי בלגניסטית באופיה אבל הסוויטה שלה נקיה ומאוד מסודרת
היא שונאת שאני מסדרת לה.
אז היא חייבת לסדר בעצמה
כי כל עוד היא גרה בבית שלי המרחב שלה יהיה מסודר ונקי.

 

[שירהק1]

אני גרתי בבית דומה לשל היום

לפי מה שאת מתארת למרות שכל השנים לאמא שלי הייתה מנקה פעם בשבוע. אבל תמיד היה מסודר ונקי. והמלחמות על החדרים שלנו הילדים היו נוראיות. אם לא היה מסודר מספיק לטעמה של אמי היא הייתה סוגרת את הדלת.
הבית של ההורים שלי תמיד מאורגן ולא תראי דברים מפוזרים אבל..... אמא נתחיל מזה שהראש שלנו שונה. והיא עבדה כמורה הרבה פחות שעות ממני כיום משמעותי.

שלא תטעי, הבית שלי נראה טוב. פשוט לא מוזאון. יש לי סלסלת בובות לבנות ומשחקים לקטנה. יש לה בכלל פינה בסלון ששם היא יכולה לשחק ואני לא מקפלת אותה - פשוט לא רואה בזה את הצורך. כשתלך היא תוכל לשחק בחדר שלה אבל עד אז היא בסלון לידי.

וגם החדר של הגדולה לא ממש מסודר. יש לו פינות בלאגן אבל זה מה יש מבחינתי ואין לי בעיה עם זה.

 

[פרנצסקה שלי]

מניחה שזה גם תלוי אופי. אני גדלתי בבית נקי

ומסודר אבל ממש לא פדנטי. אני נהייתי פדנטית ואחותי הקטנה הפוכה ממני! חיה בדיר חזירים, בלאגן וטינופת בכל מקום.
הבן שלי כבר מראה סימנים, מפעיל את הרומבה לבד, הרומבה עובד פה מלא שעות

מסתכל ומהופנט מהמכונת כביסה.. עושה לי בקרת ניקיון לרצפה.

 

[שירהק1]

זה עדיין לא אומר הרבה

הרומבה מעניינת אותו פשוט וזה די מובן (מחליף לך טלוויזיה כשאת רוצה לעשות משהו בלי הקרינה והתכנים השליליים

).
זה בהחלט תלוי באופי ותוכלי לראות את זה בשלב מאוחר יותר. למשל אצל הגדולה שלי אני רואה שסדר זה לא הצד החזק שלה. ארגנתי לה מגירת בלאגן ועוד פינה בחדר. וזוועת עולם שם. אני פעם ב"כשיש לי כח" יושבת ומסדרת וזורקת מה שצריך. ושולחן הציוד שלה גם נוראי. אז היא לא קיבלה את האופי של אמא שלי.

אגב אחותי גם הייתה מבולגנת נורא - והבית שלה מסודר מאוד היום.

סדר ונקיון לא קשורים דווקא. אצל כולנו מאוד נקי

 

[פרנצסקה שלי]

זה היה בצחוק

ברור שזה לא אומר

משהו

 

[שירהק1]

תכיני את עצמך למטר הציורים

ויצירות האומנות. מתיש

 

[מרים 73]

אני עובדת במשרה מלאה +

מאוד מאוד אוהבת סדר ונקיון
בגלל שזה כ'כ חשוב לי אני מוצאת לזה זמן.

 

[עלה לא נידף]

את בעצמך אמרת שפעם שטפת רצפה והתמוטטת

מעייפות.
אלה בהחלט עבודות מעייפות,

אני מסכימה מאוד שקל לתחזק בית נקי, אבל קודם צריך לנקות אותו, ולך גם יש עזרה שנחשבת למופלגת (רוב האנשים נעזרים במנקה פעם בשבוע ל4-5 שעות).

 

[פרנצסקה שלי]

אותי מעייף הניקיון עצמו - שטיפה, חלונות וכו'.

השוטף נעשה בקלילות. ברור שצריך קודם כל לאפס ולנקות ורק אח"כ אפשר לתחזק.