ניקיון, סדר ושות'

[איןכינויפנוי]

ניקיון, סדר ושות'

היי לכם

אני מגיעה מבית שתמיד כל המטלות בו היו ממש נטל גדול לאמא שלי (לא אלאה אתכם בסיבות). בתור ילדה, יכולתי ללבוש במשך שבועות את אותם בגדים.
לעומת זאת, הבית שבעלי הגיע ממנו תמיד מצוחצח למשעי ואמא שלו היא בהחלט מושא הערצה בתחום. למדתי ממנו לא מעט.

קצת קשה לי להתנהל מול כל הדברים שיש לעשות ולפעמים הבית מגיע למצב די זוועתי, תלתלי אבק מתגלגלים להם על הרצפה, כי זה לא מוטמע בי, איך משאירים את הכל נקי.
למזלי הרב מאוד, בעלי מאוד סבלני למרות הכל ועוזר.
איך אני יכולה ללמוד להפוך את הסדר והניקיון לעניין של שגרה כדי להפוך את הבית למקום נעים יותר?
אני באמת באמת לא יודעת ותמיד איכשהו מגיעה למצב של הררי כביסה/כלים ורצפה שמשוועת לשטיפה...

אשמח לכל עצה

 

[dify]

דווקא מצבך ממש פשוט

בעלך גדל בבית שכזה, ראה ורכש הרגלים, לכן הוא יכול להיות אחראי על הניקיון ואת רק תעזרי לו מידי פעם. הגיוני, לא?

 

[איןכינויפנוי]

הממ

הגיוני, רק שיש כמה דברים: הוא עובד יותר שעות ממני, כשהוא מגיע הביתה הוא רעב ועייף.
יש מטלות שרק הוא עושה, כמו לנקות את החול של החתול (ובגלל שהוא חתול חולה סכרת, צריך לנקות די הרבה כל יום 0
ויש מטלות שהוא ממש לא אוהב לעשות, כמו ספונג'ה וכביסה.

הוא עוזר במה שיכול ורוצה שתהיה איפשהו חלוקה הוגנת, שאף אחד לא ירגיש שהכל נופל עליו...

 

[dify]

גם אני לא אוהבת

חבל שאין גמד קטן שיכול לקחת רק את החלקים שאני לא אוהבת. לא זוכרת שמישהו שאל אותי.

לא משתלם לך יותר לצאת לעבוד ושהוא יחזור שעה מוקדם יותר וינקה?... אני ללא ספק הייתי קופצת על הצעה כזו לו היה לי בעל שיודע לנקות ויתחזק את הבית ואני רק אעזור במה שאני אוהבת.

 

[sweetdreams]

 

[איןכינויפנוי]

שאלתי

באיזה דרכים אני יכולה לשנות את עצמי, שיטה מסוימת/ספר וכו'
לא לשנות אותו...

תודה

 

[אמא של פיצקית]

כמה שיטות

לנסות לנקות כל יום חדר אחר.
להעביר טיטוא או לעשות שואב (בגלל החתול) ולהעביר סמרטוט זה כבר ניקיון...
ממליצה לקפל כביסה ישר אחרי שמורידים אותה מהתליה/מייבש.

יש גם את האתר באנגלית ״פליי ליידי״ - תציצי בו אולי תקבלי עוד רעיונות...

 

[אגסית ירוקה1]

 

[elena20]

גם אני לא אוהבת לעשות ספונג'ה או לשטוף כלים

ועוד אלף דברים אחרים, יכולה לצעוק עד מחר כמה שאני לא אוהבת וזה עדיין לא יעזור כי גם בעלי לא אוהב לעשות אותם, אז מה נעשה?
עושים אותם בכל זאת (גם אני וגם הוא), בלי חשק (אגב את מכירה אנשים שממש מחכים להגיע הביתה בשביל להכין לאכול, לשטוף? אני לא.)
אגב גם אני מגיעה הבית רעבה ועייפה (שוב, כמו רוב האנשים) וחבל שאין לי טבחית שמכינה לי אוכל

 

[עלה לא נידף]

אז שבו יחד, ותחלקו

תחלקו את העבודה,
ובדברים שהם באחריותך תבקשי ממנו עזרה.

בגדול, כל מה שחסר לך הוא ההרגל. ברגע שתתגברי על עצמך ותבצעי את אותן המטלות בזמנים ובקצב מסויים, את תרכשי את ההרגל והקושי יפחת.

לשטוף צריך רק פעם בשבוע,
לטאטא בית עם חית מחמד פעם ביום אני מניחה. הייתי רושמת כל מטלה ומפרקת אותה לשלבים, ומתזמנת אותה ביום ובשבוע (נגיד: כביסה, מפעילה מכונה פעם ביומיים כשאת חוזרת מהעבודה, תולה אחרי חצי שעה. לא הולכת לישון כשיש כלים בכיור).

מאוד ממליצה על FLYLDAY.
אני באתי מבית עם הרגלי נקיון טובים, אבל אף אחד לא דרש ממני לקחת בהם חלק....גם אני הגעתי לבית משלי כשאין לי מושג ירוק מה עושים. לומדים, זה לא פיזיקה גרעינית - רק הרגל.

בהצלחה!

 

[sweetdreams]

בהמשך לתגובתה של דיפי..

אני קוראת את הסיפור שלך אחרת לגמרי.
אני שמה לב להרבה ביקורת בין השורות שלך - שלך על אמך, של בעלך עלייך, שלך על עצמך. אולי גם חמותך תורמת את חלקה לסיפור?

ולפי דעתי, מבין כל הביקורת הנשפכת פה על אמך ועלייך, לעומת חמותך ובעלך המושאים להערצה, דווקא אמך מצייגת את הצד השפוי, ויותר מכך - אביך!
וחבל שאת לא מעריכה אותה כאשה וכאמא, ואותו על כך שהבין שאשה זה לא משרתת, ועבודות הבית זה לא עול או נטל שצריך ליפול *עליה* (שהרי למה לא התייחסת אליו בכלל בכל התיאור? הוא גם כן לא דאג לך לכביסה במשך שבועות, אבל רק אמך זכתה למטח הביקורת), כי אם חלוקה והסכמה משפחתית, וכל משפחה בוחרת לה את דרכיה.
יש כאלה שסדר וניקיון זה ערך עליון אצלם, והם דואגים לו *ביחד*. ויש כאלה שזה פחות חשוב להם, וגם זה בסדר.

ויש גם כאלה שמה שחשוב אצלם זה בעיקר למראית העין שיש בית ״מתפקד״ - דהיינו, בעל מוצלח שעובד ומפרנס, אשה מוצלחת שעומדת בכל מטלות הבית. אם היא מצליחה בכך אז היא מושא להערצה. ואם היא לא מצליחה, אז באמת סחתיין על הבעל שמצליח להיות סובלני כלפי האשה הלא יוצלחת שלו, והיא רצוי שתחפש עצות אצל עימתותיה בפורום ״עקרות בית נואשות״, ותלמד מהן איך להיות אשה יותר טובה.

בהצלחה לך עם זה!

 

[אגסית ירוקה1]

בית מלוכלך ומבולגן לא בהכרח יותר שפוי

מבית נקי ומצוחצח שכל סיכה נמצאת במקום.
קיצוניות לכל כיוון היא הגזמה.
אנחנו לא יודעות בדיוק מה המצב ב-2 הבתים.

 

[sweetdreams]

הדגש בהודעתי לא היה על ניקיון vs ליכלוך

אמרתי כי מידת הניקיון בבית הינו : ״חלוקה והסכמה משפחתית, וכל משפחה בוחרת לה את דרכיה. יש כאלה שסדר וניקיון זה ערך עליון אצלם, והם דואגים לו ביחד. ויש כאלה שזה פחות חשוב להם, וגם זה בסדר.״

לא החמאתי לבית ממנה כותבת ההודעה הגיעה ממנו על כך שהבית שהיה מלוכלך, אלא על כך שלא בזה נמדדה מוצלחותה של האם, ועל כך שזה לא היה אישיו נשי/אימהי, כי אם *משפחתי*.

 

[נטאשKה]

זה לא קל, אבל זה פשוט

כי מה שאת כותבת הוא מאוד נכון - לבעלך הרגלים של ניקיון וסדר ולכן זה קל וטבעי לו. לך אין ולכן זה קשה לך ומאיים עלייך.

אז מה לעשות? ליצור לך הרגלים.

ראשית שבי בשקט עם עצמך וכתבי את כל השימות הקיימות הקשורות לאחזקת הבית.

אח"כ חלקי את המשימות לחלקים הגיוניים. אף בן אדם שמתחזק בית לא עושה הכל כל יום - חשוב שתביני את זה.

אז למשל בחלוקת המשימות שלך יכול להיות - נקיון מקרר יום א', נקיון מדפים/ארונות פנימיים במטבח יום ב'/נקיון אבק יסודי יום ג'/שטיפה קלה לתחזוקה (ומראה נקי יותר אחרי נקיון אבק) יום ד'/יום ה' הברקת חלונות ומראות/יום שישי שטיפה יסודית כולל הזזת רהיטים.

זאת סתם דוגמה.

אח"כ תחלקי את המשימות בינכם.

קחי בחשבון שלא כל משימה צריך לבצע כל שבוע. למשל אם ניקית ארונות השבוע בשבוע הבא תעשי על היום הזה משהו אחר. שעל כל יום יהיו לך שתי משימות ותחליפי בינהן שבוע שבוע. למשל שבוע אחד הברקת מראות שבוע שני נקיון זכוכית המקלחון או הקרמיקה באמבטיה.

כך שומרים על תחזוקה לאורך זמן.

בנוסף תכתבי לך רשימת משימות בשוטף - הכלרה של השירותים, נקיון כיורים, שטיפת כלים, סדר כללי, החתול, כל מה שיש לך בשוטף ותרגילי את עצמך - שמת קומקום עם מים? בזמן הזה שוטפים כלים. נכנסת להשתין? שימי חומר להכלרה ותזכורת בשעון לשטוף אותו עוד 10 דק'.

תרגילי את עצמך לעשות דברים בשוטף.

מכיוון שאין לך את ההרגלים צרי לעצמך סביבה תומכת - לוח משימות, תזכורות בטל', מה שעוזר לך.

לי אשכרה יש תזכורות בטל' למשימות הבית, פשוט כי אני מאוד עמוסה ואחרת מתפספס לי. כל שבוע אני בונה לי לו"ז שעות לתזכורות לפי השבוע שאני יודעת שיש לי ואם יש שינויים משנה תוך כדי.

מה שמאיים במשימות מהסוג הזה זה כשהן גדולות מאוד ורבות. אם תפרקי אותן למשימות קטנות זה יקל עלייך. תגדירי מראש זמן למשימה - נאמר רבע שעה ותקתקי. משהו ריאלי כמובן. כשהזמן נגמר את מסיימת

 

[elena20]

בעלך מאוד סבלני על זה שאת לא מתקתקת את הכל?

וואו ממש כל הכבוד לו, ראוי להערכה

 

[א מ א ק ו נ ץ]

את צוחקת? אבל זה ככה...

אמא שלי היתה פה איזה יום אחד ובעלי התקשר שהוא בדרך הביתה...
אמא שלי מאוד התפלאה שאני לא קמה ומסדרת את הבית ושוטפת כלים לכבודו...וגם לא מגישה לו אוכל :-O

אוי ואבוי לי, איזה אישה רעה אני

 

[elena20]

זה בסדר, אימא שלי כל הזמן מנסה לשכנע אותי

שאני אכין ארוחת ערב לבעלי כשהוא חוזר הביתה (כולל להגיש, כן?)
ומסבירה לי כמה זה נעים לגבר, ואני כל הזמן אומרת לה "אבל גם לי זה נעים וזה לא קורה"

 

[א מ א ק ו נ ץ]

ואצלנו...

אני מבשלת והוא מגיש ואורז בסוף הארוחה...

ואם הוא מבשל- אז אני מגישה ואורזת לקופסאות...

אחלה סידור מצאנו לנו

 

[elena20]

תשמעי, סבתא שלי מחזיקה מבעלי מקסימום

גיבור על זה שהוא נכנס בכלל למטבח

ועוד מבשל/מנקה.

 

[elena20]

מקסימום=מינימום