ניפנופי ידיים...

schlomitsmile

Member
מנהל
זו הזדמנות לסביבה להשתחרר מקבעונותיה,
ללמוד להכיל גם דרכי הבעה פחות שגרתיות.
זו עשויה להיות חוויה משחררת,
אולי בזכותו אנשים אחרים ירשו לעצמם גם הם
להתבטא בצורה טבעית להם יותר


אם יש מצבים שזה באמת מפריע- למשל באמצע השיעור,
אפשר למצוא פתרונות נקודתיים,
למשל אם הוא יישב ליד החלון או ליד הקיר,
זה יפריע פחות.
ואם התלמידים והמורות ילמדו לקבל את זה,
זה יהפוך למשהו רגיל, כמו שמישהו אחר מרבה להתעטש למשל.
 

arana1

New member
הפסיכולוגים סובלים מחרדה חברתית אנושה

ובכוונה אני מכליל כי עד היום לא מצאתי או שמעתי או קראתי ולו פסיכולוג אחד הפטור מההפרעה הקשה הזאת
ולכן מבחינתם הדרך לאיכות חיים עוברת דרך הפסת דעתה הנבובה של הסביבה הנרקסיסטית
סביבה שבה הדברים צריכים להיראות כמו בתמונה בבית של הסבתא מוורשה

הפסיכולוגים הם נשאי דכאנותה של הסביבה
סוכני הדכאון והדיכוי
שעליו אחרי זה הפסיכיאטרים "מפצים" בכדורים
וכולם מרוויחים מזה
חוץ מהילד
שמפסיד את כל החיים
אבל זה כבר לא משנה
 
אני פסיכולוגית לא כזו


וכשהיא שומעת שחושבים שניפנופי ידיים קשור רק לספקטרום או מהווה בעייה או איום למשהו או מישהו היא מזדעזעת כמו חלק גדול מההורים.
היא בעצמה סיפרה לי שכשזה מפריע לילדים מטופלים בגילאי בית ספר אז יחד מוצאים דרך לעשות את זה בלי שזה יפריע (יוצאים החוצה לחדר אחר וכו).
יש גבול מה עושים עם הסביבה- תכף יפסיקו שיהוקים, צחוק, זה אותו דבר....

לא כל הפסיכולוגים כאלה, אל תכליל....
 

אריה127

New member
זה אותו הצורך

מדובר באותו צורך שכאשר לא מווסת הוא מגיע ל"טעינת יתר" וכשהוא יוצא - יוצא בצורה של קפיצות לא מבוקורת, בידיים.
אם תשלחו אותו לקפוץ על הטרמפולינה כל שעה (ולא רק כשהוא הולך מיוזמתו)
ונגיד תגידו לו לקפוץ עד 50 או כמה גבוה הוא מצליח
תגידו לו שיש לו שיא בקפיצה לגובה וכו'.
תראו תוך זמן מהיר את השיפור - בתוך כמה ימים תראו שנפנוף הידים שלו פחת באופן משמעותי..
ויותר חשוב מכך - לאחר זמן (נגיד שבועיים עד חודש) הוא ילמד שקפיצות יזומות עושות לו טוב ויקפוץ מיזמתו לעיתים קרובות.
כך הוא ילמד להכיר את מערכת החושים שלו וכיצד להגיע לויסות.
פשוט תנסו.
אנחנו עשינו את זה בגיל קטן יותר והיתה תועלת מיידית.

אשמח אם אם תעדכנו אותי כשזה מצליח. (וגם אם לא מצליח)
אריה
 
מאוד תלוי איפה ומתי ולמה.

למשל אם זה בדעת ריכוז זה מפריע לאחרים, ואז אולי זה גם חלק מרצון למשוך תשומת לב.
אם זה בעיית משחק זה ממש לא נורא.
זה גם יכול להיות מין טיק שאולי יחלוף ואולי לא.
 
לטעמי זה יותר עמוק

בלי קשר לעניין הפיזי כן או לא, אם הורה ׳מתקן׳ או משדר שליליות כלפי פעולה שהיא מאוד בסיסית ומבטאת שמחה יש בזה אמירה מעבר לנפנוף כן או לא. זה להגיד לו שלא מקבלים אותו כמו שהוא ועוד ביטוי שמחה שלו.
לפני שמתנפלים, זו דעתי כי נפנוף הוא מאוד לא רצוני, מאוד פנימי ומקושר גם להתרגשות ושמחה (לפעמים גם חרדה אצלנו).
אם הילד רואה שמגיבים לא טוב לנפנופים ואומר שזה מפריע לו זה סיפור אחר אבל כל עוד זה לא מפריע לו, מי אנחנו שנתקן.
ילד בן חמש סך הכל ....
 
להגיד למישהו שהתנהגות שלו מפריעה

ממש לא אומר שלא מקבלים אותו ולא מכילים אותו ולא מעריכים בו דברים אחרים. זה הבסיס להתחשבות ולכבוד.
דווקא הטענה כי הכל מותר כמעט מכיון שמדובר באוטיסט ויש למעשים שלו משמעות עמוקה עבורו ואסור להפריע לו היא הרת אסון לאוטיסטים עצמם ומפריעה בהמשך לשילוב.
האמנות היא למצוא את האיזון בין הילד לסביבתו ולפתח התחשבות הדדית.
ומי שחושב שהתנהגותכאלה מפריעות רק ללא אוטיסטים לא מכיר אוטיסטים.
 

arana1

New member
כל מקרה לגופו

נפנוף שנועד לאוורר התרגשות הוא מאוד חיוני לבריאותו הנפשית והפיזית של האדם

צריך לנסות להפריד בין פעולות שבאמת מפריעות לאחרים לכאלה שמפריעות רק לצרות המח שלהם
ויש הבדל
ואוטיסטים סובלים מאוד מהעובדה שאנשים לא מבדילים בין הצורך שלהם לשמור על מסגרת ומראית עין שמרנית לבין הפרעה מהותית
 
ואוטיסטים הם גם הכי רגישים ופגיעים

לכל ההתנהגויות הללו שנוגעות לבעיות הויסות החושי שלהם ופוגעות בהם.
 

arana1

New member
אולי

אבל אם דורשים מאוטיסטים להתחשב באחרים אז מן הראוי שידרשו מהם להתחשב גם באוטיסטים אחרים
אם אוטיסט מתקשה לסבול אוטיסט שמנפנף בידיים ומתרגש אז לפי איזה מדד אפשר לקבוע הרגישות שלי מי היא עדיפה ?
דווקא זה שקרוב יותר לנורמה הוא זה שזכאי להתחשבות ?
אנשים שונים חווים צרכים שונים בזמנים שונים
לפעמים מישהו צריך לדבר בזמן שהאחר דווקא רוצה לשתוק
ולהפך
אין כאן מקום לשיפוט חד צדדי
מי שלא יכול לסבול התנהלות מסויימת מוטב שיקח על עצמו את הנסיון להתמודד איתה ואם הוא לא יכול שיתכבד וימצא לו מקום או עיסוק אחר
 
אבל אז כל מי שההתנהגות הזאת מפריעה

לותגם כן יקום וילך.
וחוץ מזה למה לגרש מישהו רק כי השני לא יודע לכבד את רגישותו?
הגישה הזאת היא אכזרית ומרושעת דווקא את האוטיסטים הכי רגישים
 

arana1

New member
כי העקרון הוא מאוד מאוד פשוט

ונדמה שאפילו אנשים נורמטיבים מתחילים לנסות לעכל אותו
נפנוף ידיים של אדם מרוגש לא אמור להיחשב כפגיעה במרחב הפרטי של האדם האחר
לא יכול להיות שאיזה שאדם יאסור את חופש התנועה של אדם אחר
אתה לא יכול לצפות שכל העולם מסביבך ישתוק ויחדל מתנועה רק בגלל שזה מעצבן אותך
אם אינך יכול לעמוד בזה לך תגור במערה
 
זאת גישה שבדיוק אימללה אוטיסטים

וממשיכה לפגוע בהם.
ואם נפנוף הידיים מפריעתלכיתה שלמה, מי שיגורתבסוף במערה זה מי שמנפנף בידיים.
 

arana1

New member
זו בדיוק הסיבה שאין טעם ללמוד בכיתה

לימודים בכיתה מתאימים בעיקר ורק לרובוטים חסרי דעה,לאנשים שמתרגשים מחוויית החיים והידע אין מה לחפש שם

הנסיון לשמור על סדר המבוסס על ישיבה שקטה בשורות מתאים למפלגה פשיסטית ולא לאנשים חושבים ורגישים ומקוריים ויצירתיים
 
לחיות במערה בלי לצאת

ממש מעשיר את החוויות ואת הדעת ומלמד המון על החיים.
זהתגם מאוד בריא כי לא צריך לקנות אוכל ולבשל. ומשאיר המון זמן כי חייםתבלי חשמל ואינטרנט.
 

arana1

New member
נכון

ניסיתי את זה לתקופות די משמעותיות בחיים שלי
גם ובדיוק בגלל שהבנתי שכל דבר מקפיץ אותי
האינטרנט מאפשר לחיות במערה ועדיין להיות מחובר לעולם
אבל אפשר לחיות גם בלעדיו ולהתחבר לעולם יותר משמעותי גם בלי להיות מחובר לרשת כל הזמן
 
אני נהנת הרבה פעמים לקרא את מה שאתה כותב...

למרות שאני לא תמיד מסכימה איתך, אבל אתה שנון ומצחיק. אולי תכתוב ספר? - כזה ספר של אמרות מעמיקות ושנונות.
 
למעלה