ניפנופי ידיים...

בגלל הגיל הקטן...

יותר קל לשנות את ההתנהגות ויותר קל להחליף אותה במשהו יותר מתאים. לדעתי, בגיל כזה אם אעשה זאת בעדינות הוא לא ירגיש של מקבלים אותו כמו שהוא - למרות שנראה לי שזאת הייתה התחושה שהפריעה לי. כאילו אני לא מקבלת את ההתנהגות שלו והוא לא למד עדיין דרך אחרת וקשה לו עם זה והוא כאילו לא יודע מה לעשות עם הידיים.
 

asa112

New member
אין באמת דרך לעשות את זה בעדינות בלי לפגוע

את יכולה לעצור את זה בשקט בלי להגיד כלום (על ידי נגיעה או חיבוק, למשל).
ואז אולי הוא יבחר צורה אחרת (כי ערוץ הזה חסום), לא בטוח, שצורה חדשה תהיה יותר מקובלת.

לדעתי, אם להקפיד על הרבה פעילות גופנית, לעסות טיפולים סנסוריים (כמו ריפוי בעיסוק), תופעה יכולה להפחית עם השנים.

באופן כללי, לילד חשוב מאוד לדעת, שסביבה הקרובה מקבלת אותו , אחרת זה פותח דלת להרבה צרות, לדעתי.
 
זה קורה הרבה מאוד...

בזמן האחרון - הניפנופים וגם הסיבובים סביב עצמו.
גם בשעת הריכוז וגם בשעת המשחק, גם אחרי צהריים. ובכל פעם שהוא שמח, מתרגש, לחוץ...
 
נראה לי שפה ניתוח התנהגות יחד עם cbt

יכולים לעזור. ניתוח ההתנהגות יציע לו ולסביבה דרכים נוספות להיע את ההתרגשות שלו, והדני ילמד אותו איך לשלוט במצבים כאלה ולחזור לרגיעה.
 

תן תן 4

New member
גם הבן שלי היה מנפנף הרבה את היידים

כשהיה מתרגש ומתלהב היום זה פחת באופן טבעי ללא שום התערבות או ניסיון לשנות ,
אבל במקום זה הגיעו צרחות של התלהבות (לדעתי הרבה פחות "נוח " ויותר מטריד מצד איך שזה מתקבל את אנשים אחרים)
על זה ספציפית אני כן מנסה לעבוד - אם זה בהסברה או נסיון להרגיע אותו ע"י חיבוק.
לגבי הסיבובים סביב עצמו אני מרגישה שזה עושה לו טוב , הוא בד"כ עושה את זה בבית ולא במקומות ציבורים ,
ואני דווקא כן מאפשרת לו להסתובב ככה כמובן שאני או בעלי לידו ובגבול מסויים וכשהוא מסתחרר לגמרי אז אני מסייעת לו לשבת כדי שלא יפול
דרך אגב היום הוא בן 4.4
אני חושבת שלפעמים צריך לתת לדברים לחלוף לבד כל עוד זה לא באמת מזיק לסביבה.
 
הבן שלי אמר שהוא "נולד בלי סחרחורת"....

הוא יכול להסתובב שעה ועדיין לא להרגיש סחרחורת ולא ליפול.
גם בעצמו וגם בקרוסלה - אני מקבלת סחרחורת רק מלראות אותו מסתובב כל כך הרבה.
 
אפשר לקחת מיד שרה קערה וסטיבולרית

בזמנו לקחת לבן שלי וזה מאוד עזר עם הסיבובים- הוא היה מתנגש בקירות ונופל מרוב סיבובים וזה ממש עזר.
הוא מת על זה!
 

usi1

New member
זה עובר עם הגיל

אל תתרגשי מזה ואל תעשי מזה עניין , תתעלמי כאילו את לא רואה את זה בכלל
כמה שתשימי לב לזה יותר וכמה שתדברי על זה יותר ככה זה יהיה יותר
הבת שלי נפנפה כציפור קטנה ועכשיו היא מנפנפת רק שהיא ממש מתרגשת מאוד או שמחה מאוד , אני לפעמים מנפנפת יחד איתה וצוחקים על זה
היא גם פותחת את הפה שהיא מתרכזת ועל זה אני כן מעירה לה ( בקצרה ולעניין, או אפילו ברמז קל מאוד אם זה קורה בחוץ ואז היא מחזיקה לי חזק את היד כדי לווסת את עצמה ) וזה גם הולך ונכחד עם הגיל וזה קורה עכשיו גם שהיא מאוד מרוכזת או מאוד מתרגשת , בעיקר במשחק אבל היא לומדת לבד לשלוט על זה
בעיה מוכרת מאוד
זה נקרא תנועות סטריאוטיפיות בלשון מקצועית, תקראי על בגוגלון .
 

ענתנוי

New member
נפנופי ידיים

לא קראתי את כל השרשור, אז אני מבקשת סליחה ממי שכתב את זה קודם.

נפנופי ידיים זו דרך לשחרור לחצים. זה סימן שמופעל עליו לחץ חברתי והוא משתמש בשיטה שעוזרת לו למנוע הצפה רגשית והתפרצויות זעם או אבדן שליטה.
אסור לטפל בהתנהגות ולנסות להכחיד אותה כי זה כמו לסתום את שסתום הביטחון בסיר לחץ - זה מונע "הפרעה" בטווח הקצר ומסתיים בהתפוצצות.

ואני מזכירה שוב את הסיפור על האנטילופות: מדענים ניסו להבין למה אנטילופות מנפנפות כל הזמן בזנבנב שלהם. הם ניתקו את החיבור העצבי ומנעו את תנועת הזנב והתוצאה: כל האנטילופות שעברו את ה"טיפול" מתו מהתקף לב. תנועת הזנב משחררת את המתח התמידי שמלווה את חיי האנטילופות, שחיות במחיצת טורפים....

ויסות עצבי קודם תמיד ל"עיצוב התנהגותי"....
 
עכשיו ששאלת, קלטתי שגם שלי עושה את זה

הוא בן 4.
לא עלה אפילו בדעתי להתייחס לזה באיזשהו אופן.
למי אכפת?
נראה לי כמו דרך חביבה ומשעשעת אפילו, לפרוק מרץ עודף, לווסת את האנרגיות, משהו מהז'אנר הזה.

הבת שלי הנ"טית לגמרי, לא מפסיקה לעשות גלגלונים וגשר אחורה והתינוק לא מפסיק לזחול במהירות כאילו תקעו לו מנוע סילון בטוסיק וכיוונו ישר לארונות המטבח.
לא צריך לשים זרקור ולהתחיל להתעסק בכל מיני התנהגויות שלא מפריעות באמת-באמת.
מה שמטריד אותך זה איך זה נראה מהצד? אין מה לעשות. אפילו שלא רואים עליהם - רואים עליהם


אני מציעה במקום זה להכין מרק. זה מאוד בריא ומזין ויתרום משהו קונקרטי למשפחה.
 
איזה מתוק

זה נעים לו ומוסת אותו אז מבחינתו "זה בריא". תכלס, צודק. זה באמת בריא עבורו.
אני חושבת שאפשר לתת את שני הצדדים- להשיב בשאלה- "זה נעים לך?".
וגם להסביר שלפעמים זה יכול להפריע לאנשים ולכן אפשר גם לגשת לעשות זאת בחדר אחר או בפינה פרטית, כמו הרבה דברים אחרים שאנחנו עושים בצנעה מפאת רגשות הציבור.

(תכלס? בלב שלי? שיקפצו כלום. אבל זכותו לדעת שיש אנשים שרואים זאת בעיניים עקומות)
 

OraS20

New member
מה ההכשרה של הפסיכולוגית בספקטרום?

מה הנסיון שלה? נשמע שהיא לא מבינה הרבה וחבל
פגשתי בדרכי הרבה אנשי מקצוע שהתיימרו להיות מקצועיים ואיכזבו
אני לחלוטין לא מסכימה
נשמע שהיא לא מבינה ממה הנפנוף נובע ושהיא מנסה להכחיד משהו שנראה אולי שונה
 
למעלה