ניפנופי ידיים...

ניפנופי ידיים...

הא"ס הקטן שלי (5) עם "אטיזם קל" התחיל בחודש האחרון לקפוץ המון, תוך נפנוף הידיים (בצורה אוטיסטית). הרגשתי לא נוח עם זה, ושאלתי את הפסיכולוגית שנותנת הדרכת הורים, מה דעתה. היא אמרה שצריך ללמד אותו שזה לא טוב ושיפסיק עם ההתנהגות הזו, כי זאת התנהגות מסתגרת בעלת תחושה ממכרת. הוא שאל אותי כבר כמה פעמים - "אמא, נכון שזה בריא?" ולא ידעתי מה להגיד. אז עכשיו בעקבות המלצת הפסיכולוגית אמרתי לו ש"זה לא בריא". אני לא יודעת למה, אבל משהו קשה לי בזה שעניתי לו כך.
מה דעתכם? האם זה בגלל שאני מגוננת עליו יותר מידי? או בגלל שזה באמת לא משהו מזיק?
 

allafish

New member
לא מסכימה עם הפסיכולוגית שלך!!

הבן שלי כמעט בן 12, (בתפקוד מאוד מאוד גבוהה, לומד בכיתה רגילה) אך עדיין כשהוא מתרגש הוא קופץ ומנפנף. אני חושבת שזה אכן בריא, כי זה נועד לשחרר לחץ, זה לא מזיק לאף אחד בסביבה אז למה להעיר לו אל זה? כשהיה יותר קטן לימדתי אותו להסביר, אם משהו שואל אותו למה הוא עושה את זה, ש " ככה הגוף שלי מגיב כשאני מתרגש". המדהים הוא שבאמת זה לא מפריע לילדים אחרים בכיתה. אמא אחת מהכיתה (שאם השנים נעשינו חברות) דיווחו לי שלשאלה את בתה האם זה מפריע להם קיבלה תשובה "לא, אנחנו רגילים לזה".
ככל שהוא גדל אני כמובן חוששת יותר שנפנופים יפריע לו חברתית. ניסיתי לא פעם אחת להסביר לו שזה נראה די חריג. הוא עונה לי " אמא , אני לא רואה שום בעיה, כל אחד הוא שונה". בתאוריה הוא צודק. האמת היא שבבית ספר שלהם יש מדיניות של אפס סובלנות להצקות בכל נושא פיזי ( השמנה, משקפיים, צליעה וכו) ובמסגרת זאת כל הזמן מטפטפים להם שכל אחד הוא שונה. לצערי לא כל העולם נאור כמו הבית ספר שלהם.
הפסיכולוגית של בני אמרה לי בפרוש לעזוב את הנושא. לדבריה היא מכירה ילדים א"סים שבגיל ההתבגרות, כאשר נעשה לכם חשוב להיות כמו כולם, למדו לשלוט בזה בעצמם. לדעתה לפני כך חבל לתסכל אותם, זה רק יוריד להם את הבטחון העצמי.
אם להכחיד כל "התנהגות מסתגרת בעלת תחושה ממכרת" כולם צריכים לוותר על משחקי מחשב, שימוש בפייסבוק, עישון, צפייה בטלויזיה וכו'.
 

TikvaBonneh

New member
הסיכוי שזה יצליח הוא קטן

הוא לא ממש שולט בזה. זה לא עוזר שאומרים לו להפסיק. התחושה אכן ממכרת, ולכן זה ממש ממש לא פשוט להפסיק, גם אם הוא רוצה.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
ללקפוץ ולנפנף זה בריא מאד, הוא צודק זה משחרר, זה מוציא אנרגיה.

אני מבינה שלך לא נוח, אולי מלחיץ, לראות את זה.
זה טבעי שתרגישי כך.
הפסיכולוגית היתה צריכה לדעתי לעזור לך
להרגיש בנוח עם זה.
זו היתה התערבות מקצועית מועילה.
 

שלומות0

New member
אני לא מבינה למה

הורים מגיעים להדרכה הורית, נראה לי שהפסיכולוגית הזו זקוקה להדרכה ודחוף
 

trillian2

New member
הילד צודק

וגם התחושה שלך נכונה. הפסיכולוגית טועה ונשמעת לי מאוד לא מקצועית.
 

kagome10

New member


 
כל הכבוד שפקפקת במה שהיא אמרה...

אני גם שמעתי על נטים מנפנפים שכשהפריע להם הלכו לחדר אחר...
הבן שלי מאוד מנפנף וזה אכן מה שמתייג אותו אבל זה הוא....
 
זאת פסיכולוגית מדהימה...

היא עזרה לי המון עד היום, ואני לא אנפנף אותה בגלל נפנופים - אני גם מבינה את מה שהיא אומרת והיא אף פעם לא כופה את דעתה.
אני שמחה שכתבתי בפורום, כי עכשיו אני מבינה למה קשה לי "להכחיד" את הנפנופים, אבל מצד שני אני יותר מבינה מה הבעייתיות בזה כשהילד יגדל.
אז זה מורכב.
 
אבל הרי אין שום קשר בין איך שהוא עכשיו ובין

איך שהוא יהיה בעוד חמש או עשר שנים.
מאוד יכול להיות ש*הוא* ירצה להיראות כמו כולם וימצא דרך לווסת את עצמו אחרת.
אולי הוא לא יצטרך בכלל את הסוג הזה של הויסות.
הוא בסה"כ בן חמש.
אני באמת לא חושבת שאם זו התנהגות שלא פוגעת בו או בסביבה, אז צריך להתעסק איתה.

מאוד הגיוני שאם הבאת את זה לפסיכולוגית כבעיה, אז היא ניסתה לעזור לך לפתור אותה, אני דווקא לא חושבת שצריך להכחיד אותה...(את הפסיכולוגית)
 

אריה127

New member
להפוך את הנפנופים לדבר בעל משמעות ולא רק צורך

ללמד אותו שכאשר הוא מרגיש צורך לנפנף אז שיעשה זאת בצורה של ספורט
אפשר גם לקנות לו טרמפולינה ושיקפוץ עליה.
באופן יזום ולא רק כאשר הוא מתחיל לקפוץ.
אם נותנים לכך מקום יש סיכוי שזה יעלם, או לכל הפחות יכנס לתוך מסגרת נורמטיבית.
 

arana1

New member
כל העניין זה לעשות את זה לא יזום

כל העניין זה לא לנסות להבנות את זה בשיגרה שתפייס את דעתה של הנורמה אלא לתת לדברים לקרות כמענה לצורך הפנימי של הילד
שזה אומר שבמקום לנסות למסגר אותם ככה שלא יבהילו את האדם המרובע והמקובע צריך לנסות להבין את היופי שבזה כמו שזה

לתחושתי הנפנופים האלה מתבטאים מצבים אקסטטים
אוטיסטים חווים לפעמים מצבים שבהם המון דברים מתחברים ונפרדים ורצים לכל הכיוונים בבת אחת
התגובה הגופנית מאפשרת לאדם להכיל את האקסטזה
הנסיון להבנות אותה לא עונה לצרכים כי החיבורים האלה מתרחשים באופן ספונטני לחלוטין וזה בדיוק מה שכל כך יפה בהם
 
נכון, אבל....

הסיבובים סביב עצמו ועכשיו גם הנפנופים הם תגובות להתרגשות ולחץ שמרחיקות ממנו את הסביבה.
לדעת הפסיכולוגית, צריך ללמוד אותו צורות אחרות להבעת לחץ והתרגשות שפחות מרחיקות את הסביבה.
 

asa112

New member
הם כולם אורמרים ש"צריך ללמד אותו דרך אחרת"

להבאת לחץ או כל דבר אחר שמפריע , רק שאין להם דרך לעשות את זה, בטוןח לא דרך קצרה.

אם אומרים לילד שהתרגשות שלו מפריע לסביבה, זה לא פוגע בו ? זה לא יכול להוביל לצרות יותר גדולות ?

ואם חושבים על זה, מה את רוצה שהו יעשה במקום - ירוץ, יקפוץ, יצעק, ידבר בלי הפסקה ?
כש בן אדם לחוץ או יותר מדי מתרגש, זה תמיד מפריע לסביבה, אין מה לעשות,
חוץ מי לנסות להפוך את הסביבה ליותר מכילה.
 
למעלה