"נופש" משפחתי

[שיר לי שני]

אני מרשה לעצמי לחלוק על בעלך

ראשית, העובדה שהוא לא שם קו אדום, שאומר שאתם יחידה אחת, משפחה בפני עצמכם, כבר דורשת שיחה. אתם משפחה בפני עצמכם, אתם יוצאים לנופש שנתי ביחד, ואם זה לא מסתדר עם התאריך של הוריו, אז צריך לחתוך מהם ולא ממך. אם לא בגלל הזוגיות, בשביל להעביר מסר מדוייק מאד לבנות: סבא וסבתא זה מאד חשוב, ואמא חשובה יותר. שנית, "מי את בכלל" זו תגובה חצופה מאד, שלא ראוי שתאמר בתוך ד' אמות שלך, ולכן מותר לך להעיף אותה לכל הרוחות מד' אמות שלך. שלישית, בתור הנפגעת העיקרית בסיפור הזה, מותר לך להיות קצת יותר חריפה מכרגיל.

 

[mykal]

עשית מצוין.

אפילו באלגנטיות. אני במקומך לא הייתי אומרת את זה לחמי-- אלא לאיש שאיתי. לא את לא מתנצלת אלא היא מתנצלת. ואני הייתי שואלת את חמותי--אם גם היתה נהנית שתחגגי לה יוםם הולדת בלעדיה. בעלך--הוא 'הלא בסדר' בענין. מתמימות, מסתם נוחות, או אולי 'אשמתך' שויתרת. ותגידי לבעלך, שהעלבון הוא--1)שהוא באמת חשב לנכון לצאת בלעדיך. 2)שהוא עשה זאת. 3)שהוא לא סתם את הפה הגדול של אחותו. 4)שהוא עדין דורש ממך התנצלות. את זה תאמרי, ומכאן והלאה, אין בנות ובעל בלעדיך. (אם תרצי אכתוב לך במסר מה עניתי על סיטואציה שרצה לברא הם בלעדי. לא נאה בפורום).

 

[חסיה2]

את מוזמנת לשלוח לי מסר

ביום שישי, הוא הגיע הביתה ב17:30 והודיע לי שהוא לוקח את הבת הגדולה (הקטנה תינוקת ולא מתאים לו לטפל בה כשהוא עייף) להורים שלו. אמרתי לו ש א)שלא מתאים לי להיות לבד ביום שישי, בטח ללא התראה ב) שלהורים שלו אני לא מגיעה עד שאשמע התנצלות ג) שיילך עם שתי הבנות או בלי ד) הלכתי עם הבנות להורים שלי (למרות שתוכנית המקור היתה ערב שקט בבית) ואמרתי לו שילך להורים שלו שבוע הבא. הצעקות שקיבלתי ממנו בתגובה, גרמו לי היום לפתוח את השרשור - רוצה שגם אם נסיים בגירושין שיתחיל להבין כמה ההתנהגות הזו פוגעת. שוקלת לקנות לגיסתי פרחים כדי להודות על עזרתה בקבלת ההחלטה.

 

[mykal]

לדעתי, אחרי עלבון

שהוא היה מעורב כי אין לו אומץ מול משפחתו, לא 'רצים' לגט. כן ליעוץ וטיפול זוגי. שילמד לתחום גבולות . וגם אם הוא לא הולך לכי לבד--תרכשי כלים להתמודד עם חולשתו. ואל תשלחי פרחים, אל תקציני מולם. זה נשק הרבה יותר משמעותי. כרגע לטעמי--זה מול בעלך, בחכמה. ופסק זמן מהם איתך ועם הבנות. שולחת לך מסר.

 

[עלה לא נידף]

גיסתך לא קיימת

הבעיה היא 100% מול בעלך.

 

[B l u e D e v i l]

את מתיחסת בכמה תגובות לענין של גירושים

והיתי חייבת לכתוב לך על זה מתוך עיני גרושה. תבחרי בזה כמוצא אחרון לחלוטין. כי אם תתגרשו לא תהיה לך אפשרות תיאום מולו. מה שאין לך כשאתם אחד וודאי וודאי לא יהיה לך כשתהיה נפרדים. להפך. אז המשפחה שלו תקבל לגיטימציה מאוד גדולה מצידו לשלוט בחיי הילדות שלך בזמן "שלו" איתן. והוא יוכל תאורטית לקחת אותן לכל מקום שהוא ירצה בזמן שלו בלי להתיחס אליך (אפילו אם יהיה לך סעיף שקובע שהוא חייב בתיאום מולך אין מי שיאכוף בפועל את מימוש הסעיף הזה - מנסיון עצוב). בכלל, כדאי להגיע לגירושים רק בלית ברירה שאת לא יכולה לסבול את ההתנהלות. פה את עדין שולטת בהחלטה אם הבנות ילכו איתו או לא. כן ממליצה לכם לברר עם עצמכם או בטיפול איפה המקום שאתם נותנים אחד לשני ולזוגיות שלכם בחיי כל אחד ממכם.

 

[דניאל ואורן]

לדעתי הוא צריך להתנצל

על זה שהוא השאיר אותך לבד ביום ההולדת שלך! על זה שזה הגיע למצב הזה ושהוא לא ניסה לדבר עם החמים, להתגמש, לגרום לך להרגיש רצויה באיזו שהיא צורה. בד"כ אני מעדיפה ליישב דברים בצורה שקטה ונעימה ובד"כ אני בעד ליישר את ההודרים. אבל- הפעם, אני לא חושבת שאת צריכה להתנצל!

 

[B l u e D e v i l]

לא ברור לי

למה הבנות שלך נוסעות לחגוג עם סבא במקום לחגוג עם אמא. ואני באמת בעד לחגוג עם סבא וכבודו במקומו מונח אבל קודם כל אמא. וכנ"ל בעלך, קודם חוגגים לאשתך ששם בשבילך כל יום. אחר כך יוצאים לנופש. אמנם נכון, רבים הסיכויים שעדיין לא יספרו אתכם ולא ישנו את התאריך אבל לפחות תהי עם המשפחה שלך. מבחינת גיסתך - במה בדיוק עשו לך טובה? בזה שאמרו לך שאת אף אחת? והתגובה ההמומה שלי היתה בטח - את רצינית? ככה את מדברת אלי? אין לי מה להגיד לך יותר. ומסיימת את השיחה.

 

[חסיה2]

"טובה"

כי הזמינו אותי לנופש על חשבונם. במקרה בדיוק מכרנו את הבית, אז אנחנו ממש לא זקוקים "לנדבות". הפער נובע בין היתר על רקע תרבותי-עדתי. המשפחה שלו היא פטריכאלית. חמי הוא ראש המשפחה והוא קובע וכולם מצייתים (חוץ מהכלה האשכנזיה המלומדת שתופשת מעצמה) לדוגמא, בני דודים ששרוכשים מכונית, באים אליו להתייעץ והוא הולך איתם למגרש. ואנחנו המוזרים שהזמנו אותם לחנוכת בית שקנינו בלי להתייעץ. עם גיסתי היו לי 2 עימותים בעבר הרחוק וחשבתי שעבר לה. אחד בחינה ואחד בארוחת ערב שדיברנו על סיאנסים ונפלט לי "שרק אהבלים מאמינים בזה" גם בחינה היה את מוטיב "מי את בכלל" וגם אז בעלי גיבה אותה והיא לא התנצלה. חבל שהייתי כ"כ מאוהבת ולא הבנתי את המסר כבר אז.

 

[B l u e D e v i l]

אם מישהו צריך להתנצל

זה בעלך. לא אציע לך הצעות מלחמתיות אבל כן הגיע הזמן להבהיר איפה את רואה את עצמך בסולם. ואכן, את אמא של הבנות. ואת באה הרבה קודם. בקיצור, עכשיו כבר מאוחר כדי לעשות מעשה. אבל לפעם הבאה...

 

[210רחלי]

את לא תאהבי את מה שאני אומר

בהתחלה הסכמתי עם מי שענו לך שבעלך היה צריך להציב גבולות וכו', ואני עדיין מסכימה. אבל אני חושבת עוד משהו - היו לכם כרטיסים להופעה, כלומר יותר מאחד - אז עם מי תיכננת ללכת? ועם מי הלכת בסופו של דבר? כי אם מראש לא תיכננת ללכת עם בעלך ביום ההולדת שלך - אולי הבעיה מתחילה כאן. ואם כן תיכננת ללכת איתו - היה לך שווה לוותר על הכול ולהישאר בלי בעלך והבנות רק כי התאריך שקבעו לא התאים לך בול? אני לא תוקפת אותך, אני מנסה לחשוב איתך. אם תכננת מראש ללכת עם מישהו אחר, יכול להיות שבעלך לא אהב את זה ועשה לך דווקא? גם אם הוא לא ממש בקטע של ההופעה - אולי הוא רצה שתעשו תוכניות יחד ליום ההולדת שלך. ושלא תטעי - אני חושבת שגם ביום ההולדת שלך את רשאית להחליט שאת רוצה ללכת להופעה מסוימת עם חברה ולא עם בעלך, אולי הוא לא ראה את זה ככה. מה שעדיין לא מצדיק את איך שהוא התנהג - אבל לפי מה שאת מספרת את לא ממש עצרת אותם ודי נתת לזה יד. ובכל מקרה המילים של הגיסה לא במקום ולא הייתי מתייחסת דווקא לזה. בשורה התחתונה - איך הייתה ההופעה כשידעת שבמחיר שלה הפסדת נופש עם המשפחה שלך?

 

[חסיה2]

עם המאהב כמובן

צינית (שוב כמובן) להופעה הראשונה הייתי אמורה ללכת עם בעלי (הלכתי עם אחותי במקום) להופעה השנייה הייתי אמורה ללכת עם חברה (בעלה בסוף לא הצליח להשתחרר מהמילואים והלכתי עם דודה שלי) בין לבין - הלכתי עם ההורים שלי למסעדה ולמוזיאון לשאלה אם נהנתי - אז אחרי העימות בכיתי כמה שעות טובות ובערב אחותי השקתה אותי מספיק וכשקורה כזה ריב אז לא ההופעה ולא הנופש משנה אלא זה שמדברים אליך בזלזול ושהבעל וכל המשפחה שלו מתייחסים אלי ככה.

 

[210רחלי]

את לא תאהבי את מה שאני אומר

בהתחלה הסכמתי עם מי שענו לך שבעלך היה צריך להציב גבולות וכו', ואני עדיין מסכימה. אבל אני חושבת עוד משהו - היו לכם כרטיסים להופעה, כלומר יותר מאחד - אז עם מי תיכננת ללכת? ועם מי הלכת בסופו של דבר? כי אם מראש לא תיכננת ללכת עם בעלך ביום ההולדת שלך - אולי הבעיה מתחילה כאן. ואם כן תיכננת ללכת איתו - היה לך שווה לוותר על הכול ולהישאר בלי בעלך והבנות רק כי התאריך שקבעו לא התאים לך בול? אני לא תוקפת אותך, אני מנסה לחשוב איתך. אם תכננת מראש ללכת עם מישהו אחר, יכול להיות שבעלך לא אהב את זה ועשה לך דווקא? גם אם הוא לא ממש בקטע של ההופעה - אולי הוא רצה שתעשו תוכניות יחד ליום ההולדת שלך. ושלא תטעי - אני חושבת שגם ביום ההולדת שלך את רשאית להחליט שאת רוצה ללכת להופעה מסוימת עם חברה ולא עם בעלך, אולי הוא לא ראה את זה ככה. מה שעדיין לא מצדיק את איך שהוא התנהג - אבל לפי מה שאת מספרת את לא ממש עצרת אותם ודי נתת לזה יד. ובכל מקרה המילים של הגיסה לא במקום ולא הייתי מתייחסת דווקא לזה. בשורה התחתונה - איך הייתה ההופעה כשידעת שבמחיר שלה הפסדת נופש עם המשפחה שלך?

 

[210רחלי]

פעם אחת הייתה מספיקה בהחלט

 

[רום קינמון]

עונה בשמה עד שהיא תבוא

אני לא מבינה: זאת היום הולדת שלה וזכותה לחגוג איך שהיא רוצה. הזמינה כרטיסים למופע שמגיע לעיר הנידחת שלה (מה, באמת יש אנשים שגרים באילת?). החמים שלה הזמינו נופש כדי לחגוג את יום ההולדת שלה. לגיס לא התאים אז שינו את התאריך. התאריך נפל על המופע לה לא התאים וביקשה לשנות מסרבים כמגיע זמן אמת והיא אומרת להם שלקחת את הבנות בלעדיה לא ראוי "מעמידים" אותה במקומה ומבהירים לה "שהיא כלום - מי היא בכלל"? בעלה לוקח את הילדים ונוסע לסוף שבוע בלעדיה? הילדים שהיא סחבה בבטן וילדה ומין הראוי יחגגו עם אימא את יום הולדתה (את יודעת, אחת הסיבות שאנחנו מקימים משפחה היא לא להיות לבד בחגים ובימי הולדת , בטח לא כשהם עוד צעירים). והיא אשמה? היא הייתה צריכה לבוא? היא צריכה לרדת מהעץ שטיפסה עליו? היא צריכה להתנצל? שתעמיד את בעלה במקום, שילכו למטפל זוגי, ואם צריך שייגמר. כי מכל מיני תוספות , נראה שיש עוד הרבה חוסר כבוד כלפיה מצד בעלה לפני הכל.

 

[חסיה2]

תודה על התמיכה

תיקון קטן - אנחנו גרים במרכז אבל זה עדיין הופעות שאין כל הזמן אילת היתה היעד של הנופש ויש אנשים שגרים שם (משפחה של בעלי)

 

[רום קינמון]

עכשיו איבדתי אותך

לא הבנתי, ההורים של הבעל גרים שם והם הזמינו אתכם לנופש? ההופעה הייתה באילת או במרכז? כי במרכז כן אפשר ללכת לכמה הופעות גם אם לא באותו עיר וקצת קשה להגיד את זה על אילת..

 

[B l u e D e v i l]

יש לו

משפחה באילת. לא החמים. ההופעה היתה במרכז.

 

[210רחלי]

לא אמרתי אשמה

גם לא אמרתי שצריכה להתנצל, ולרדת מהעץ לקחת כאן ממישהי אחרת. כן, את צודקת במשפט האחרון וזה סתם עצוב.

 

[רום קינמון]

אה, ואני לא הייתי מוכנה ל"פעם הבאה".

באותו רגע הבנות לא היו הולכות. הבעל? יכול ללכת אם הוא רוצה, הוא כבר עבר את גיל 18.