ברוב הפעמים שניסו להרוג אותי בכביש
זה היה ערבי/ה.
המקרה הכי קרוב למוות היה כשאני על אופנוע בכביש 4 מחיפה לחדרה, נוסע רגוע על -90- 80 קמ"ש.
באחת הצמתים, שבה יש לי זכות קדימה,
סובארו DL לבנה מחכה בצומת להשתלב ימינה ונהג אוטובוס מאותת לפנות שמאלה, כשהוא עומד ללא תנועה, מחכה בקו העצירה לפניה שמאלה.
50 מטר לפני שאני חוצה את הצומת, באור יום, עם אור דולק, כשרואים אותי בברור, החתיכת חרא* הזה מבצע את הפניה.
לא היה לי זמן לבלום, מה שנשאר לי לעשות הוא גם לפנות שמאלה, אל הנתיב הנגדי ולקוות שאין שם אף אחד שידרוס אותי, אני לא רואה מה מחכה לי שם כי האוטובוס מסתיר את שדה הראיה.
חלפתי כמה סנטימטרים מהאוטובוס, למזלי לא היה שם אף אחד.
הגעתי לשוליים הנגדיים, פירססתי, חזרתי לצומת, פניתי בעקבות האוטובוס, עקפתי, נעמדתי לפניו, סימנתי לחתיכת חרא* לעצור, מה שלקח הרבה זמן... הוא לא עצר.
הוא המשיך ליסוע אחרי באיטיות, עד שממש עצרתי והוא נעצר אחרי.
ירדתי מהאופנוע, הוא פתח את הדלת, קיללתי אותו 30 דורות אחורה, ירדתי מהאוטובוס, והלכתי חזרה לכוון האופנוע.
ואז הוא ירד אחרי, ביחד עם כל האוטובוס (כולם ערבים שם), תפס אותי בכתף, הסתובבתי. הוא אמר "נכון אני הייתי לא בסדר, אבל אף פעם אל תקלל את האמא. עוד פעם אחת תגיד בן זונה אני אדרוס אותך".
*השלמתי עם המצב, ויצאתי במחול כל הקללות שיש מבלי להזכיר את אמא שלו, ולסיום אמרתי לו שאם הוא רוצה לדרוס אותי שידרוס, גם ככה זה לא הפריע לו קודם.
כמובן, השבאב בסובארו DL, שגם הם ערבים, צעקו לו בערבית אם הוא צריך עזרה.
אני חושב שזו היתה הצומת שמובילה לג'אסר, לא בטוח.
זה היה אחד המקרים שניסו להרוג אותי על הכביש.
סה"כ מתוך כ5 מקרים שבהם ניסו להרוג אותי על הכביש, הסטטיסטיקה בינתיים:
1 יהודי, 3 ערבים , 1 לא ידוע.
מתוך הערבים, בנוסף למקרה הנ"ל היה נהג משאית שפשוט השתלב לצומת מבלי להתייחס לזה שאני קיים,
ודרוזית אחת, זכורה במיוחד בשל העובדה שהיא סטתה לתוך הנתיב שלי בפראות ובהפתעה תוך כדי שאנחנו מתקרבים לצומת עם רמזור אדום (כביש עמוס, מהצ'ק פוסט לכוון עכו), אז הייתי חייב לזוז הצידה ממנה כשמימיני ומלפני משאיות.
אז נכנסתי ברווח בינה למשאית וחזרתי שמאלה כדי לא להיכנס במשאית לפני, עצרתי באדום, שמעתי חריקת בלמים והיא נכנסה בי מאחור ב1.5 קמ"ש.
ירדתי מהאופנוע, ניגשתי לחלון, הנהגת מתחילה לצרוח עלי דברים שאני בכלל לא זוכר.
לידה יושב דרוזי זקן (עם השפם והכל) מביט בי במבט עייף מהחיים, אני מסתכל עליה, היא הפסיקה לצעוק, הבנתי שעם מפגרים אין על מה לדבר יותר מידי.
עליתי על האופנוע ונסעתי משם.